רבי חיים זאב פינקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב פינקל, 1950 לערך

הרב חיים זאב פינקל (כונה: חָזָ"פּ, ראשי התיבות של שמו; כ"ד באדר ה'תרס"ד, 14 במרץ 1904 - י"ח באלול ה'תשכ"ה, 15 בספטמבר 1965) היה תלמיד חכם יהודי ליטאי שחי ופעל בישראל, ראש ישיבת היכל התלמוד ומנהל רוחני בישיבת מיר בירושלים.

ביוגרפיה

נולד במיר שבבלרוס, בן בכור למלכה ולרב אליעזר יהודה פינקל. אביו היה ראש ישיבת מיר, בנו של הרב נתן צבי פינקל - "הסבא מסלבודקה". אמו הייתה בתו של רבי אליהו ברוך קמאי, שכיהן אף הוא כראש ישיבת מיר. נקרא על שם סבו הרב חיים זאב יפה, רבה של שקוד (אביו החורג ולימים גם חותנו של הרב אליהו ברוך קמאי).

בהיותו בן 9 חלה בשיתוק ילדים. הרופאים נואשו מלרפאותו ואף דודו הרב אברהם צבי קמאי שהיה רוקח ניסה לרפאותו אך ללא הועיל. אביו הוציא את חסכונותיו והדפיס מהדורה מיוחדת של הספר "קצות החושן" כסגולה לרפואתו[1]. באורח פלא הוא נרפא מן השיתוק וחזר ללימודיו בתלמוד תורה.

כנער נחשב לעילוי, ובגיל צעיר נשלח ללמוד בישיבה הקטנה של הרב יעקב שלמה הורביץ. כשסיים את לימודיו בישיבה שב למיר, הפעם כדי ללמוד בישיבת מיר אצל אביו וסבו. הוא למד בישיבת מיר עד לשנת תרפ"ב (1922), ולאחר מכן נסע לבריסק כדי לקבל את דרך הלימוד הבריסקאית מהרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. כשנוכח לראות את חשיבות הישיבה וראשה, כתב לאביו כי זה ביזיון שישיבה כזו מועטה בתלמידים, ובעקבות מכתבו שלח אביו לבריסק קבוצה מובחרת מתלמידי ישיבת מיר.

בג' באב תרפ"ו (1926) הוא עלה לארץ ישראל, כדי לשהות לצד סבו, "הסבא מסלבודקה", בחברון. הוא שימש את סבו וסבתו, וזכה לאמונו ולחיבתו של סבו, שאף סמך עליו בניהול הישיבה בחברון.

בי"ט באדר ב' תרפ"ט (1929) הוא נישא ללאה אייבשיץ, בתו החורגת של הרב יוסף חיים זוננפלד.

כאשר החלו פרעות תרפ"ט יצא יחד עם שני אישים מנכבדי העיר חברון אל המושל האנגלי במטרה להתריע על המצב בעיר. הוא ניצל מהפרעות בנס כששהה בבית ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין. לאחר הפרעות הוא עזב את חברון ועבר לירושלים.

בשנת תר"צ הוא עבר להתגורר בצפת, שם פתח ישיבה קטנה בעידודו של אביו, אך שהה שם זמן קצר ושב לירושלים.

בחשוון תרצ"א הוקם "בית מדרש גבוה לתורה היכל התלמוד" בתל אביב. ישיבה זו הוקמה כחלק מחזונו של סבו "הסבא מסלבודקה", שביקש להשפיע על מצבו הרוחני והתורני של היישוב החדש[2]. לניהול הישיבה מונו ארבעה רבנים, בהם הרב חיים זאב פינקל. תחילה הוא מונה כר"מ ועם השנים גברה השפעתו והוא נעשה לראש הישיבה ומנהלה. במקביל כיהן כראש ישיבת "פליטת סופרים" לצעירים שעלו מאירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה. לימים כשעלה אביו הרב אליעזר יהודה פינקל לארץ ישראל התמנה אביו לנשיא כבוד של הישיבה ואף היה מוסר בה שיעורים.

בתקופת מגוריו בתל אביב היה בקשר עם האדמו"ר שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ והאדמו"ר אף היה מתגורר בביתו.

בשנת תשי"ד, לאחר שהרב יחזקאל לוינשטיין עזב את ישיבת מיר כדי לכהן כמשגיח בישיבת פוניבז', נתבקש הרב חיים זאב פינקל על ידי אביו למלא את מקומו. הרב פינקל כיהן כמשגיח ומנהל רוחני בישיבת מיר עד לפטירתו. במשך שנים הוא השמיע שיחות מוסר וכן שימש יועץ ומורה דרך לתלמידי הישיבה.

אשתו לאה נפטרה בצעירותה, בשנת תש"ו. כעבור זמן נישא בשנית לגיטל שמואלביץ, אחות גיסו הרב חיים שמואלביץ.

בי"ח באלול תשכ"ה, חודשיים לאחר פטירת אביו, נפטר הרב חיים זאב פינקל, בהיותו בן 61. נקבר בהר המנוחות בירושלים, בחלקת רבני ישיבת מיר.

לאחר פטירתו יצא קונטרס "חסד חיים", המכיל שיחות מוסר שנאמרו על ידו בישיבת מיר. כמה משיחותיו נדפסו בספר 'הר יראה' (ה'תש"ס) של בנו הרב אריה פינקל.

צאצאיו

ערך מורחב – משפחת פינקל

לקריאה נוספת

  • דוד זריצקי, דמעות על אדם כשר, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 201–203
  • רמה פינקל, האבא מסלבודקה, ירושלים 2011.
  • הרב שלמה זלמן הבלין, "הגה"צ ר' חיים זאב פינקל זצ"ל ועבודתו על המדרש", בתוך: ישורון, חלק כח, ירושלים תשע"ג.

הערות שוליים

  1. ^ בשער הספר מתנוסס שמו של המו"ל 'ח.ז.פ. מעיר מיר'.
  2. ^ הסבא מסלבודקה עצמו לא זכה לראות לראות בהקמתה של הישיבה ונפטר 4 שנים לפני הקמתה