רבי הלל קליין

רבי הלל הכהן קליין
לידה	1849; הונגריה
פטירה	ו' בניסן ה'תרפ"ו; ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות וושינגטון, ברוקלין
מקום פעילות	לטביה, ארצות הברית
השכלה	ישיבת פרשבורג, ישיבת אייזנשטאדט
רבותיו	הכתב סופר, רבי עזריאל הילדסהיימר
אב	רבי זאב צבי קליין

הרב ד"ר הלל הכהן קליין (באנגלית: Philip Klein; ה'תר"ט, 22 במאי 1849 – ו' בניסן ה'תרפ"ו, 21 במרץ 1926) היה מרבניה הבולטים ומגדולי המשפיעים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. הוא כיהן כרבה של קהילת "אוהב צדק" בניו יורק במשך שלושים וחמש שנים, ושימש כנשיא אגודת ישראל באמריקה, נשיא כולל שומרי החומות בירושלים והיה מראשי אגודת הרבנים וקרן עזרת תורה. נודע בשילוב הייחודי של למדנות תלמודית מעמיקה עם השכלה אקדמית רחבה, וכונה בפי רבים "החתם סופר של אמריקה" בשל מנהיגותו הרוחנית.

תולדות חייו

שנותיו המוקדמות וחינוכו

נולד בעיירה באראצ'קה (Baracska) שבהונגריה לרבי זאב צבי, מתלמידי החתם סופר. בצעירותו למד בישיבת אייזנשטאדט אצל רבי עזריאל הילדסהיימר, שם נחשף לשילוב בין לימודי קודש להשכלה כללית ושפות קלאסיות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת פרשבורג המפורסמת אצל רבי אברהם שמואל בנימין סופר ("הכתב סופר").

בגיל 17, החל למסור שיעורים בישיבת אייזנשטאט. שנתיים לאחר מכן, הוא עזב את אייזנשטאט ועבר לווינה, שם נכנס לגימנסיה (בית ספר תיכון), ומאוחר יותר לאוניברסיטת וינה ואוניברסיטת ברלין, שם רכש השכלה כללית רחבה לצד לימודיו התורניים, והשלים תואר דוקטור לפילוסופיה. הוא גם הוזמן על ידי רבי שלמה זלמן שפיצר (חתנו של החתם סופר) למסור שיעור גמרא יומי בבית הכנסת של הקהילה האורתודוקסית בווינה.

בשנת 1869 הזמין הרב הילדסהיימר את תלמידו לסייע לו בפתיחת בית מדרש רבני חדש בברלין. בשנת 1871 הוסמך לרבנות על ידי רבי עזריאל הילדסהיימר, רבי צבי בנימין אוירבך, רבי נפתלי סופר ורבנים נוספים. שילוב זה של למדנות תלמודית מסורתית עם הכשרה מדעית הפך אותו לדמות נדירה ומוערכת בעולם הרבני האורתודוקסי של אותה תקופה.

קריירה מוקדמת באירופה

טרם הגירתו לארצות הברית, שימש רבי הלל כמורה פרטי בביתו של הנדיב ישראל ברודסקי בקייב במשך כחמש שנים. החל משנת ה'תר"ם (1880) כיהן כרב בעיר ליבאו שברוסיה (כיום בלטביה) במשך כעשור, שם זכה להערכה רבה על למדנותו.

מנהיגות בארצות הברית

בשנת ה'תרנ"א (1891) הגיע הרב קליין לניו יורק כדי לכהן כרבה של קהילת "אוהב צדק" במנהטן, שהייתה אז קהילה של יהודים הונגרים מהמעמד הבינוני^{[דרושה הבהרה]}. עם הגעתו מונה גם לחבר בבית הדין של הרב הכולל, רבי יעקב יוסף, והיה ליד ימינו בניהול חיי הדת בעיר. הוא הנהיג את קהילת "אוהב צדק" במשך 35 שנה והפך אותה לאחד המרכזים האורתודוקסיים החשובים בארצות הברית, שמשכה אליה בני מעמד ביניים ומשכילים שביקשו לשמור על קיום מצוות קפדני במסגרת תרבותית מודרנית.

הרב קליין נחשב למנהיג אורתודוקסי שמרן ובלתי מתפשר. למרות השכלתו האקדמית הרחבה, יצא בחריפות נגד תנועות הרפורמים והקונסרבטיבים בהן ראה איום על שלמות התורה ועם ישראל. הוא דגל בשיטת "תורה עם דרך ארץ" והוכיח במעשיו כי ניתן לשלב בין השכלה רחבה לבין דבקות מוחלטת בהלכה. למרות מעמדו הרם ותאריו הרבים, נהג לומר כי התואר היחיד שבו הוא מתגאה הוא "הלל הכהן"^[^{דרוש מקור]} .

פעילות ציבורית והנהגה

הרב קליין מילא שורה של תפקידי מפתח בארגונים יהודיים:

אגודת הרבנים: היה ממייסדי "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" וכיהן כנשיא הכבוד של הארגון לכל ימי חייו.
אגודת ישראל: עמד בראשות הסניף האמריקאי של תנועת אגודת ישראל מיום הקמתו ועד פטירתו.
כולל שומרי החומות: כיהן כנשיא הכולל (ההונגרי) בירושלים והשקיע מאמצים כבירים בגיוס כספים למען עניי ארץ ישראל, תוך שהוא מקפיד לנהל את התכתובות והקבלות בעצמו כדי לחסוך בהוצאות מנהלה.
סיוע לקרבנות מלחמה: היה פעיל מרכזי במאמצי הסיוע ליהודי אירופה בזמן מלחמת העולם הראשונה, והיה ממייסדי ה-Central Relief Committee. שימש כגזבר המוסד "עזרת תורה" וסייע רבות בגיוס כספים לרווחת רבנים ומוסדות תורה באירופה ובארצות הברית.
כשרות ושחיטה: פעל רבות להסדרת הפיקוח על הכשרות והשחיטה בניו יורק והיה חתום על הצהרות הכשרות המרכזיות בעיר לצד הרב הכולל רבי יעקב יוסף.

משפחתו

בשנת 1882 נשא את ליוליה (געללא), בתו של רבי מנדל הירש ונכדתו של רבי שמשון רפאל הירש. רעייתו הייתה שותפה מלאה לפעילותו הציבורית ולמעשי הצדקה והחסד שלו. לבני הזוג נולדו חמישה בנים ושתי בנות. שתי בנותיהם, שהיו מורות בבית ספר, נפטרו בגיל צעיר במהלך מגפת הטיפוס .

פטירתו והנצחתו

הרב קליין נפטר בניו יורק ביום ראשון, ו' בניסן ה'תרפ"ו (21 במרץ 1926). רעייתו, שחלתה בדלקת ריאות, נפטרה כיומיים לאחר מכן מבלי שידעה על מות בעלה. הלווייתו הייתה המונית והשתתפו בה מאות רבנים ואלפי אנשים מכל גווני הציבור היהודי.

בצוואתו ביקש הרב קליין שלא יישאו עליו הספדים, שמיטתו לא תוכנס לבית הכנסת ושלא יוקמו לזכרו אנדרטאות מאבן. במקום זאת, ביקש להנציח את זכרו בהקמת תלמוד תורה ובית מדרש. לזכרו הוקם המרכז הקהילתי והחינוכי "בית הלל". הוא נטמן בבית הקברות "וושינגטון" בברוקלין.

לקריאה נוספת

ספר יזכור לקהילת אוהב צדק, מס' 5786.

קישורים חיצוניים

הרב הלל הכהן קליין, באתר 'קברי צדיקים באמריקה'.
נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, מס' 5304.
המעיין, קובץ ט"ז, ר' הלל הכהן קליין.
עלי זכרון, קובץ 10, עמ' ב'-ד'.