רבי הלל קליין
![]() | |
| לידה |
1849 |
|---|---|
| פטירה |
ו' בניסן ה'תרפ"ו |
| מקום קבורה | בית הקברות וושינגטון, ברוקלין |
| מקום פעילות | לטביה, ארצות הברית |
| השכלה | ישיבת פרשבורג, ישיבת אייזנשטאדט |
| רבותיו | הכתב סופר, רבי עזריאל הילדסהיימר |
| אב | רבי זאב צבי קליין |
הרב ד"ר הלל הכהן קליין (באנגלית: Philip Klein; ה'תר"ט – ו' בניסן ה'תרפ"ו; 22 במאי 1849 – 21 במרץ 1926) מרבניה הבולטים והמשפיעים ביותר של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. הוא כיהן כרבה של קהילת "אוהב צדק" בניו יורק במשך שלושים וחמש שנים, ושימש כנשיא אגודת ישראל באמריקה, נשיא כולל שומרי החומות בירושלים ומראשי אגודת הרבנים וקרן עזרת תורה. נודע בשילוב ייחודי של למדנות תלמודית מעמיקה עם השכלה אקדמית רחבה, וכונה בפי רבים "החתם סופר של אמריקה" בשל מנהיגותו הרוחנית.
תולדות חייו
שנותיו המוקדמות וחינוכו
רבי הלל הכהן קליין נולד ב-22 בשנת תר"ט (1849) בעיירה באראצ'קה (Baracska) שבהונגריה. אביו, רבי זאב צבי הכהן קליין, היה מתלמידי החתם סופר. בצעירותו למד בישיבת אייזנשטאדט אצל הרב עזריאל הילדסהיימר, שם נחשף לשילוב בין לימודי קודש להשכלה כללית ושפות קלאסיות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת פרשבורג המפורסמת אצל ה"כתב סופר", רבי אברהם שמואל בנימין סופר.
בגיל 17, הלל קליין החל למסור שיעורים בישיבת אייזנשטאט. שנתיים לאחר מכן, הוא עזב את אייזנשטאט ועבר לווינה, שם נכנס לגימנסיה (בית ספר תיכון) ומאוחר יותר לאוניברסיטה. הוא גם הוזמן על ידי רבי שלמה זלמן שפיצר (חתנו של החתם סופר) (לתת שיעור גמרא יומי בבית הכנסת של הקהילה האורתודוקסית בווינה. בשנת 1869 הזמין הרב הילדסהיימר את תלמידו לשעבר לסייע לו בפתיחת בית מדרש רבני חדש בברלין.
לצד לימודיו התורניים, רכש קליין השכלה כללית רחבה. הוא למד בגימנסיה בווינה ובהמשך באוניברסיטת וינה ובאוניברסיטת ברלין, שם השלים תואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת 1871 הוסמך לרבנות על ידי רבי עזריאל הילדסהיימר, רבי צבי בנימין אוירבך, רבי נפתלי סופר ורבנים נוספים. שילוב זה של למדנות תלמודית מסורתית עם הכשרה מדעית הפך אותו לדמות נדירה ומוערכת בעולם הרבני האורתודוקסי של אותה תקופה.
קריירה מוקדמת באירופה
טרם הגירתו לארצות הברית, שימש קליין כמורה פרטי בביתו של הנדיב ישראל ברודסקי בקייב במשך כחמש שנים. בהמשך כיהן כרב בעיר ליבאו שברוסיה (כיום בלטביה) במשך כעשור, החל משנת ה'תר"ם (1880), שם זכה להערכה רבה על למדנותו.
מנהיגות בארצות הברית
בשנת תרנ"א (1891) הגיע הרב קליין לניו יורק כדי לכהן כרבה של קהילת "אוהב צדק", שהייתה אז קהילה של יהודים הונגרים מהמעמד הבינוני במנהטן. עם הגעתו מונה גם לחבר בבית הדין של הרב הכולל, הרב יעקב יוסף, והיה לימינו בניהול חיי הדת בעיר. הוא הנהיג את קהילת "אוהב צדק" במשך 35 שנה והפך אותה לאחד המרכזים האורתודוקסיים החשובים בארצות הברית, שמשכה אליה בני מעמד ביניים ומשכילים שביקשו לשמור על קיום מצוות קפדני במסגרת תרבותית מודרנית.
הרב קליין נחשב למנהיג אורתודוקסי שמרן ובלתי מתפשר. למרות השכלתו האקדמית הרחבה, יצא בחריפות נגד תנועות הרפורמה והקונסרבטיביות וראה בהן איום על שלמות התורה והעם. הוא דגל בשיטת "תורה עם דרך ארץ" והוכיח במעשיו כי ניתן לשלב בין השכלה רחבה לבין דבקות מוחלטת בהלכה. למרות מעמדו הרם ותאריו הרבים, נהג לומר כי התואר היחיד שבו הוא מתגאה הוא "הלל הכהן".
פעילות ציבורית והנהגה
הרב קליין מילא שורה של תפקידי מפתח בארגונים יהודיים:
- אגודת הרבנים: היה ממייסדי "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" וכיהן כנשיא הכבוד של הארגון לכל ימי חייו.
- אגודת ישראל: עמד בראשות הסניף האמריקאי של תנועת אגודת ישראל מיום הקמתו ועד פטירתו.
- כולל שומרי החומות: כיהן כנשיא הכולל (ההונגרי) בירושלים והשקיע מאמצים כבירים בגיוס כספים למען עניי ארץ ישראל, תוך שהוא מקפיד לנהל את התכתובות והקבלות בעצמו כדי לחסוך בהוצאות מנהלה.
- סיוע לקרבנות מלחמה: היה פעיל מרכזי במאמצי הסיוע ליהודי אירופה בזמן מלחמת העולם הראשונה, והיה ממייסדי ה-Central Relief Committee. שימש כגזבר המוסד "עזרת תורה" וסייע רבות בגיוס כספים לרווחת רבנים ומוסדות תורה באירופה ובארצות הברית.
- כשרות ושחיטה: פעל רבות להסדרת הפיקוח על הכשרות והשחיטה בניו יורק והיה חתום על הצהרות הכשרות המרכזיות בעיר לצד הרב הכולל ר' יעקב יוסף.
משפחתו
בשנת 1882 נישא ליוליה (געללא) הירש, בתו של הרב מנדל הירש ונכדתו של הרב שמשון רפאל הירש. רעייתו הייתה שותפה מלאה לפעילותו הציבורית ולמעשי הצדקה והחסד שלו. לבני הזוג נולדו חמישה בנים ושתי בנות. שתי בנותיהם, שהיו מורות בבית ספר, נפטרו בגיל צעיר במהלך מגפת טיפוס.
פטירתו והנצחתו
הרב קליין נפטר בניו יורק ביום ראשון, ו' בניסן ה'תרפ"ו (21 במרץ 1926). רעייתו, שחלתה בדלקת ריאות, נפטרה יומיים בלבד אחריו מבלי שידעה על מות בעלה. הלווייתו הייתה המונית והשתתפו בה מאות רבנים ואלפי אנשים מכל גוני הציבור היהודי.
בצוואתו ביקש הרב קליין שלא יישאו עליו הספדים, שמיטתו לא תוכנס לבית הכנסת ושלא יוקמו לזכרו אנדרטאות מאבן. במקום זאת, ביקש להנציח את זכרו בהקמת תלמוד תורה ובית מדרש. לזכרו הוקם המרכז הקהילתי והחינוכי "בית הלל". הוא נטמן בבית הקברות "וושינגטון" בברוקלין.
לקריאה נוספת
- ספר יזכור לקהילת אוהב צדק, מס' 5786.
קישורים חיצוניים
- הרב הלל הכהן קליין, באתר 'קברי צדיקים באמריקה'.
- נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, מס' 5304.
- המעיין, קובץ ט"ז, ר' הלל הכהן קליין.
- עלי זכרון, קובץ 10, עמ' ב'-ד'.
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- הונגרים שנולדו ב-1849
- משפחת רש"ר הירש
- יהודים הקבורים בניו יורק
- רבנים הונגרים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים לטבים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- ניו יורק: רבנים
- תלמידי הכתב סופר
- בוגרי ישיבת פרשבורג
- פעילי אגודת ישראל
- מהגרים מלטביה לארצות הברית
- אמריקאים שנפטרו ב-1926
- רבנים אורתודוקסים אמריקאים
- אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה
