רבי בן ציון רולר
 | |||||
| לידה |
תרמ"ב דימנשט, רומניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ד' בתמוז תש"י (בגיל 68 בערך) בוקרשט, רומניה | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין הספרדי של בוקרשט | ||||
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה | ||||
| השתייכות | יהדות רומניה | ||||
| אב | רבי יצחק אייזיק רולר | ||||
| ילדים | מיכאיל רולר | ||||
| |||||
רבי בן ציון רולר (תרמ"ב - ד' בתמוז תש"י) היה רבה של העיר בוהוש שברומניה במשך כחמשים שנה.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרמ"ב בעיר דימנשט (על יד רומאן) שבמחוז ניאמץ במולדובה שבצפון-מזרח רומניה, לרבה של העיר רבי יצחק אייזיק רולר ולדבורה בת רבי שבתי סגל רבה של בוהוש[1].
נשא את לאה זלאטא[2], בת דודו רבי יוסף סגל (בנו של רבי שבתי סגל וחתנו של רבי יחיאל מיכל היבנר רבה של ניזנוב שבגליציה)[3].
בו' בכסלו תרס"א, בהיותו כבן 19 בלבד, התמנה על ידי זקנו רבי שבתי סגל, לכהן לצידו כרבה של בוהוש[4].
לאחר פטירת זקנו בשנת תרס"ג, התעוררה מחלוקת גדולה אודות רבנות העיר בוהוש, כשחלק מבני העיר צידדו בעד מועמדותו של רבי בן ציון שמונה כבר על ידי זקנו, וחלקם צידדו במועמדותו של רבי שמשון אהרן דרברמדיקר. במחלוקת זו היו מעורבים רבים מהרבנים באותה תקופה, ביניהם רבי יצחק פיינטוך רבה של גאלאץ ורבי יוסף ריינמן רבה של איסטריק[5] ואף סב-אשתו רבי יחיאל מיכל היבנר. בסופו של דבר, רבי ישראל שלום יוסף פרידמן שכיהן בעיר באדמו"רות ביקש מרבי חיים יהודה לבל רבה של פיאטרה ניאמץ לדון בנושא, ולאחר שהכריע לטובתו של רבי בן ציון, קיבלו את מרותם רוב תושבי העיר[6] לאחר הכרעה זו, כיהון רבי בן ציון לבדו ברבנות העיר, תפקיד בו כיהן קרוב לחמישים שנה[7], כשלאחר תקופה קצרה התמנה רבי שמשון אהרן לכהן כרב הקהילה החסידית בבוהוש[6].
דאג במסירות רבה לכל צרכי הקהילה היהודית בעיר, והיה בקשרים טובים עם אדמו"רי חסידות בוהוש ביניהם רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, רבי מנחם מנדל פרידמן ורבי דוד טברסקי. מלבד פעילותו למען תושבי בוהוש, פעל רבות למען יהדות רומניה ופעל רבות לכינון אגודת הרבנים ברומניה. כמו כן, היה פעיל למען הציונות והעלייה לארץ ישראל, ואף ביקר בעצמו בארץ ישראל. השלטון הקומוניסטי ברומניה לא ראה בעין יפה את פעולותיו, והוא נעצר מספר פעמים לחקירות ממושכות ומתישות[6].
בשנת תרס"ח, הקים את ישיבת 'אור חדש ובני ציון' בעיר בוהוש, וכיהן בנוסף בראשות הישיבה[8]
אשתו שדאגה לכל צרכי בני הישיבה, נפטרה בצעירותה בב' באדר א' תרע"ג, והותירה אחריה ארבעה יתומים. זמן קצר לאחר מכן, אחותה בילא שלומצא נישאה לו בהיותה בת תשע עשרה, וגידלה את היתומים. בזיווג שלישי נשא את אסתר לבית פריד מפיאטרה ניאמץ, ממנה נולד בנו הצעיר יצחק שלום מרדכי רולר[9].
התכתב בהלכה עם רבים מגדולי דורו, ביניהם: זקנו רבי יחיאל מיכל היבנר, רבה של ניזנוב שבגליציה[10]; רבי אלתר יחיאל נבנצל, רבה של סטניסלב[11]; רבי בצלאל זאב שפרן, רבה של בקאו[דרוש מקור: הוא מוזכר בסימן הנ"ל?][12]; אחיו הגדול רבי חיים מרדכי רולר, רבה של טרגו ניאמץ[13]; רבי חנוך העניך שפרן, רבה של בוקרשט[דרוש מקור: המקור לא מובן][14]; רבי זאב וולף לייטר[15] ועוד.
הוציא לאור את הספר שו"ת הרשבי"ד, מכתבי זקנו רבי שבתי סגל, עם תמצית התשובות וקיצורם בשם 'ציונים להלכה' כפי שסוכמו ונכתבו על ידי רבי בן ציון[3].
בסוף ימיו, בהיותו בבוקרשט התכונן לעלות לארץ ישראל, ובאמצע ההכנות בד' בתמוז תש"י נפטר[9], ונקבר בבית העלמין הספרדי של בוקרשט.
משפחתו
- בנו יחיאל מיכל רולר, היה היסטוריון קומוניסט.
ספריו
- ההתראה האחרונה, בוקרשט תרצ"ו.
- דורש לציון בעתו - דרשות, ו' כרכים, יצא לאור על ידי רבי שלמה זלמן הוכמן, בוקרשט תרצ"ט.
- שו"ת תשב"ץ אחרון - נותר בכתב יד ולא נדפס.
- המשפט לאלוקים - נותר בכתב יד ולא נדפס.
כמו כן, נדפסו מדברי תורתו בקבצים שונים[16].
לקריאה נוספת
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, עמ' 319.
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד', עמ' 836, באתר אוצר החכמה.
- פנקס הקהילות, חלק א', עמ' 23.
- הרב אברהם יעקב סלמון, אנציקלופדיה לחכמי רומניה, בתוך: קובץ תורת אמת של חסידות שטפנשט, קובץ ה', תמוז תשע"ג, עמ' רמ"ה-רמ"ו.
הערות שוליים
- ↑ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד', עמ' 836, באתר אוצר החכמה.
- ↑ נולדה בכ"ד באדר א' תרמ"ג.
- ^ 3.0 3.1 הרב אברהם יעקב סלמון, אנציקלופדיה לחכמי רומניה, בתוך: קובץ תורת אמת, קובץ ה', תמוז תשע"ג, עמ' רל"ז.
- ↑ הרב אברהם יעקב סלמון, אנציקלופדיה לחכמי רומניה, בתוך: קובץ תורת אמת, קובץ ה', תמוז תשע"ג, עמ' רמ"ה.
- ↑ בנו של רבי יצחק משולם זלמן ריינמן רבה של נארול.
- ^ 6.0 6.1 6.2 הרב אברהם יעקב סלמון, גליון באר בשדה, גליון 493, פרשת חוקת תשפ"ה.
- ↑ על מצבת קברו נכתב "ששמש בכתר הרבנות חמישים שנה בק"ק באחוש".
- ↑ תיאור של החיים בישיבה זו ניתן בספרו של הסופר יוחנן טברסקי, בשם "מעולם לעולם".
- ^ 9.0 9.1 הרב אברהם יעקב סלמון, אנציקלופדיה לחכמי רומניה, בתוך: קובץ תורת אמת, קובץ ה', תמוז תשע"ג, עמ' רמ"ו.
- ↑ היבנר, רבי יחיאל מיכל בן ישראל משה סימן י"א, לבושי מכלול, מונקטש תרס"ה.
- ↑ רבי אלתר יחיאל נבנצל, פרי העץ ומנחת יחיאל, חלק ד' בסופו סימן ח'.
- ↑ רבי בצלאל זאב שפרן, שו"ת הרב"ז - חלק א', ורשה תר"צ, חלק א', סימן קל"ו, באתר היברובוקס.
- ↑ רבי חיים מרדכי רולר, שו"ת באר חיים מרדכי, חלק א' יורה דעה סימן ל"א-ל"ב ואבן העזר סימן ס', וחלק ב' יורה דעה סימן ל"ח.
- ↑ תשובת רבי חנוך שפרן בסוף שו"ת הרב"ז, סימן ז', באתר היברובוקס.
- ↑ רבי זאב וולף לייטר, שו"ת בית דוד, וינה תר"פ, סימן קס"ג.
- ↑ כגון: קובץ קבוצי אפרים, שנה ג' (תרפ"ג) חוברת ג'-ד' (בענין אגודת רבנים); קובץ שיחות תלמידי חכמים, קובץ מ"ד, עמ' תר"כ.