בקאו
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | מחוז בקאו |
| ראש העיר | לוצ'יאן-דניאל סטנצ'ו-ויזיטאו (ממפלגת USR; החל מ-2020) |
| שטח | 43.10 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 272,803 (2002) |
| ‑ צפיפות | 4,064 נפש לקמ"ר (2002) |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.primariabacau.ro/ | |
בקאו (ברומנית: Bacău (מידע • עזרה)) היא עיר ברומניה הנמצאת במרכז-מערב של חבל מולדובה, למרגלות הקרפטים המזרחיים על גדות הנהר ביסטריצה הנשפך לנהר סירט כ-8 ק"מ מדרום לעיר. היא בירת המחוז בקאו. אוכלוסיית העיר מונה 210,469 תושבים. מעבר גימש(אנ') מחבר את העיר עם טרנסילבניה. בעבר הייתה בבקאו קהילה יהודית גדולה ו-22 בתי כנסת, אך כיום נשארו בעיר 118 יהודים ו-2 בתי כנסת. העיר היא גם המרכז של המיעוט ההונגרי "צ'אנגו".
שם העיר
לפי ניקולאיה יורגה שם העיר הוא קרוב לוודאי ממקור הונגרי [1] האימרה הרומנית " הוא מצא את הבקאו שלו" Și-a găsit Bacăul במובן של "מצא את עונשו", קשורה למילה הונגרית דומה bakó שמשמעותה "תליין", כלומר "מצא את התליין" החוקר צ'יהק, בעקבות גוסטב וייגאנד תמך גם הוא במקור ההונגרי של השם. [2] בסוף המאה ה-19 נפוצה בקרב זקני העיר והצ'אנגואים באזור, במיוחד בכפרים קלוגרה מארה ולואיזי-קלוגרה אגדה שלפיה שם העיר ניתן על ידי הונגרי בשם באקו, מן הכפר קלוגרה, שהיה בעלי האדמות במקום. הוא נמלט להונגריה ונעצר שם וכשנידון לעונש מוות עונשו בוטל בתנאי שיסכים להיות תליין - "bakó". כשהורשה לשוב למולדובה הוא פתח בית מרזח בדרך לעיר רומאן, שנודע כ"בית המרזח של באקו" והפך לציון דרך.[3] בתעודות בשפה הסלבונית מוזכרת העיר תחת שמות כמו "באקו","באקובה" או באקוביה" ונראה כי מקורם בשם פרטי. שמות של אנשים כמו "באקו" היו ידועים בטרנסילבניה של ימי הביניים ובבולגריה של המאה ה-15, וקיימת גם ההשערה כי שם זה הוא ממקור טורקי, ייתכן קומני או פצ'נגי. לפי אגדה מקומית לפי תאוריה אחרת שם העיר נגזר ממקור סלאבי, שכן המילה "ביק" בפרוטו-סלאבית משמעה "שור" או "פר", והאזור של בקאו התאים לגידול בקר. מילה זו נכנסה גם לשפה הרומנית - בצורת bâc.[4] בגרמנית נקראה העיר "בקאו", בהונגרית "באקו" ובטורקית "באקא".
ב-6 במרץ 1943 במסגרת תוכניתו ל"רומניזציה" של השמות למקומות הגאוגרפיים ברומניה ציווה המרשל יון אנטונסקו, הדיקטטור של רומניה באותה תקופה, לבדוק הצעה ולהחליף את שם העיר בשם (שנחשב לרומני טהור ) "גורה ביסטריציי" - "שפך הביסטריצה". החוקרים שהעירייה נועצה בהם דחו את התאוריה לפיה שם העיר הוא הונגרי ודרשו את השארתו ללא שינוי. [5]
היסטוריה
בדומה לערים אחרות בחבל מולדובה, קמה בקאו על נקודת חצייה של נחל. נמצאו שרידים ראשונים של יישוב במרכז העיר (על יד חצר הנסיכות Curtea Domnească) מהמאות ה-6 וה-7. מדובר ביישוב שנבנה על חורבות יישוב קודם מן המאה ה-4. נמצאו בו כלים, חלקם מקושטים בצלבים, רמז לקיומה של קהילה נוצרית במקום. במאות ה-10-12 היה עמק הביסטריצה בשליטת קומנים ופצ'נגים.[6] מתיישבים זרים מילאו תפקיד חשוב בפיתוח היישוב.
על התיישבות הונגרית ראשונה באזור מעידים ממצאים ארכאולוגיים - כמה מגורים על האדמה או חצי קבורים בה, בערך מן המאה ה-15 ההונגרים התנחלו בעיקר על גדות השטוחות של הביסטריצה.
ממצאי קרמיקה אפורה מן המאה ה-14 הדומה לזו שנמצאה בצפון אירופה רומזים על נוכחותם של מתיישבים גרמנים שבאו מאזורים צפוניים.
קהילה רומית-קתולית התגוררה בקרבת ככר השוק אליה נהרו לעיתים תושבי החלק התחתון של הנהר.
האזכור הראשון של העיר הוא משנת 1408, בזמנו של אלכסנדרו הטוב. האטימולוגיה של השם לא ברורה, אולם יש האומרים כי העיר נקראת על שמו של לוחם הונגרי בשם "באקו". המשמעות של המילה "באקו" בהונגרית היא תליין. בקאו הייתה חלק מנסיכות מולדובה שהייתה במשך כמה מאות שנים בת חסותה של האימפריה העות'מאנית לה שילמה מיסים קבועים. היא שכנה על דרך מסחר חשובה בחבל מולדובה והחל מן המאה ה-16 זכתה לתנופה כלכלית. במאה ה-17 חלה דעיכה מסוימת. במאות ה-17 ו-18 הייתה העיר מושבם של בישופים.
בימי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774) ניזוקה העיר קשות. ההיסטוריון פרנץ יוזף זולצר תיאר אותה כעיר נטושה. החל מן המאה ה-18 התיישבה בעיר קהילה יהודית.
יהודי בקאו
ערך מורחב – יהדות בקאו
תחבורה
את העיר משרת נמל התעופה הבין-לאומי ג'ורג'ה אנסקו (אנ'), השוכן במרחק חמישה ק"מ ממנה. נמל התעופה משמש גם את חברת איירוסטאר ואת חיל האוויר הרומני. באוקטובר 2024 שימש נמל תעופה זה להחזרתם לישראל של חוגגי הקיבוץ באומן לישראל.[7] מרכז בקרת התעבורה האווירית של בקאו הוא אחד העמוסים באירופה, שכן הוא מטפל בטיסות מעבר בין המזרח התיכון ודרום אסיה לאירופה ומעבר לאוקיינוס האטלנטי.
תחנת הרכבת של בקאו היא אחת העמוסות ברומניה; יש לה גישה לתחנת הרכבת הרומנית הראשית מספר 500. כך העיר מחוברת לערים הרומניות הראשיות; תחנת הרכבת היא תחנת מעבר חשובה לרכבות בינלאומיות מאוקראינה, רוסיה ובולגריה.
לעיר יש גישה לכביש DN2 (E85) המקשר אותה לבירת רומניה, בוקרשט (לדרום), ולערים סוצ'בה ויאשי (מצפון). הכביש האירופי E574 הוא כביש גישה חשוב לטרנסילבניה ולעיר בראשוב. העיר שוכנתת גם בהצטלבות של מספר כבישים לאומיים בעלי חשיבות משנית, ובעתיד ישרת אותה גם הכביש המהיר A7 העובר מהגבול עם אוקראינה בסירט אל פלוישטי (צומת עם A3). החל משנת 2020, כביש מהיר זה מצטלב עם מעקף באקו (Centura Bacău).
אישים מפורסמים
- אהרן אהרנסון - בוטנאי, אגרונום וראש מחתרת ניל"י
- וסילה אלכסנדרי - מגדולי המשוררים בשפה הרומנית
- ולאד קיריקש - כדורגלן רומני המשחק בקרמונזה בעמדת הבלם
- סולומון מרכוס - מתמטיקאי וחבר האקדמיה הרומנית
- מריוס מירקו - עיתונאי, עורך, סופר והיסטוריון יהודי
- דוינה מלינטה - אתלטית רומניה בעברה
- קוסטל פנטילימון - כדורגלן רומני המשחק בווטפורד בעמדת השוער
- לוקרציו פטרשקנו - עורך דין ודוקטור במדעי הכלכלה, משרי המשפטים ברומניה ופרופסור באוניברסיטת בוקרשט
- אלכסנדר שפרן - כיהן כרב הראשי של יהדות רומניה בין השנים 1940 - 1948
- ניקולאיה ורמונט - צייר, גרפיקאי ותחריטן רומני
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בקאו |
אתר האינטרנט הרשמי של בקאו- מדריך לבקאו (רומנית) (אורכב 26.09.2020 בארכיון Wayback Machine)
- בקאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Nicolae Iorga: Privilegiile șangăilor dela Târgu-Ocna, Extras din Analele Academiei Române, seria II, tom. XXXVII (1915), p. 246
- ^ במילון המבאר של השפה הרומנית ברשת DEX לפי המילון המאוייר של השפה הרומנית - 2002, ולפי המילון של לאזר שייניאנו
- ^ Marele Dicționar Geografic al României vol 1
- ^ Gh. Ghibănescu - Ispisoace și Zapise. vol.VI, partea a II-a,Tipografia „Dacia” Iliescu, Grossu & Comp., Iași, 1926, pag.177
- ^ בבלוג לפי העיתון epoca
- ^ Eugen Șendrea 2007 עמ'90-45
- ^
יפעת ראובן, משבר תעופה? הישראלים יחזרו מאומן ב-56 טיסות משדה קטן ברומניה, חלקן של אל על וארקיע, באתר TheMarker, 6 באוקטובר 2024
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בוקרשט .jpg) קלוז'-נאפוקה | |||||||||
| 1 | בוקרשט | בוקרשט | 1,819,419 | 11 | בראילה | בראילה | 155,000 |  טימישוארה  יאשי | |
| 2 | קלוז'-נאפוקה | קלוז' | 324,700 | 12 | ארד | ארד | 150,700 | ||
| 3 | טימישוארה | טימיש | 308,500 | 13 | סיביו | ארג'ש | 145,200 | ||
| 4 | יאשי | יאשי | 303,000 | 14 | פיטשט | סיביו | 143,800 | ||
| 5 | קונסטנצה | קונסטנצה | 269,700 | 15 | בקאו | בקאו | 133,800 | ||
| 6 | קראיובה | דולז' | 246,400 | 16 | טרגו מורש | מורש | 125,700 | ||
| 7 | בראשוב | בראשוב | 246,200 | 17 | באיה מארה | מרמורש | 115,900 | ||
| 8 | גאלאץ | גאלאץ | 227,800 | 18 | בוזאו | בוזאו | 102,300 | ||
| 9 | פלוישט | פרחובה | 190,700 | 19 | בוטושאן | בוטושאן | 96,800 | ||
| 10 | אוראדיה | ביחור | 187,000 | 20 | סאטו מארה | סאטו מארה | 94,600 | ||
39751947בקאו