רבי אהרן גדליהו הופמן
 | |||||
| לידה |
ה'תרצ"ו טעמישוואר | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ט"ז בניסן ה'תשס"ט (בגיל 73 בערך) | ||||
| מקום קבורה | הר המנוחות | ||||
| מקום פעילות | חיפה, כפר גדעון, תל אביב, באר שבע, בני ברק, בודפשט - הונגריה | ||||
| השכלה | ישיבה ותלמוד תורה בטעמישוואר, ישיבת מאקאווא בכפר אתא, ישיבת יחל ישראל בחיפה | ||||
| חיבוריו | גידולי אהרן | ||||
| תקופת פעילות | ה'תשי"ח–ה'תשס"ט | ||||
| השתייכות | חסידות | ||||
| רבותיו | רבי יצחק צבי סופר, רבי משה נתן נטע למברגר, רבי ברוך הגר | ||||
| חתימה |
 | ||||
|
| |||||
| |||||
רבי אהרן גדליהו הופמן (ה'תרצ"ו - ט"ז בניסן, חול המועד פסח ה'תשס"ט) היה רב חסידי ששימש ברבנות במספר ערים, ביניהן כרב ואב"ד בודפשט בהונגריה.
ביוגרפיה
נולד בטעמישוואר לרבי משה צבי, מו"ץ בעיר, ולרבקה בת רבי חיים הכהן. למד בתלמוד תורה ובישיבה בטעמישוואר אצל רבו המובהק רבי יצחק צבי סופר. כילד, עם פרוץ השואה גלה עם בני משפחתו בעיירות באירופה[דרושה הבהרה]. בשנת תשי"ג עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התגוררו בכפר אתא, שם למד בישיבתו של רבי משה נתן נטע למברגר ממאקווא. בהמשך למד בישיבת יחל ישראל של חסידות סערט ויזניץ, אז בנשיאותו של רבי ברוך הגר ה'מקור ברוך'.
בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבו רבי יצחק צבי סופר וכן על ידי רבי דוד שפרבר[1] ועל ידי חברי בד"ץ העדה החרדית, רבי פנחס אפשטיין, רבי דוד יונגרייז ורבי ישראל יצחק רייזמן. נישא לחנציא רייזא (נפטרה בכ' באדר ב' ה'תשס"ה) בת רבי משה אברהם שטיינמץ, חסיד ויז'ניץ.
רבנות
בגיל 21 התמנה לרב שכונת "עדת ישורון – שארית הפלטה" בחיפה. באותה עת היה הרב הצעיר ביותר בארץ. במקביל שימש גם כפוסק הלכה במחלקת הכשרות של רבנות העיר חיפה. מאוחר יותר מונה לאב"ד ורבה של כפר גדעון[2], ובהמשך כאב"ד בבאר שבע. כמו כן שימש כחבר מועצת הרבנות הראשית[3] וכרב במחלקת הכשרות של תל אביב[4]. כשהתגורר בבני ברק התקרב לרבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא ושימש כרב בית מדרשו ברחוב רש"י בעיר[5], כמו כן הקים כולל אברכים בבית המדרש ועמד בראשו.
בה'תשמ"ג, לאחר פטירת רבי משה וייס גאב"ד בודפשט, התמנה לרב אב"ד 'קהל עדת יראים' - הקהילה החרדית בבודפשט וכרב בית הכנסת הגדול 'קוזניצי' בעיר. בבודפשט, שהייתה אז תחת שליטה קומוניסטית, התקבל בהערכה, הן מצד תושבי העיר היהודים והן מצד השלטונות. הוא פעל לביטול השחיטה של הנאולוגים בעיר, והקים מערכת שחיטה כללית ליהודי העיר, המערכת סיפקה בשר כשר לכלל הקהילות היהודיות בהונגריה וכן לקהילות בפולין וערים נוספות באירופה[6].
נפטר בט"ז בניסן, ערב שבת חול המועד פסח ה'תשס"ט ונקבר בהר המנוחות. לאחר פטירתו מונה לממלא מקומו הרב משה טוביה וייסברגר, חבר מועצת רבני אירופה.
חיבר את הספר 'גידולי אהרן' על הלכות תפילין.
משפחתו
- גיסו (חתן אביו) היה רבי אברהם צבי בעק.
- חתנו הרב ישראל שוורץ, רב חסידות צאנז בגבעה A בביתר עילית, מחבר ספרי דעת ישראל. בן רבי חיים יעקב, דומ"ץ קרית צאנז נתניה ורב מרכז הרפואי לניאדו.
- חתנו הרב נחום לייפר, בן הרב חיים אלתר דוד מנדבורנה חיפה.
קישורים חיצוניים
- יהודה אהרונסון, בצילו של האח הגדול - הונגריה - רשמי ביקור, יתד נאמן, באתר אוצר החכמה
- הדרך מטמשוור לבודפשט עוברת בארץ ישראל, באתר מרכז רבני אירופה - RCE.
- בבודפשט ספדו לגרא"ג הופמן זצ"ל, באתר מרכז רבני אירופה - RCE.
- אוסף מסמכים מעניינים מהגאון רבי אהרן גדליה הופמן אב"ד הונגריה זצ"ל.
הערות שוליים
- ↑ יהודה אהרונסון, בצילו של האח הגדול - הונגריה - רשמי ביקור, יתד נאמן, באתר אוצר החכמה
- ↑ טהרת משה <קובץ> - מקוואות, ירושלים, תשס"ז, עמ' צט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ קובץ השקפתנו, בני ברק, תשמ"ה, עמ' 43, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ מכתב עברי החתום ע"י רבי אהרן גדליהו הופמן.
- ↑ הרב ישראל שוורץ, שו"ת דעת ישראל, ירושלים, תשפ"ג, באתר אוצר החכמה.
- ↑ הונגריה: הקהילה החרדית מוכרת בשר לרוסים, באתר הספרייה הלאומית של ישראל.
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- רבנים חסידים
- רבנים הונגרים
- הונגריה: אבות בתי דין
- בודפשט: רבנים
- חיפה: רבני שכונות
- באר שבע: רבנים
- רבני יישובים
- יהודים הקבורים בהר המנוחות: חלקת הרבנים
- בוגרי ישיבת יחל ישראל
- בני ברק: רבנים
- ראשי כולל אברכים
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- תל אביב-יפו: רבנים
- מחברי ספרי הלכה