ראני קי ואו

ראני קי ואו (באר המדרגות של המלכה) בפטאן, גוג'ראט
રાણકી વાવ
**אתר מורשת עולמית**
	האתר מלמעלה, צילום מכיוון מערב למזרח: בקדמת התמונה הבאר ובהמשך הפיר שבו מאגר המים וגרם המדרגות המוביל אל המבנה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2014, לפי קריטריונים 1, 4
מדינה	הודו
שטח האתר	4.68 הקטאר
שטח אזור החיץ	125.44 הקטאר
	(למפת הודו רגילה) ניו דלהי מומבאי קולקטה היידראבאד בנגלור אחמדאבאד צ'נאי סוראט פונה ג'איפור לאקנאו קאנפור נאגפור פטנה לודהיאנה טריוונדרום פורט בלייר פקיסטן אפגנ. הרפובליקה העממית; של סין; נפאל בהו. בנג. מיאנמר ת. ס"ל מפרץ; בנגל; הים; הערבי; האוקיינוס ההודי ראני קי ואו

ראני קי ואו (גוג'ראטית રાણકી વાવ; אנגלית Rani ki vav - "באר המדרגות של המלכה") היא באר מדרגות השוכנת סמוך לעיר פטאן שבמדינת גוג'ראט במערב הודו. הבאר שנבנתה במאה ה-11 מהווה את אחת מבארות המדרגות הגדולות והמפוארות ביותר בתת היבשת ההודית, והיא הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 2014.

היסטוריה

בארות מדרגות אופייניות לתת היבשת ההודית והן נבנו החל באלף ה-3 לפנה"ס והתפתחו עם השנים מבור פשוט באדמה חולית ליצירות אדריכלות ואמנות בנות מספר קומות. לפי מסמך מ-1304 בנייתה של ראני קי ואו החלה ב-1063 ונמשכה כעשרים שנה. היא הוקמה על ידי המלכה אודיאמאטי משושלת צ'אולוקיה, כנראה לזכר בעלה, המלך בהימה הראשון^[1], וכך זכתה בשמה. הבאר קמה כמבנה פונקצונלי ודתי, ותוכננה כמקדש במהופך המדגיש את קדושתם של המים. ברוח זו נקשרו בה יתרונות רפואיים ומנהגים טקסיים. ככל הנראה במאה ה-13 הבאר הוצפה ונסתמה בסחף, ולפי דיווחי נוסעים בסוף המאה ה-19 רק הפיר העליון היה גלוי ויתר הבאר על שבע קומותיה היה מכוסה לחלוטין.

ב-1937 נערכה חפירה ראשונית וייצוב של המבנה ובשנים שלאחר מכן פונה הסחף ונחשפו קומות האכסדראות. עבודות אלה נמשכו בהפסקות עד שנות ה-60 של המאה ה-20. בשנות ה-70 של המאה ה-20 נערכו פעולות שימור וייצוב נוספות, במיוחד בקיר הצפוני של המבנה שהיה במצב של התפוררות. בשנות ה-80 של המאה ה-20 רובה של הבאר כבר נחשף והסחף פונה, ובעשור שלאחר מכן הבאר נוקתה מאבק, לכלוך ומשקעים ביולוגיים. בשנת 2008 הסתיימו העבודות, אך ביקורות שנתיות ממשיכות ומתבצעות באתר. מאז 2018 הבאר מופיעה על שטר של 100 רופי הודי.

האתר

בדומה למקדשים, המבנה בנוי על ציר מזרח-מערב, והכניסה אליו היא באמצעות גרם מדרגות רחב מצידו המזרחי. בעבר ניצב שער בראש גרם המדרגות והם היו מעוטרים ב-292 עמודים מפוסלים, שמהם נותרו 226 בלבד. אורכו של המבנה הוא 65 מטרים, רוחבו 20 מטרים ועומקו 28 מטרים. המפלס הרביעי הוא העמוק ביותר והוא מוביל אל בריכת המים שאורכה 9.5 מטרים ורוחבה 9.4 מטרים. הבריכה שוכנת בעומק של 23 מטרים. הבאר נמצאת בקצה המערבי של המבנה ובה שבעה מפלסים. עומקה 30 מטרים וקוטרה 10 מטרים. מבנה זה אופייני לבארות מדרגות שכוללות פרוזדור גישה מדורג, ומספר גדול יותר של מפלסים בצידם המערבי. הבאר בנויה בעיקר מלבנים שרופות וחומר, וכן מאבן מקומית הקרויה דהרגאדהרה (Dhrangadhra). על מאפיינים אדריכליים שונים ועל הפסלים מופיע מספר גדול של חתימות בנאים ואמנים, אך רק חלקם יכול להיות מתוארך בבטחה.

בבאר למעלה מ-500 פסלים עיקריים ויותר מאלף פסלים משניים העוסקים בתכנים דתיים, מיתולוגיים וחילוניים, ולעיתים מאזכרים חיבורים. התכנים עוסקים בייקום כולו ובכל תושביו, דמויות שמימיות, גברים ונשים בחיי היומיום, נזירים וכמרים, וכן בעלי חיים, אמיתיים או מיתיים וצמחים ועצים.