הנופים הצבאיים המראטהיים של הודו
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| מדינה |
 הודו | ||||||||
| המפה מציגה מיקום של מבצר אחד מתוך 12 המבצרים | |||||||||
הנופים הצבאיים המראטהיים של הודו (במראטהית: मराठा लष्करी भूप्रदेश, באנגלית: Maratha Military Landscapes of India) הם קבוצה של 12 מבצרים שאוכלסו ופותחו על ידי שליטי האימפריה המראטהית בין המאות ה-17 וה-19. אלה כוללים את המבצרים: סלהר, שיוונרי, לוהאגד, קהאנדרי, ראיגד, ראג'גד, פראטאפגד, סובארנאדורג, פנהאלה, ויג'אידורג וסינדהודורג – כולם שוכנים במדינת מהאראשטרה – ומבצר ג'ינג'י במדינת טמיל נאדו שבהודו.
המבצרים, הפרוסים על פני שטחים גאוגרפיים מגוונים, מציגים את העוצמה הצבאית של שלטון המראטהה. הם הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2025.[1]
רקע
בשנת 2021 נכללו הנופים הצבאיים המראטהיים של הודו ברשימה הטנטטיבית של אתרי מורשת עולמית.[2] לאחר מכן, הם נבחרו כמועמדות הרשמית מהודו לרישום ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו לשנים 2024–2025, כפי שהוכרז על ידי משרד התרבות בינואר 2024.[3]
במהאראשטרה יש יותר מ-390 מבצרים, מתוכם רק 11 מבצרים נבחרו לרשימה זו יחד עם מבצר אחד בטמיל נאדו. מבצרים אלה פרוסים על פני מגוון רחב של תצורות גאוגרפיות: רכס סהיארדי, רמת דקאן, חוף קונקן והרי גהט המזרחיים (אנ'). האסטרטגיה הצבאית של המראטהה, שכללה את המבצרים הללו, פותחה בתקופת שלטונו של שליט המראטהה, שיוואג'י, במאה ה-17 ונמשכה עד לשלטון הפשווה (אנ') בתחילת המאה ה-19.[4]
תהליך המועמדות לווה בסקר של המבצרים על ידי צוות אונסק"ו באוקטובר 2024.[5] בפברואר 2025, משלחת של ארבעה חברים ממהאראשטרה, בראשות אשיש שלאר, ביקרה בפריז כדי להציג מצגות טכניות ודיפלומטיות במטרה לקדם את מעמד המורשת העולמית עבור מבצרים אלה.[6]
במהלך המושב ה-47 של ועידת המורשת העולמית שהתכנסה ביולי 2025 בפריז, המליצה הוועדה הבין-לאומית למונומנטים ולאתרים (ICOMOS) לדחות את ההצעה להגדיר את המבצרים כאתר מורשת עולמית בטענה ש"היא אינה מצליחה להוכיח באופן משכנע כיצד תריסר המבצרים המפוזרים גאוגרפית... תפקדו כמערכת הגנה צבאית משולבת".[7] עם זאת, התגובה הדיפלומטית של הודו, יחד עם תמיכה מצד נציגים בינלאומיים, סייעה להכרזה הרשמית על המבצרים כאתר מורשת עולמית.[8]
המבצרים
| מס' | שם | שטח בהקטאר |
אזור חיץ בהקטאר |
קואורדינטות | שנה | סוג | תיאור | תמונה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | מבצר סלהר | 112.45 | 25,908.05 | 20°43′21″N 73°56′33″E / 20.7225°N 73.9425°E | 1671 | גבעה | המבצר הגבוה ביותר בהרי גהט המערביים. הוא כולל שערי אבן מונוליתיים חצובים בסלע, מצוקים תלולים, מאגרי מים ומבני עזר. האתר כולל גם את המבצר הכפול סלוטה | 
|
| 2 | מבצר שיוונרי | 28.72 | 15,050.48 | 19°11′48″N 73°51′30″E / 19.196667°N 73.858333°E | 1595 | גבעה | מבנה משולש עם רכסים ובאסטיונים. התיישבות באתר ארוכת שנים, והוא כולל מערות בודהיסטיות עתיקות, בורות מים, ושכבות של שערים, שרידים מוחשיים של מבניו הרב-שכבתיים בני מאות השנים. | 
|
| 3 | מבצר לוהאגד | 13.25 | 24,356.05 | 18°42′36″N 73°28′36″E / 18.71°N 73.476667°E | 1648 | גבעה | שערים מבוצרים, באסטיונים ומערות חצובות בסלע. מערות בודהיסטיות המתוארכות לתקופה מוקדמת כ-200 לפני הספירה מעידות על התיישבות ארוכת שנים. למבצר יש מבצר תאום, מבצר ויסאפור שהוקם על גבעה מול לוהאגד. | 
|
| 4 | מבצר קהאנדרי | 6.87 | 3,396.63 | 18°42′14″N 72°48′48″E / 18.703889°N 72.813333°E | 1679 | אי | באסטיונים וחומות מבוצרות שתוכננו לשלוט על נתיבי השיט הימיים ליד נמלי מומבאי וצ'אול. | 
|
| 5 | מבצר ראיגד | 161.31 | 98,896.01 | 18°14′10″N 73°26′40″E / 18.236111°N 73.444444°E | 1674 | גבעה | המבצר שוקם על ידי הקיסר שיוואג'י בשנת 1662 כך שיכלול את ארמון המלך, שוק, מערכת איסוף מי גשמים ומתקני מנהלה. | 
|
| 6 | מבצר ראג'גד | 48.15 | 18°14′46″N 73°40′57″E / 18.246111°N 73.6825°E | 1647 | גבעה | האדריכלות רבת המפלסים של המבצר כוללת ארמונות, באסטיונים, מאצ'י (שטחים פתוחים נרחבים) ומתקני אחסון. | 
| |
| 7 | מבצר פראטאפגד | 8.34 | 33,670.97 | 17°56′09″N 73°34′43″E / 17.935833°N 73.578611°E | 1656 | גבעה-יער | מצוק תלול, באסטיונים, חומות מגן, מאצ'י, מאגרי מים, ומצודה עם מבני מלכות ומנהלה. | 
|
| 8 | מבצר סובארנאדורג | 5.23 | 462.27 | 17°48′59″N 73°05′04″E / 17.816389°N 73.084444°E | 1696 | אי | באסטיונים וחומות מבוצרות שתוכננו לשלוט על נתיבי השיט הימיים ליד נמלי מומבאי וצ'אול. | 
|
| 9 | מבצר פנהאלה | 172.33 | 25,863.68 | 16°48′40″N 74°06′29″E / 16.811111°N 74.108056°E | 1659 | גבעה-רמה | אחד המבצרים הגדולים ביותר בדקאן, עם היקף של 14 ק"מ ו-110 עמדות תצפית. הוא ממוקם בגובה של 845 מ' מעל פני הים. המבצר מתנשא לגובה של יותר מ-400 מטר מעל המישור שמסביב לו. מנהרות רבות נמתחות מתחת למבצר, אחת מהן כמעט באורך 1 ק"מ. | .jpg)
|
| 10 | מבצר ויג'אידורג | 8.95 | 2,935.02 | 16°33′39″N 73°20′00″E / 16.560833°N 73.333333°E | 1653 | חופי | מבצר חופי הממוקם על שלוחה ליד שפך נהר וגהוטאן הכולל חומות בעלות שלוש שכבות ונמל. | 
|
| 11 | מבצר סינדהודורג | 19.55 | 1,671.15 | 16°02′33″N 73°27′35″E / 16.0425°N 73.459722°E | 1664 | אי | נבנה על האי הסלעי קורטה, מוקף בחומה העוקבת אחר קו החוף. הוא נבנה מאבן געשית מקומית. | 
|
| 12 | מבצר ג'ינג'י | 150.66 | 2,778.04 | 12°15′02″N 79°24′05″E / 12.250556°N 79.401389°E | 1677 | גבעה | משתרע בין ארבע גבעות. גבעות אלו, שעל כל אחת מהן נבנתה מצודה, הגנו על שטח במרכזן בה רוכזו המבנים המרכזיים של המבצר. ארבעת הגבעות חוברו ביניהן באמצעות חומה באורך של כ-13 ק"מ שתחמה שטח של כ־11 קמ"ר. החומה ההיקפית, שעובייה כ-20 מטר, ניצלה מכשולים טבעיים (מצוקים, סלעים, גאיות וכו') ונבנתה במרווחים שבין אותם מכשולים. | .jpg)
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ UNESCO World Heritage Centre. "Maratha Military Landscapes of India". whc.unesco.org.
- ↑ "Serial Nomination of Maratha Military Architecture in Maharashtra". UNESCO World Heritage Centre. אורכב מ-המקור ב-8 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ ""Maratha Military Landscapes of India" will be India's nomination for recognition as UNESCO World Heritage List for the year 2024-25". www.pib.gov.in. אורכב מ-המקור ב-2025-04-17.
- ↑ "India: "Maratha Military Landscapes of India" will be India's nomination for UNESCO World Heritage List". Asia News Monitor. 2 בפברואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Unesco team to visit forts nominated for World Heritage Site tag in Oct". The Times of India. 2024-09-11. ISSN 0971-8257.
- ↑ Mutha, Snehal (2025-02-23). "Shelar-led delegation off to Paris to obtain UNESCO heritage status for 12 forts of Shivaji". The Hindu (בIndian English). ISSN 0971-751X.
- ↑ Tulsian, Vrinda (9 ביולי 2025). "Maha's Unesco label dreams for Shivaji forts stumble on technical hurdles". Hindustan Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Tulsian, Vrinda (12 ביולי 2025). "Int'l support helps 12 Maratha forts scoop Unesco World Heritage label". Hindustan Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Advisory Body Evaluation (ICOMOS), UNESCO site
 | |
|---|---|
|
הנופים הצבאיים המראטהיים של הודו41579475Q134720951