ג'נטאר מנטאר (ג'איפור)
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2010, לפי קריטריונים 3, 4 | |
| מדינה | הודו |
|---|---|
| שטח האתר | 1.8652 הקטאר |
| שטח אזור החיץ | 14.6664 הקטאר |
| קואורדינטות | 26°55′29″N 75°49′28″E / 26.92472°N 75.82444°E |
הג'נטאר מנטאר בג'איפור, בירת ראג'סטאן שבצפון-מערב הודו, הוא מצפה אסטרונומי שנבנה במחצית הראשונה של המאה ה-18, והוא כולל 19 מכשירים שונים שנועדו לתצפיות אסטרונומיות בעין בלתי מזוינת. הג'נטאר מנטאר בג'איפור נחשב לחשוב, המקיף והשמור ביותר מבין המצפים ההיסטוריים בהודו[1], ובשנת 2010 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית. השם ג'נטאר מנטאר מגיע מהצירוף "יאנטרה מנטראנה" (Yantra mantrana) בסנסקריט, ופירושו "מכשיר חישוב". במצפה מכשירים הפועלים בשלוש מערכות הקואורדינטות השמימיות - מערכת הקואורדינטות המשוונית, מערכות שמישור המלקה הוא מישור המשווה שלהן, וקו האורך 0 שלהן עובר בנקודת שוויון האביב, ומערכת הקואורדינטות האקליפטית, שמרכזה בכדור הארץ[2].
היסטוריה
בראשית המאה ה-18, הסוואי ג'אי סינג השני (Jai Singh II) שלט במדינה אוטונומית בשטח ראג'סטאן שהייתה חלק מהאימפריה המוגולית המתפוררת, והוא ייסד את העיר ג'איפור וקבע בה את בירתו. ג'אי סינג השני גילה עניין רב במתמטיקה, אסטרונומיה ואדריכלות, ובניית הג'נטאר מנטאר הייתה קשורה באופן ישיר להקמת העיר ב-1727. הוא אחראי להקמת מצפים נוספים בהודו דוגמת הג'נטאר מנטאר בדלהי ובוורנסי. המבנה נבנה באתר מישורי סמוך לארמונו של השליט והושלם ב-1738. נעשה בו שימוש במכשירים שכבר היו מוכרים לערבים, לפרסים ובעולם המערבי, דוגמת שעוני שמש, אצטרולבים וכיוצ"ב. מכשירים אלה נבנו בקנה מידה גדול במיוחד, כדי להקנות להם יכולת תצפית מקסימלית. באתר שולבו מספר מכשירים חדשניים דוגמת שעון שמש ענק שבו שתי קערות המיספריות משלימות, מערך של 12 מכשירים ל-12 סימני קבוצות הכוכבים של גלגל המזלות ועוד. במצפה הועסק צוות קבוע של כעשרים אסטרונומים שעסקו בתצפיות וערכו חישובים על פיהן. מבחינה מדעית החישובים התבססו על המודל הגאוצנטרי וערבו תצפיות בכוכבים, תחזיות לליקויים ולאירועים שמימיים וקביעה ובקרה של זמן מקומי ולוח שנה. הזמן המקומי פורסם מהמצפה באמעות תיפוף בתופים או ביריה מתותח, מנהג שנהג משך זמן רב ואשר התאפשר בשל מיקומו המרכזי של המצפה. המצפה סיפק תחזיות לרוחות וגשמים וכן להכרזת עונת המונסון, ואף מילא תפקיד אסטרולוגי. המצפה שופץ ב-1771, אך הפעילות האסטרונומית בו פסקה ב-1800 והוא סופח לבית יציקה לתותחים. במקום הוקם תנור ושניים מהמכשירים נהרסו כליל ותחתם הוקם מקדש. המצפה שופץ ב-1876 וחלק מהמכשירים שוחזרו, אך ב-1880 המקום שוב נזנח עד 1901, עת שופץ באופן מקיף בשנית. המכשירים שופצו ואלה שנהרסו נבנו מחדש. לאחר עצמאות הודו ב-1947 המצפה הושם תחת חסותה של ממשלת ראג'סטאן, וזכה למעמד של מונומנט מוגן ב-1968. ב-2010 הוכרז המבנה כאתר מורשת עולמית.
המכשירים
במתחם מוקף החומה ששטחו 18,700 מ"ר, שוכנים 19 מכשירים עיקריים המונים, יחד עם מכשירי המשנה, סך של 35 מכשירים. המבנים עשויים אבן ומצופים בסיד, בדרך כלל בגוון אדמדם עם מוטיבים בלבן, ובשיש, ומשולבים בהם פיסות מתכת דוגמת פליז וארד שנועדו בעיקר למדידים השונים. המכשירים בנויים באוריינטציה המכוונת לארבע רוחות השמיים ומחוברים ביניהם באמצעות שבילים. המכשירים נבנו בממדים גדולים במיוחד, לכאורה כדי להקנות להם דיוק, אך למרות זאת בדרך כלל הסטייה שלהם היא גדולה למדי. מעבר לכך, חוסר ניסיון בבנית מכשירים כה גדולים הביא לסטייה שנובעת, בין היתר, משקיעת האדמה ומערעור יסודות המבנים.
- בריהאט סמראט יאנטרה (Brihat Samrat Yantra) - שעון שמש אופקי עם גנומון בדמות קיר משולש בעל ממדים גדולים במיוחד - גובה 19.1 מטרים ויתר באורך של 50.1 מטרים. זהו ככל הנראה המכשיר הגדול בעולם מסוגו, והוא מאפשר את מדידת הזמן המקומי בדיוק של שתי שניות. קצה הגנומון הוא הנקודה הגבוהה ביותר באתר, והוא נגיש באמצעות גרם מדרגות המוביל לביתן קטן בפסגה. מכשיר זה מקושר באופן מסורתי גם עם חיזוי המונסון והקציר.
- צ'קארה יאנטרה (Chakra Yantra) - מודד את השעה שבה גוף שמימי מגיע למרידיאן ואת נטייתו האסטרונומית.
- דקשין בהיטי יאנטרה (Dakshin Bhitti Yantra) - שני מכשירים למדידת מרחק הזנית וגובה המרידיאן של גופים שמימיים.
- דיגאמשה יאנטרה (Digamsha Yantra) - עמוד במרכזם של שני מעגלים קונצנטריים, המודד את אזימוט השמש ומחשב את זמן הזריחה והשקיעה.
- דישה יאנטרה (Disha Yantra).
- דהרובה דרשאק פטיקה (Dhruva Darshak Pattika) - מכשיר בצורת טרפז המאתר את כוכב הקוטב.
- ג'אי פראקש יאנטרה (Jai Prakash Yantra) - שעון שמש המיספרי ענק שמייצר תמונת ראי של השמיים עם מערכת קואורדינטות. המכשיר עשוי משתי קערות בקוטר של 5.4 מטרים כל אחת, המשלימות זו את זו. צל של דיסקית תלויה מראה את מסלול השמש דרך סימני המזלות, וכן את האזימוט והקואורודינטות המשווניות שלה. המכשיר אף מאפשר תצפית לילית.
- קפאלי יאנטרה (Kapali Yantra) - מכלול של שני מכשירים עם שתי קערות המסיספריות קעורות המונחות בציר מזרח-מערב. הקערה המערבית מודדת את קואורדינטות השמש באופק, והקערה המזרחית ממירה את הנתון למערכת המשוונית.
- קנאלי יאנטרה (Kanali Yantra).
- קראנטי וריטה יאנטרה (Kranti Vritta Yantra) - שני מכשירים בשם זה - האחד גדול אך לא מושלם, והשני קטן ממנו אך שלם. מודדים קווי אורך ורוחב של גופים שמימיים.
- לאגהו סמראט ינטרה (Laghu Samrat Yantra) - שעון שמש קטן ופחות מדויק מהבריהאט סמראט יאנטרה.
- מיסרה יאנטרה (Misra Yantra) - מכלול של חמישה מכשירים נפרדים.
- נאדי ולאיה יאנטרה (Nadi Valaya Yantra) - מכלול של 12 מכשירים נפרדים, שכל אחד מהם מודד את האורך והרוחב של קבוצות הכוכבים של גלגל המזלות.
- פלבהא ינטרה (Palbha Yantra).
- ראמה יאנטרה (Rama Yantra) - מבנה אנכי המיועד למדידת גובה ואזימוט השמש.
- ראשי ולאיה יאנטרה (Rashi Valaya Yantra) - 12 גנומון שמודדים את קואורדינטות הכוכבים, כוכבי הלכת ו-12 קבוצות הכוכבים של גלגל המזלות.
- שאסטאנש יאנטרה (Shastansh Yantra) - קשת בת 60 מעלות בחדר חשוך. בצהריים, אור השמש מאיר מדיד המאפשר לצופה למדוד את הזנית, המרחק, הנטייה וקוטר השמש.
- אונטאמסה יאנטרה (Unnatamsa Yantra) - טבעת פליז בקוטר של 5.35 מטרים, המחולקת לארבעה רבעים עם חור במרכזה. המנח והכיוון של המכשיר מאפשר למדוד את גובהם של עצמים שמימיים.
- יאנטרה ראג' יאנטרה (Yantra Raj Yantra) - אצטרולב ברונזה בגובה של 2.43 מטרים, אחד הגדולים בעולם, המשמש פעם בשנה למדידת לוח השנה ההינדי.
גלריה
-
צ'קארה ינטרה בקדמת התמונה ומאחוריו ראמה יאנטרה -
דקשין בהיטי יאנטרה -
קראנטי וריטה יאנטרה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
32162083ג'נטאר מנטאר (ג'איפור)