ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן
הצ'רקסים, עם צפון-קווקזי מוסלמי, החל להתיישב ברחבי המזרח התיכון בסוף המאה ה-19 עקב כיבוש מולדתם בקווקז בידי הרוסים. האימפריה העות'מאנית קלטה את מאות אלפי הצ'רקסים שגורשו ממולדתם ויישבה אותם באזורי ספר בהם שליטתה הייתה רופפת וזאת במטרה לחזק את שליטתה באזור והדיפת גורמים העוינים את השלטון העות'מאני, לרוב שבטים בדואים.
ההתיישבות ברמת הגולן
הצ'רקסים ברמת הגולן יושבו ב-13 כפרים, כולם בנפת קונייטרה, לרוב על גבי חורבות של יישובים נטושים. היישוב הצ'רקסי ברמת הגולן מנה בין 20 ל-30 אלף מתיישבים ערב מלחמת ששת הימים כשהיישוב הגדול והפורח היה העיירה קונייטרה ששימשה כבירת רמת הגולן.
היישובים הצ'רקסים תוארו על ידי החוקר הגרמני גוטליב שומאכר אשר תיאר אותם כיישובים השונים במראהם משאר היישובים הערביים ברמת הגולן ונבדלים בזכות הניקיון והסדר שבתוכם. מערכת היחסים שבין הצ'רקסים לערביי הגולן הייתה טעונה ואף עוינת וזאת משום שערביי הגולן ראו בצ'רקסים פולשים לשטחם וכן בשל נאמנותם לממשל העות'מאני.
לאחר מלחמת ששת הימים ננטשו היישובים הצ'רקסים בשטחים שנכבשו על ידי ישראל, ואילו בצד הסורי נותרו מספר יישובים, בהם ביר אל-עג'ם שיושב מחדש לאחר שהיה נטוש במשך כעשור. העיתון דבר מצטט את מזכיר כפר כמא כאומר[1]:
מיד עם תום המלחמה כתבו כמה מנכבדי העדה מכתב לשר המקורב אליהם, יגאל אלון, וביקשו להפגש עמו ולדון בגורלם של כמה מאות בני העדה שלא עזבו את הגולן. הפגישה לא התקיימה. ... הדרוזים בגולן נשארו בכפריהם. לצ'רקסים לא התאפשרה פגישה כזאת ... ממשלת ישראל לא הייתה מעוניינת בהשארותם של הצ'רקסים בגולן ... רוב בני העדה ברחו לפני תום הקרבות. ... הגיעו לכפר ידיעות שרבים חזרו למולדת הצ'רקסים בקווקז, אחרי הגלות בת 100 השנים. מעטים נשארו בכפרים השוממים ובקיץ 1967 עזבו בהדרגה והצטרפו למשפחותיהם, שהתפזרו ברחבי סוריה.
יעקב ארז כתב במעריב שתושבי עין זיוון נותרו בכפר לאחר תום המלחמה אולם ברחו לסוריה מפחד של נקמה מצד הסורים אם צה"ל יפנה את רמת הגולן[2].
בסוף שנות ה-70 נהרסו מרבית הכפרים בידי ישראל וכיום נותרו רק שרידים בודדים. מבין השרידים שנותרו ניתן לציין את המסגדים והמבנים הבודדים בחושניה, ובצרמניה.
גלריה
|
רשימת היישובים הצ'רקסים ברמת הגולן
- קונייטרה (قنيطره) - היישוב הגדול ביותר והמרכזי ברמת הגולן
- חושניה (خشنيه) - היישוב השני בגדולו מבין יישובי הצ'רקסים בגולן, בסביבתו התנהל הקרב על חושניה
- עין זיוון (عين الزيوان)
- צרמניה (אל-עדנאניה) {صرمانيه (العدنانيه)}
- מומסיה {مومسيه (الغسانيه)}
- ג'ויזה (جويزه)
- ביר אל-עג'ם (بير العجم)
- בריקה (بريقه)
- רויחינה (رويحينه)
- מדריה (مداريه)
- פחאם (فحام)
- פזאזה (فزازه)
- מנסורה (רמת הגולן) (منصوره)
ישנן עדויות שמשפחות צ'רקסיות גרו גם ברמת'ניה (الرمثانيّة) שאוכלסה בעיקרה בידי טורקמנים.
הערות שוליים
- ^ דני רובינשטיין, הצ'רקסים, דבר, 8 במאי 1970
- ^ יעקב ארז, ברחו, השתגעו וברחו ..., מעריב, 18 באוגוסט 1967
23654943ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן