צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות מלחמת חרבות ברזל

ב-21 בנובמבר 2024 הוצאו צווי מעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט בעקבות מלחמת חרבות ברזל

צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות מלחמת חרבות ברזל הם צווי מעצר שהוצאו ב-21 בנובמבר 2024 על ידי בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) בעקבות חקירת בית הדין בעניין פלסטין לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט, בטענה לאחריות לפשע מלחמה של הרעבה כשיטת לחימה, וכן לפשעים נגד האנושות של רצח עם ו"מעשים לא אנושיים" אחרים (כמו מניעת תרופות) במהלך מלחמת חרבות ברזל. בית הדין גם הוציא צווי מעצר לבכיר ארגון הטרור חמאס מוחמד דף, שהיה האחראי להוצאתו לפועל של טבח שבעה באוקטובר, אף שישראל הודיעה כי נהרג בתקיפה אווירית ישראלית מספר חודשים קודם לכן, ב-13 ביולי 2024, אך חמאס לא אישר זאת.

על פי צו המעצר, 125 המדינות החברות ב-ICC נדרשות לעצור את נתניהו וגלנט אם ייכנסו לשטחן.

צווי המעצר

ב-12 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הצהיר התובע הראשי של ה-ICC, כרים קאן, כי בסמכותו של בית הדין להעמיד לדין גם על פשעי מלחמה שבוצעו על ידי פלסטינים בשטח ישראל וגם על ידי ישראלים בשטח פלסטיני. ב-29 בדצמבר 2023 דרום אפריקה הגישה תביעה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי, בטענה כי התנהגותה של ישראל נחשבת לרצח עם.

ב-20 במאי 2024 הודיע קאן כי יגיש בקשות לצווי מעצר נגד מנהיגי חמאס, יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה, וכן נגד מנהיגי מדינת ישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. הבקשה למתן צו נגד הנייה בוטלה בעקבות הריגתו ב-31 ביולי 2024.

בית הדין דחה את טענתה של ישראל כי אין בסמכותו לדון בעניינה של המלחמה.

ב-21 בנובמבר 2024 השופטים בלשכה המקדמית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ניקולא גווילו (נשיא, צרפת), ריינה אדלייד סופי אלפיני-גאנסו (בנין) ובטי הוהלר (סלובניה) הוציאו צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט מישראל, ונגד מוחמד דף מחמאס.

הלשכה הצהירה כי היא מצאה נימוקים הגיוניים לכך שהחל מ"8 באוקטובר 2023 ועד ל-20 במאי 2024 לפחות" נושאים נתניהו וגלנט באחריות פלילית "כשותפים לביצוע המעשים במשותף עם אחרים: פשע המלחמה של הרעבה כשיטת לחימה, הפשעים נגד האנושות של רצח עם, רדיפה ומעשים לא אנושיים אחרים" ו"כממונים אזרחיים על פשע המלחמה של הכוונת מתקפה נגד אוכלוסייה אזרחית". וכי מוחמד דף נושא באחריות ישירה ופיקודית "לפשעים נגד האנושות של רצח, השמדה, עינויים פגיעות וסוגים אחרים של אלימות", וכן פשעי מלחמה שונים. היא מצאה נימוק סביר כי "הפשעים נגד האנושות היו חלק מהתקפה נרחבת ושיטתית שהופנתה על ידי חמאס וקבוצות מזוינות אחרות נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל".

ב-25 בנובמבר הודיע דובר בית הדין הפלילי הבינלאומי כי קיימת אפשרות להקפאת ההליכים נגד נתניהו וגלנט, אם מערכת המשפט בישראל תחקור את ההאשמות שעומדות בבסיס הצווים. גורמים משפטיים בישראל החוו את דעתם כי הדרך היחידה לעצור את ההליכים היא בעזרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

תגובות

• ישראל: משרד ראש ממשלת ישראל כינה את צווי המעצר של בית הדין נגד נתניהו וגלנט "אנטישמיים" והשווה אותם לפרשת דרייפוס.

שר הביטחון, ישראל כ"ץ, ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, גינו את החלטת בית הדין.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, וראשי מפלגות האופוזיציה, יאיר לפיד, בני גנץ ויאיר גולן גינו אף הם את החלטת בית הדין. לעומתם מפלגת חד"ש בירכה על ההחלטה.

• ג'ון ת'ון, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט אמר כי: "הסנאט צריך להעביר מיד חקיקת סנקציות, כפי שהבית כבר עשה על בסיס דו-מפלגתי". חבר הקונגרס מייק וולץ אמר כי: "ל-ICC אין אמינות, וההאשמות הללו הופרכו על ידי ממשלת ארצות הברית. ישראל הגנה באופן חוקי על עמה ועל גבולותיה מפני טרוריסטים רצחניים. אתם יכולים לצפות לתגובה חזקה להטיה האנטישמית של ה-ICC והאו"ם בינואר". הסנאטור לינדזי גרהאם אמר בראיון לפוקס ניוז כי בית הדין הבינלאומי בהאג הוא "גוף אנטישמי", ואיים על מדינות שמתכוונות לאכוף את הצו כי "אם אתם הולכים לעזור ל-ICC כמדינה, ולאכוף את צו המעצר נגד ביבי וגלנט, שר הביטחון לשעבר, אטיל עליכם סנקציות כמדינה".
• חמאס: חבר הלשכה המדינית של חמאס, באסם נעים, בירך על החלטת בית הדין הפלילי שדבריו הינו "צעד חשוב לקראת צדק", וקרא לבית הדין להרחיב את היקפי מתן הצווים לגורמים ישראליים אחרים. חמאס התעלם מהצו שניתן למוחמד דף.
• הרשות הפלסטינית: הרשות הפלסטינית שיבחה את החלטת ה-ICC ואמרה כי היא "מחזירה את התקווה והאמון במשפט הבינלאומי ובמוסדותיו, ובחשיבותם של צדק, אחריות והעמדה לדין של פושעי מלחמה".
• ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הודיע כי לא יכבד את פסיקת בית הדין ולא יאכוף את הצו, ואף הזמין את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לביקור בהונגריה.
• נשיא ארגנטינה חבייר מיליי גינה את ההחלה וכתב "הרפובליקה הארגנטינאית מביעה את אי הסכמתה העמוקה עם ההחלטה האחרונה של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט. החלטה זו מתעלמת מזכותה הלגיטימית של ישראל להגן על עצמה מפני התקפות מתמדות של ארגוני טרור כמו חמאס וחזבאללה".

בעקבות האשמות ישראליות בנוגע לחוסר הנייטרליות של השופטת ביתי הוהלר, טען בית הדין כי להוהלר לא הייתה מעורבות קודמת בחקירות הקשורות לפלסטינים בזמן שהותה במשרד התובע. הוהלר הוסיפה כי היא "לא ניגשה למסמכים, ראיות או תיקים סודיים הקשורים לעניין".

ראו גם

• חקירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעניין פלסטין

קישורים חיצוניים

• Situation in the State of Palestine: ICC Pre-Trial Chamber I rejects the State of Israel’s challenges to jurisdiction and issues warrants of arrest for Benjamin Netanyahu and Yoav Gallant, International Criminal Court

• איתמר אייכנר, "צווי מעצר בגין פשעים נגד האנושות": החלטת האג המלאה נגד נתניהו וגלנט, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
• אמיר תיבון, "הארץ" מסביר: כל מה שצריך לדעת על צווי המעצר לנתניהו וגלנט, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2024
• יובל אלבשן, זה היה צפוי: משפט ראווה בהאג, באתר ynet, 24 בנובמבר 2024

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40040876צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות מלחמת חרבות ברזל