פרשת גניבת והדלפת המסמכים המסווגים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

פרשת גניבת והדלפת המסמכים המסווגים היא פרשה בה מספר מקורבים לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו חשודים כי הדליפו מסמכים וחומרים מסווגים לעיתון זר, באופן הפוגע בהשגת מטרות מלחמת חרבות ברזל.

פרשה זו נחשפה בסמוך לפרסומן של מספר פרשות נוספות הקשורות לחשדות בפלילים בלשכת ראש הממשלה, בהן חשד לשינוי פרוטוקולים[1] וחשד לסחיטה של קצין בכיר באמצעות תיעוד אינטימי שנמצא בידי לשכת ראש הממשלה.[2] בסופו של דבר, החשד לסחיטה הופרך.

רקע

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: לא מוסבר הקשר בין כל הקטע להדלפה.

הפרשה החלה במאמר שפרסם הג'ואיש כרוניקל הבריטי ב-5 בספטמבר 2024, לפיו מנהיג חמאס יחיא סינוואר מוקף בטבעת של כ-20 בני ערובה ותכנן "להבריח את עצמו ואת שאר מנהיגי חמאס יחד עם בני ערובה ישראלים" למצרים, ומשם לאיראן, דרך ציר פילדלפי.[3][4] מאמר[5] בעיתון הגרמני "בילד" שפורסם ב-6 בספטמבר התיימר לתאר מסמך סודי המתאר את אסטרטגיית המשא ומתן של חמאס עם ישראל.[6]

הג'ואיש כרוניקל חזר בו מפירסומו מספר ימים לאחר מכן, והודה כי מדובר היה בהמצאה מוחלטת. הפרשה גרמה לשערורייה גדולה לעיתון, ומספר כותבים אף התפטרו כאות מחאה.[7][8]

בדיווח של הבילד נכתב כי מסמך שנמצא על מחשב שככל הנראה היה שייך לסינוואר, אז ראש הלשכה המדינית של חמאס, הכיל "הנחיות להשגת הפסקת אש" שאושרו באופן אישי על ידי סינוואר.[5] לפי המסמך, כך נטען, חמאס לא שאף לסיים במהירות את הסכסוך, אלא ביקש לשפר את תנאי ההסכם, גם אם הדבר יוביל להארכת הסכסוך. מהמסמך עולה כי האסטרטגיה של חמאס התבססה על מספר צירים, לרבות לחץ פסיכולוגי על משפחות החטופים במטרה להגביר את הלחץ הציבורי על ממשלת ישראל, התשת המשאבים המדיניים והצבאיים של ישראל והגברת הלחץ הבינלאומי על הצד הישראלי.

ב-8 בספטמבר דיווח צה"ל כי המסמך הוא למעשה מסמך ישן, שנמצא כחמישה חודשים קודם לכן, וכי הוא לא נכתב על ידי סינוואר או מקורביו אלא "נכתב כהמלצה על ידי דרגי הביניים בחמאס".[9][10] יתרה מכך, על פי כלי תקשורת ישראליים, תוכן המסמך הוצג באופן שגוי הן במאמר בבילד והן בהתייחסויותיו של נתניהו אליו לאחר מכן.[11] כמו כן, בניגוד לנטען, המסמך אינו מוכיח כי חמאס אינו מעוניין בעסקה לשחרור חטופים, אלא להיפך. למעשה, המסמך מבהיר שחמאס מאוד מעוניין בעסקה.[10][12]

מבקרים[דרושה הבהרה] טענו ששני המאמרים נועדו להעניק לנתניהו כיסוי פוליטי בזמן שהשיחות על הפסקת אש בעזה נעצרו בשל התעקשותו של נתניהו שישראל צריכה לשמור על נוכחות בציר פילדלפי.[7] בעת פרסום המאמרים נתניהו התמודד עם ביקורת חריפה מצד משפחות חטופים וחלק מהציבור הישראלי, שהאשימו אותו באי-השגת הסכם.[7]

חקירת הפרשה

שירות הביטחון הכללי, בשיתוף צה"ל ומשטרת ישראל, חוקר את הפרשה.[13][14] מספר חשודים נעצרו, לפי לשכת ראש הממשלה "איש מלשכת ראש הממשלה לא נחקר ולא נעצר".[15] למרות זאת בעיתון "ידיעות אחרונות" דווח כי אחד העצורים השתתף בפגישות חסויות עם נתניהו במטה משרד הביטחון. האתר האמריקאי אקסיוס דיווח כי מעצרם של ארבעה אנשים, בהם אלי פלדשטיין, דוברו של נתניהו לענייני צבא, עומד במרכז מה שעלול להפוך לפרשה המשמעותית ביותר בממשלת ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[16] חשוד נוסף שלא היה בארץ, מקורב לראש הממשלה, זומן לחקירה.[17]

ב-21 בנובמבר הגישה פרקליטות מחוז מרכז לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד פלדשטיין בעבירות של מסירת ידיעה סודית שכוונתה לפגוע בביטחון המדינה, החזקת ידיעה סודית ושיבוש הליכי משפט, ונגד נגד במילואים בעבירות של מסירת ידיעה סודית, שיבוש הליכי משפט וגניבה בידי מורשה.[18] את הנגד במילואים מייצג עורך הדין אורי קורב.[19]

תגובות

ראשי האופוזיציה יאיר לפיד ובני גנץ מתחו ביקורת על נתניהו והתייחסו אל הפרשה כאל "פשע לאומי", כאשר לפיד קבע כי הפרשה הזו "יצאה מחדרו של ראש הממשלה, והחקירה צריכה לבדוק אם זה לא בהוראתו של ראש הממשלה". הוא הוסיף כי הפרשה מזעזעת את יסודות האמון של העם הישראלי בהנהגתו של נתניהו, במיוחד בתקופה קריטית זו.[9][20]

במסיבת עיתונאים משותפת של לפיד, גנץ, אביגדור ליברמן ויאיר גולן, אמר לפיד כי אם נתניהו ידע על ההדלפות, "הוא שותף לאחת העבירות הביטחוניות החמורות ביותר" ושאם לא ידע, הוא לא כשיר לתפקיד.[3] בני גנץ, שהיה עד לאחרונה חלק מקבינט המלחמה של נתניהו, אמר כי אם אכן נעשה שימוש במידע ביטחוני רגיש לצורך "קמפיין הישרדות פוליטי", זו לא רק עבירה פלילית, אלא "פשע נגד האומה".[3]

לאחר הגשת כתב האישום נגד פלדשטיין פרסם בנימין נתניהו סרטון שבו התייצב לצידו של פלדשטיין ואמר: "אלי פלדשטיין הוא פטריוט ישראלי, ציוני נלהב..., אין שום סיכוי שהיה עושה משהו בכוונה תחילה, במטרה לסכן את ביטחון המדינה". בנוסף לכך ביקר נתניהו את הטיפול של המערכת במעצרם וחקירתם של פלדשטיין (ושל נגד המילואים), והסיקור של התקשורת אחר הפרשייה. בין היתר אמר: "המציאות הזו שבה אנשים צעירים מוחזקים כגרועים שבמחבלים, אזוקים במשך ימים ארוכים, שבהם מונעים להם גישה לעורך דין, ופוגעים בזכויות הבסיסיות שלהם כאזרחים היא מטלטלת..."[21]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נדב איל, האלוף פנה ליועמ"שית: חשש שבמשרד רה"מ נעשו ניסיונות לשנות פרוטוקולים במלחמה, באתר ynet, 10 ביולי 2024
  2. ^ ליאור אוחנה, איתמר אייכנר, הועברה פנייה לרמטכ"ל: לשכת נתניהו מחזיקה בתיעוד אישי רגיש הנוגע לקצין, באתר ynet, 7 בנובמבר 2024
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Inwood, Joe (2024-11-04). "Netanyahu aide leaks may have harmed hostage talks, court says". BBC News (באנגלית בריטית).
  4. ^ "Jewish Chronicle axes journalist over fabricated report about Hamas leader Sinwar". The New Arab. 2024-09-15. נבדק ב-2024-11-05.
  5. ^ 5.0 5.1 "Das plant der Hamas-Chef mit den israelischen Geiseln – zum Schaudern!". bild.de (בגרמנית). 2024-09-06. נבדק ב-2024-11-05.
  6. ^ Peleg, Bar (2 בנובמבר 2024). "How Netanyahu Leveraged Leaked and False 'Hamas Documents' as the Hostage Protests Were Surging". Haaretz. נבדק ב-5 בנובמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 "Israel investigates leaks that appear to have bolstered Netanyahu as Gaza truce talks stalled". The Washington Post. 2024-11-03. נבדק ב-2024-11-05.
  8. ^ Fink, Rachel (2024-09-09). "'A Wild Invention': Jewish Chronicle's Report on Hamas' Plans Comes Under Scrutiny". Haaretz. נבדק ב-2024-11-05.
  9. ^ 9.0 9.1 Harpin, Lee (2024-11-04). "Top Netanyahu aide arrested in 'faked intelligence' newspaper leaks scandal". Jewish News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-11-05.
  10. ^ 10.0 10.1 רונן ברגמן, צה"ל חוקר: מסמכי חמאס מסולפים הודלפו לתקשורת זרה כדי לעצב דעת קהל בישראל, באתר ynet, 8 בספטמבר 2024
  11. ^ "Bild publication of stolen IDF intel poses 'ongoing danger' to IDF troops and hostages – report". The Times of Israel. 2024-11-05. נבדק ב-2024-11-04.
  12. ^ "IDF investigates forged Hamas documents leaked to foreign media - report". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית). 2024-09-08. נבדק ב-2024-11-05.
  13. ^ "Several suspects arrested amid probe of PM's office over alleged classified intel leak". The Times of Israel.
  14. ^ "New scandal engulfs Netanyahu after close aide arrested for alleged intel leak". Axios. 2024-11-01.
  15. ^ "Suspects Arrested Over Alleged Leak of Classified Intelligence That May Impede Gaza War Objectives in Probe Linked to Netanyahu's Office". Haaretz.
  16. ^ Goldenberg, Tia (3 בנובמבר 2024). "Israel investigates leaks that appear to have bolstered Netanyahu as Gaza truce talks stalled". ABC News. Associated Press. נבדק ב-4 בנובמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ גיא פלג, ‏פרשת הדלפת המסמכים המסווגים: מקורב לנתניהו ייעצר וייחקר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏17 בנובמבר 2024‏
  18. ^ גל גנות, נטעאל בנדל, ליאור אוחנה, האישום החמור נגד אלי פלדשטיין, והמסר מאוריך: "הבוס מבסוט", באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
  19. ^ ביני אשכנזי‏, פרשת המסמכים המסווגים: עו"ד של הנגד במילואים - התפטר, באתר וואלה!‏, 20 בנובמבר 2024
  20. ^ "Netanyahu's office in crisis: Inside the leaked document scandal". The Jerusalem Post. 2 בנובמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ איתמר אייכנר, נתניהו מתייצב לצד פלדשטיין ומאשים את צה"ל ושב"כ: "מודרתי ממידע חיוני", באתר ynet, 23 בנובמבר 2024


בנימין נתניהו
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-27 מהומות מנהרת הכותל (1996) • הסכם חברון (1997) • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל (1997) • הסכם ואי (1998) • הקמת המועצה לביטחון לאומי (1999)
הממשלה ה-32 הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (2009) • המשט לעזה (2010) • השרפה בכרמל (2010) • המחאה החברתית (2011) • עסקת שליט (2011) • מבצע עמוד ענן (2012) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2011–2020)
הממשלה ה-33 רצח שלושת הנערים (2014) • מבצע צוק איתן (2014) • הנאום בפני הקונגרס האמריקני (2015) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015)
הממשלה ה-34 גל הטרור הפלסטיני (2015) • גל השרפות (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל (2017) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • המשבר הפוליטי (2019–2020) • התפרצות נגיף הקורונה בישראל (2020)
הממשלה ה-35 המשבר הפוליטי (2020–2021) • מגפת הקורונה בישראל (2020–2021) • הסכמי אברהם (2020) • אסון הר מירון (2021) • המהומות בישראל (2021) • מבצע שומר החומות (2021)
הממשלה ה-37 הרפורמה המשפטית בישראל (ערכים נוספים) (2023) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) ומלחמת חרבות ברזל (2023–הווה) • מבצע סדר חדש (2024)
משפחתו נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יוני נתניהו (אח) • יאיר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן)
בנות זוג מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה)
ספריו הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022)
ספרים אודותיו נתניהו: הדרך אל הכוח (1997) • נתניהו: ביוגרפיה (2018) • הנתניהוז (2021) • מר הפקרה (2024)
חשדות לפלילים פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה • משפטו (2020)
שונות פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • ניצחון מוחלט • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • The Bibi Files
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40034156פרשת גניבת והדלפת המסמכים המסווגים

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פרשת_גניבת_והדלפת_המסמכים_המסווגים&oldid=2737248"