פיום (עיר)
| מדינה |
 מצרים |
|---|---|
| מחוז | אל-פיום |
| קואורדינטות | 29°18′31″N 30°50′34″E / 29.30856°N 30.84291°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
פַיּוּם (בערבית: الفيوم) היא עיר במרכז מצרים במזרחו של המדבר המערבי, כ-130 קילומטרים מדרום מערב לקהיר, בתחום נווה המדבר פיום (אנ'). העיר היא בירתו של מחוז אל-פיום. בתחומה נמצא חלק מאתר העיר העתיקה קרוקודילופוליס. בעבר נקראה העיר "מדינת אל-פיום" (העיר של פיום). ב-2006 מנתה אוכלוסיית העיר, 316,772 נפש. האוכלוסייה הכפרית באזור המקיף את העיר מנתה באותה עת 379,801 נפש[1].
שם העיר נגזר מקופטית מהמילים פא-יאם שמשמעותם "הים", כנראה בהקשר לאגם מואריס הקדום הנמצא בקצהו הצפוני של נווה מדבר פיום.
כ-7 קילומטרים מדרום מזרח לעיר מצויים שרידי הפירמידה של חווארה שבנייתה מיוחסת לאמנמחת השלישי מהשושלת ה-12.
היסטוריה
מרכז הפולחן לאל התנין המצרי סובק במצרים העתיקה היה בעיר שדייט ששכנה באזור פיום[2]. בתקופה מאוחרת יותר כונתה העיר על ידי היוונים "קרוקודילופוליס" כדי לציין פולחן זה. אזכור ראשון לפולחן סובק נמצא בכתבי הפירמידה ומיוחס לתקופת הממלכה הקדומה לשושלות ה-5 וה-6 (2,200-2,500 לפנה"ס). העיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופת השושלת ה-12 (1795-1985 לפנה"ס). תחילה הרחיבו אמנמחת הראשון וסנוסרת הראשון את מקדש סובק שהיה קיים במקום. סנוסרת השני הקים במקום פירמידה ואמנמחת השלישי בנה מבנים רבים נוספים, ביניהם, מקדש נוסף לסובק ואת הפירמידה של חווארה[3]. מעמדה של העיר ירד בתקופת הממלכה החדשה ופריחה מחודשת של העיר ושל האזור הגיעה רק בזמנו של בית תלמי.
שם העיר שונה במאה ה-3 לפנה"ס על ידי תלמי השני ל"ארסינואה" לכבוד ארסינואה השנייה שהייתה אחותו וגם אשתו. כפי שהיה בתקופות קודמות, גם בתקופה ההלניסטית היה המקום מרכז של דיג וחקלאות וגודלו בו דגנים, ירקות, תאנים, זיתים, כרמים וגנים לנוי שהתחרו בגניה של אלכסנדריה. באותה תקופה הגיעו לאזור פיום מיעוטים אתניים רבים. חלקם העיקרי היו יוונים ומקדונים, ותיקי צבא תלמי, להם הוענקו אדמות באזור, אך גם יהודים, שומרונים, פרסים, ערבים, סורים ותראקים הגיעו לאזור[4].
עם קרב אקטיום ב-31 לפנה"ס, שסימן את קיצה של השליטה ההלניסטית במצרים, החל תהליך דעיכה במעמד אזור פיום ואיתו במעמד העיר. בסוף המאה ה-4 לספירה עברה מצרים לשליטת ביזנטיון והנצרות הקופטית התפשטה באזור פיום. במשך השלטון הערבי והעות'מאני סבל האזור מהזנחה והתדרדרותו נמשכה. בשנים 1798–1801 היה אזור פיום זירת קרבות בין מצביאו של נפוליון, לואי שרל אנטואן דסא (אנ') ובין אחד משליטיה הממלוכים של מצרים, מורד ביי. לאחר הסתלקות הצרפתים השתלט על מצרים מוחמד עלי. אולם בספטמבר 1806 נכבשה העיר פיום על ידי הממלוכי יאסין ביי שטבח בתושביה על תמיכתם במוחמד עלי. שליטתו נמשכה ארבע שנים עד אשר כבש מוחמד עלי מחדש את העיר.
מימיו של מוחמד עלי החל אזור פיום, ואיתו העיר, להתפתח מחדש. פשיטות השבטים הנודדים נפסקו בעזרת מינויים פוליטיים והענקת אדמות חקלאיות. מפעלי המים שוקמו והחקלאות החלה להתפתח שוב. השלטון הבריטי במאה ה-20 המשיך בפיתוח בדרך של סלילת מסילות ברזל ובניית מחנות צבאיים סביב לעיר שנועדו להגן מפני פשיטות של סנוסים. הפיתוח נמשך גם לאחר שמצרים קיבלה את עצמאותה בדרך של הקמת קואופרטיבים חקלאיים, חשמול האזור ופתוח ענף התיירות הנשען על האתרים הארכאולוגים הרבים שבאזור.
העיר המודרנית
בפיום יש מספר שווקים ובתי מרחץ ומסגדים רבים. תעלת בחר יוסף, המקשרת את אזור פיום עם הנילוס, עוברת בתוך העיר ועל גדותיה ניצבות שורות בתים. את התעלה חוצים שני גשרים. באחד מהם, הבנוי על שלוש קשתות, עובר הרחוב הראשי של העיר ועל השני, הבנוי על שתי קשתות, ניצב מסגד קאטביי. תלי עפר מצפון לעיר מציינים את ארסינואה הקדומה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נתוני אוכלוסייה בערי מצרים (הקישור אינו פעיל, 23 בספטמבר 2019)
- ^ Caroline Seawright, Sobek, God of Crocodiles, Power, Protection and Fertility... [1]
- ^ Kathryn A. Bard, Steven Blake Shubert, Encyclopedia of the archaeology of ancient Egypt, p. 55 Kathryn A. Bard, Steven Blake Shubert, Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt, Routledge, 1999. (באנגלית)
- ^ Jimmy Dunn, The History of the Fayoum Oasis [2]
34289343פיום (עיר)