פורטל:הלכה/אישים/תקופות/ראשונים

  [ עריכה ]

הראשונים הם חכמים רבים מאזורים שונים ברחבי העולם, בהם חכמים שהשפיעו רבות על עולם ההלכה כפי שהוא כיום. מקובל לתארך תקופה זו החל מהמאה ה-11 עד המאה ה-15. עולם ההלכה בתקופה זו כבר התפצל בין יהדות אשכנז ויהדות ארצות האסלאם, וכך גם החכמים הבולטים בתקופה; כך לדוגמה בפתח התקופה עומדים החכם הצפון-אפריקאי - רבי יצחק אלפסי (הרי"ף), ומנגד, באשכנז, רבנו גרשום מאור הגולה, בהמשך בספרד בולטים הרמב"ם, הרמב"ן ואחרים, ובאשכנז בולטים, בין השאר, רש"י וצאצאיו בעלי התוספות. התקופה נחתמת בחיבורו הגדול של רבי יוסף קארו - השולחן ערוך. חיבור זה התקבל הלכה למעשה ברוב תפוצות ישראל (יהדות אשכנז קיבלה אותו בכפוף להערות הרב משה איסרליש), והוא אינו מוגדר כשייך לתקופה זו או לתקופה שאחריה - תקופת האחרונים - הוא בעל מעמד משל עצמו. בניגוד לתקופות קודמות, בתקופה זו לא התקיים מפעל תורני-הלכתי בעל מגמות ברורות, אלא היו חכמים רבים במקומות שונים, שיצרו ספרות בעלת דפוסים שונים זה מזה; כך לדוגמה, המפעל הבולט והמשפיע ביותר שהתקיים בתקופה זו הוא הספר משנה תורה שכתב הרמב"ם - ספר שמסדר את הסוגיות השונות ופוסק נחרצות בכל תחום בהלכה. מנגד קיים חיבורם הפרשני של בעלי התוספות על התלמוד, העוסק בלימוד עמקני של סוגיות ספציפיות ולא בסידור, כמו חכמים ספרדיים אחדים כרשב"א והריטב"א. וסוגה נוספת של חיבורים, לדוגמה, היא ספרות השו"ת ופסיקת ההלכה למעשה בה פעלו הרא"ש ובנו רבי יעקב בן אשר.