פוסום זנב-טבעת נחושתי

פוסום זנב-טבעת נחושתי
	פוסום זנב-טבעת נחושתי
מיון מדעי

פוסום זנב-טבעת נחושתי (שם מדעי: Pseudochirops cupreus; קרוי גם פוסום זנב-טבעת אדמוני) הוא מין של פוסום גדול ושעיר בסוג פוסום זנב-טבעת מדומה שאנדמי למרכז גינאה החדשה. הוא תואר מדעית בשנת 1897 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס והוא המין הגדול ביותר בסוגו ובמשפחתו.

תיאור

הפוסום הנחושתי הוא המין הגדול ביותר במשפחת פוסומים זנבות-טבעת, כשאחריו נמצאים פוסום הסלע והדאון הענק. אורך ראשו וגופו: 41-36 סנטימטרים אורך זנבו: 31-27 סנטימטרים ומשקלו 2.2-1.3 קילוגרם. מבנה גופו חסון וכבד, גפיו עבות, וראשו גדול, נפוח ומעוגל. אוזניו קצרות ועגולות, עיניו גדולות וחוטמו רחב. זנבו ארוך ועבה עם טבעת לפיתה בקצהו, והשליש האחרון שלו קירח וחשוף ומשמש כסימן זיהוי של המין. בכפות ידיו ורגליו כריות הצמדה וטפרים גדולים וחזקים המסייעים לו בטיפוס. באצבעות רגליו וידיו בהונות מנוגדות שתפקידן לשפר את האחיזה בעצמים.

הפרווה של הפוסום הנחושתי גסה, צפופה וזיפית. צבעה הכללי נחושת כהה או בהיר, ולעיתים גם זהוב-זית או חום-אגוז. הגב נוטה להיות כהה יותר משאר הגוף ולאורכו פס שחור לא מוגדר. המותניים והצלעות בעלי גוון אפרורי, והכפות שחרחרות. הגחון בצבע אפרפר חיוור, בעוד שהחזה והמפשעה בצבע לבן בוהק. הראש בצבע זהה לצבע הגוף, עם כתמים שחרחרים סביב האוזניים ופנים אפרוריות. הסנטר בצבע לבן בוהק והלוע זהוב. האף ורוד כהה או שחור והעיניים חומות. הזנב כהה משאר הגוף, וקצהו החשוף בצבע ורוד כהה.

מבחינה חיצונית, הפוסום הנחושתי דומה מאוד לפוסום הנזירי שחי במערב גינאה, אולם נבדל ממנו בממדי גופו הגדולים ובצבעו הבהיר יותר.

תפוצה ואקולוגיה

הפוסום הנחושתי מצוי לאורך הקורדילרה המרכזית של גינאה החדשה בשטחן של פפואה ואינדונזיה: מרכס מאוקי דרך רכס ביסמרק וכלה ברכס אואן סטנלי. בית הגידול של פוסום זה מורכב מיערות גשם טרופיים, יערות עננים, יערות טחב ובתה תת-אלפינית גבוהה ברום 4,000-1,500 מטר מעל פני הים, כשהוא מעדיף יערות ראשונים ומדי פעם נראה גם ביערות משניים ומטעים.

אף על פי שהפוסום הנחושתי נצפה בשעות היום, הוא פעיל בעיקר בשעות הלילה. את שעות היום הוא מבלה בשינה בחללי עצים או בחפירות נטושות של קוסקוס קרקעי וחולדה צמרירית דה וויס (Mallomys aroaensis). הפוסום ישן בדרך כלל בגפו, אך ישנן תצפיות של שינה בזוגות. הנקבה יוצאת לפעילות בסביבות השעה 7:00 בערב, והזכר כחצי שעה לאחר מכן. בסביבות 5:20 בבוקר, הפוסומים מחפשים מקום ללון בו למשך היום הבא.

בין 85 ל-90% מתזונתו של הפוסום הנחושתי מורכבת מעלים והיתר מפירות. בין הפוסום הנחושתי לקוסקוס ההרים מתרחשת תחרות על מקורות מזון שכן שני המינים חופפים בטווח התפוצה עם העדפות תזונה דומות; במפגש על עץ המשמש למזון, הפוסום הנחושתי מעדיף לסגת מפני קוסקוס ההרים החזק יותר, ויחזור לעץ רק לאחר שהקוסקוס יתרחק מהאזור.

הפוסום הנחושתי מתרבה לאורך השנה ללא עונה קבועה; לאחר תקופת היריון קצרה נולד צאצא יחיד ששוהה בכיס של הפוסומית בחודשים הראשונים לחייו.

מצב

הפוסום הנחושתי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור תפוצתו הרחבה, אוכלוסייתו הגדולה, וכי אין זה סביר שתתרחש ירידה משמעותית במספרים. אין עדיין איומים משמעותיים על המין, אך ההפרעה האנושית בסביבת המחיה שלו דוחקת אותו לאזורים גבוהים יותר. אף על פי שהפוסום מושפע מציד אינטנסיבי לבשר, העדפות בית הגידול שלו גורמות לכך שהציד לא משפיע עליו ברמה משמעותית. הפוסום הנחושתי מצוי במספר אזורים מוגנים. מגמת האוכלוסייה יציבה, אך מספר הפרטים הבוגרים אינו ידוע.