פוסום זנב-טבעת מצויר

פוסום זנב-טבעת מצויר
	איור של פוסום זנב-טבעת מצויר
מיון מדעי

פוסום זנב-טבעת מצויר (שם מדעי: Pseudochirulus forbesi) הוא מין פוסום קטן בסוג פוסום זנב-טבעת דק שאנדמי לדרום-מזרח גינאה החדשה. הוא תואר מדעית בשנת 1887 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס וקרוי על שמו חוקר הטבע הנרי אוג פורבס. בעבר נכלל במין זה גם פוסום זנב-טבעת מסיכתי שזהה לו במראה החיצוני, אולם כיום השניים נחשבים למינים נפרדים. בשפות פפואניות, הפוסום המצויר מכונה סקויד או בונאי.

תיאור

הפוסום המצויר מתאפיין בגוף עגלגל, ראש קצר וחרטום מחודד. אוזניו קצרות, עיניו גדולות ולחייו נפוחות. אצבעותיו הארוכות בעלות טפרים חזקים ובכפותיו רפידות דביקיות המאפשרות לו לטפס בזריזות על עצים. זנבו של הפוסום ארוך ושעיר, וקצהו קירח עם יכולת לפיתת עצמים. אורך ראשו וגופו של הפוסום המצויר: 34-19 סנטימטרים, אורך זנבו: 31-20 סנטימטרים ומשקלו 450–835 גרם.

הפרווה של הפוסום צמרירית ועבה, וצבעה הכללי אפור בהיר עד אפור כהה בחלק העליון, ואפרפר חיוור או לבנבן במותניים, בגחון ובסנטר. הידיים, הרגליים והראש בצבע חום בהיר-כתמתם. צדדי הפנים בצבע לבן, ויש סימונים שחורים דהויים על עצמות הלחיים, המצח וסביב החוטם הוורוד. כתמים שחורים נמצאים גם סביב האוזניים החומות. הזנב שחרחר להוציא את קצהו הוורוד.

מבחינה חיצונית, קשה מאוד להבדיל בין הפוסום המצויר לקרובו הפוסום המסיכתי; באופן כללי, צבעיו של הפוסום המצויר דהויים יותר, והסימונים השחרחרים בפניו אינם מתחברים. שני המינים מאכלסים רכסי הרים נפרדים.

תפוצה וביולוגיה

הפוסום המצויר אנדמי לרכס אואן סטנלי בחצי האי זנב-ציפור שבדרום-מזרח פפואה. בית הגידול שלו מורכב מיערות גשם טרופיים על מדרונות ההרים ברום 2,800-500 מטר מעל פני הים (הגובה הממוצע הוא 1,300 מטר). האזורים הללו מתאפיינים בכמות משקעים גבוהה מן הרגיל ובצמחייה סבוכה.

הפוסום המצויר הוא יונק לילי בעיקרו, אך מגיח מדי פעם לתור אחר מזון גם במהלך היום. את שעות המנוחה שלו הוא מבלה בקינים ובחללי עצים נמוכים או גבוהים. הפוסום המצויר נחשב לבררני למדי, וניזון בעיקר מעלים וקליפות של 75 מיני צמחים מ-25 משפחות. הפוסום מתרבה לאורך השנה ללא עונה קבועה, ולאחר תקופת היריון קצרצרה הפוסומית ממליטה צאצא אחד או שניים.

מצב

הפוסום המצויר מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), מכיוון שהוא נפוץ יחסית, סובלני במידה מסוימת לשינויים בבית הגידול, ולא צפויה ירידה משמעותית במספריו. האיומים העיקריים על מין זה אינם ידועים, אך סביר להניח שהוא ניצוד על ידי הילידים הפפואנים למזון. מגמת האוכלוסייה של המין איננה ידועה לעת עתה.

נדרשים מחקרים נוספים אודות הביולוגיה והאקולוגיה שלו.