רבי עמרם בלום

רבי עמרם בלום
רבי עמרם בלוהם

לידה	1834 ה'תקצ"ד היידושאמשון
פטירה	5 בספטמבר 1907 (בגיל 73 בערך) כ"ו באלול ה'תרס"ז ברטואויפאלו
מקום פעילות	ממלכת הונגריה
השתייכות	יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק	רב, ראש ישיבה
רבותיו	רבי שלמה זלמן אולמן
תלמידיו	הרב גרשון שטרן, הרב טוביה אריה גולדברגר, הרב שאול רוזנברג, הרב מנחם שיק, הרב שמעון סופר, הרב צבי רייכמן, הרב יהודה לייב גינצברג, הרב מנשה גרינבוים.
חיבוריו	בית שערים, ערבי פסחים
רבה של אלמושד תרי"ח–תרכ"ד
רבה של מאד תרכ"ד–תרמ"א → רבי נתן פייטל רייניץ רבי אברהם יהודה שוורץ ←
רבה של חוסט תרמ"א – תרמ"ג בערך → רבי משה שיק רבי יואל צבי ראטה ←
רבה של ברטו-אויפאלו תרמ"ג בערך – תרס"ז → רבי יואל צבי ראטה

הרב עמרם בלום (גם עמרם בלוהם, תקצ"ד, 1834 - כ"ו אלול התרס"ז, 5 בספטמבר 1907) היה רב וראש ישיבה הונגרי, מגדולי פוסקי ההלכה של יהדות הונגריה במפנה המאה העשרים, בעל שו"ת "בית שערים".

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקצ"ד בהיידושאמשון לאביו ר' יצחק יעקב, שכיהן כאב בית דין בעיר, ולאמו מרים, בתו של הרב עמרם רוזנבוים, ("רבי עמרם חסידא"), שעל שמו הוא קרוי. בצעירותו עברה משפחתו לקרולי. בילדותו למד עם הרב שלמה זלמן אולמן ממאקווא, שהתרשם ממנו לאחר פגישה מזדמנת ביניהם. בהיותו כבן 17 נפטר אביו, ומאז דאג ללימודו רב העיר ר' מאיר פרלס. לאחר כמה שנים, עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל הרב אברהם שמואל בנימין סופר (הכתב סופר) למשך זמן קצר. כמו כן, למד גם מפי הרב שמעון סופר. בשנת ה'תר"י עבר ללמוד בישיבתו של הרב חיים סופר בימרינג , שם למד במשך שנתיים.

לאחר נישואיו התגורר בעיירה אלמושד, וכשרב הקהילה רבי מנחם הלר נפטר בשנת ה'תרי"ח התמנה לכהן תחתיו. באלמושד התאלמן מאשתו הראשונה, ונישא בשנית לחיה שרה בת הרב חיים יוסף דב כהנא מקרסנה, נכדו של הרב יהודה כהנא הלר. בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של מאד, שם ניהל ישיבה גדולה, שהגיעה בשיאה לכמה מאות תלמידים. בשנת ה'תרמ"א נבחר למלא את מקומו של מהר"ם שיק ברבנות העיר חוסט שנפטר אז, וגם בה עמד בראשות ישיבה. לאחר כשנתיים, החליף את משרת הרבנות עם חברו הרב יואל צבי ראטה , שכיהן כרב בעיירה ברט'ו-אויפאלו, כך שהרב ראטה עבר לכהן בחוסט והרב בלום ישב על כיסא הרבנות בברטו-אויפאלו. גם בברטו-אויפאלו ניהל ישיבה גדולה. בתפקיד זה כיהן במשך 25 שנה, עד לפטירתו.

שמו התפרסם ברחבי הונגריה, והוא הפך לאחד מגדולי משיבי התשובות ההלכתיות בדורו, ורבנים מכל קצוי הונגריה פנו אליו בשאלותיהם. בין הרבנים שעימם התכתב נמנים גדולי הרבנים בהונגריה ומחוצה לה, כדוגמת מהר"ם שיק, הכתב סופר, הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, מחותנו הרב אליעזר זוסמן סופר, הרב יעקב וידנפלד מהורמילוב ועוד.

נפטר בכ"ו באלול ה'תרס"ז (5 בספטמבר 1907) ונקבר למחרת בברטואויפאלו. על קברו הוקם "אוהל".

השקפותיו

היה לוחם חריף בנאולוגים. הוא שלח מכתב תוכחה תקיף לרב שבעירו נבנה בית כנסת בסגנון המזכיר כנסייה, כמנהג הנאולוגים. כמו כן, חתם על כרוז נגד הכנסת לימודי חול לצד לימודי הקודש, נגד הקמת סמינר לרבנים בלבוב ונגד מהדורות מדעיות של ספרי קודש. כמו כן, לחם נגד ביטול המציצה בברית מילה בשנת 1900. פרסם "קול קורא" כנגד הציונות.

משפחתו

אחיו רבי משה כיהן כדיין בדברצן.

מאשתו הראשונה נולד לו בן אחד, ר' יצחק יעקב, שכיהן כרב בסנט מיקלאש וכדיין בברטו-אויפאלו (חתן הרב אליעזר זוסמן סופר מפאקש).

שאר ילדיו נולדו מאשתו השנייה, חיה שרה:

• בתו מרים נישאה לתלמידו הרב גרשון שטרן. נפטרה בגיל 28 בחיי אביה.
• בתו פרל נישאה לרב יוסף צבי סופר, אב בית דין היידושאמשון (בן רבו הרב חיים סופר). נפטרה בגיל 40, בחיי אביה.
• בתו רחל נישאה לר' יוסף חיים פישמן אב"ד טלגד.
• בנו ר' יהודה צבי - אב"ד האנשאוויץ. בעל שו"ת שארית יהודה. חתן הרב ישעיה ארנפלד משוראני.
• בנו רבי בן ציון מילא מקומו בברטו-אויפאלו. נספה בשואה. בתו נישאה לרב דוד שלמה פרנקל, בעל שו"ת באר דוד. בתו של הרב פרנקל נישאה לרב מנשה קליין.
• בנו, כתריאל, חתן ר' מנחם גרינוולד אב"ד שופרון.
• בנו ר' משה נחום - דיין בגרוסוורדיין. חתן הרב משה חיים ליטש רוזנבוים מקליינוורדיין. נספה בשואה.

מתלמידיו

• הרב גרשון שטרן - רב בלודוש והעיירות הסמוכות לה, בעל "ילקוט הגרשוני".
• הרב טוביה אריה גולדברגר - דיין בבד"ץ כוללות החסידים בירושלים.
• הרב שאול רוזנברג - אב"ד ראצפערט, בעל "חמדת שאול".
• הרב מנחם שיק - אב"ד סיקס.
• הרב שמעון סופר - אב"ד סנדרה.
• הרב צבי רייכמן - אב"ד נאג'-אידא .
• הרב יהודה לייב גינצברג - אב"ד אורניאש-מג'ש.
• הרב מנשה גרינבוים - אב"ד מאטסלקה.

ספריו

• בית שערים - שו"ת בארבעה חלקים. החלק הראשון (אורח חיים) נדפס במונקאטש בשנת ה'תרס"ז והשני בשנת ה'תש"א. ספר זה זכה לתפוצה רחבה גם מחוץ להונגריה והקנה לו פרסום רב. מהדורה נוספת יצאה בשנת ה'תשל"ט בידי הרב מנשה קליין, שהוסיף עליו את קונטרס "משנת העמרמי". מהדורה חדשה, הכוללת תשובות רבות מכתבי יד וחידושי סוגיות.
• ערבי פסחים - על הגדה של פסח.

קישורים חיצוניים

• יעקב הייזלר, הגאון הקדוש רבי עמרם בלום זצ"ל אב"ד אויפאלו ובעל שו"ת בית שערים, המבשר, מוסף תורני, כ"ד אלול ה'תשע"ז
• הרב מו"ה עמרם בלוהם, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ע, עמוד כה, אות יב

ספריו

• עמרם בלוהם, ערבי פסחים, ‏בודאפעסט תרפז, באתר היברובוקס
• בלום, עמרם בן יצחק יעקב, בית שערים אורח חיים, באתר היברובוקס
• בלום, עמרם בן יצחק יעקב, בית שערים - אורח חיים, ‏ירושלים תשסא, באתר היברובוקס
• בלום, עמרם בן יצחק יעקב, בית שערים - יורה דעה - חלק א, ‏ירושלים תשסא, באתר היברובוקס
• בלום, עמרם בן יצחק יעקב, בית שערים - יורה דעה - חלק ב, ‏ירושלים תשסא, באתר היברובוקס
• בלום, עמרם בן יצחק יעקב, בית שערים אורח חיים, ‏מונקאטש-גרוסוערדיין תרסט, באתר היברובוקס
• בלום, עמרם בן יצחק יעקב, בית שערים - סוגיות, ‏ירושלים תשסא, באתר היברובוקס

לקריאה נוספת

• מבוא לתולדות המחבר, שו"ת בית שערים חלק ג, ה'תשס"א.
• יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים ה'תשנ"ז, עמ' 423–424.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32504831עמרם בלום