רבי עמרם רוזנבוים
רבי עמרם רוזנבוים (נקרא בשם: רבי "עמרם חסידא", מפני חסידותו וצדקותו; ה'תק"ן, 1790 - ט"ז בחשוון ה'תק"ץ, 1829) היה רב בהונגריה ולאחר מכן בארץ ישראל.
ביוגרפיה
נולד בהונגריה, לרבי משה נחום אב"ד וואשאן. נשא את ביתו של רבי ישראל ברי"ל אב"ד פלאטא[1].
בשנת תקע"ד בגיל 24 נקרא לכהן כרבה של אירשא, ושש שנים לאחר מכן בשנת תק"פ נתקבל כרבה של מאד.
היה חברו של רבי משה סופר, בעל "החתם סופר", שהעריכו וכיבדו מאוד. הוא כותב עליו: "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא וכו', נשיא אלקים בתוך הנשיאים לאומתם, עיניו הבדולחים יביטו בהעתק תשובתו". ובתשובה אחרת הוא כותב: "ומאד תמהתי על דברי ידיד נפשי הגאון מוה' עמרם, מוחזקני בו שהוא בקי בחדרי תורה, ואך הפעם לא כיון יפה".
בשנת תקפ"ו (1826) עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת. נפטר בט"ז בחשוון תק"צ (1830), בהיותו בן ארבעים, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת. מסופר כי לפני פטירתו בירך בשם ומלכות: "ברוך המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית"[2]. בעל החתם סופר הספידו: "נשא נפשו בכפו ונסע עם כל בני ביתו אל ארץ הקודש, וכל מגמתו הייתה לשבת בירושלים עיה"ק, ונתעכב על ידי סיבות בצפת תו"ב".
על שמו הוקם בית מדרש גבוה לרבנות ודיינים בירושלים ואשדוד, בראשות הרב עמרם גרינוולד[3].
משפחתו
גיסיו: רבי חיים קיצה אב"ד אירשא, הרב משה פירסט אב"ד בזאשרהעל והרב אברהם אליהו משה כ"ץ אב"ד פעצל.
קישורים חיצוניים
- רבי עמרם חסידא וצאצאיו בבלוג תולדות ושורשים-עצי משפחה
- הרב מו"ה עמרם (חסידא) ראזענבוים, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ע, עמוד 50, אות יד
הערות שוליים
- ^ ראו: הרב מו"ה ישראל, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת י, עמוד 104, אות רסו
- ^ ספר "ערוגות הבושם" וספר "דברי תורה"
- ^ אוצר הברכה (ספרין חיים יעקב, סוף ההקדמה
