רבי עמרם רוזנבוים
 | |
| ציון קברו של רבי עמרם רוזנבוים בבית העלמין העתיק בצפת | |
| לידה |
ה'תק"ן הונגריה |
|---|---|
| פטירה | ט"ז בחשוון ה'תק"ץ (בגיל 39 בערך) |
| מקום קבורה | בית העלמין העתיק בצפת |
| תאריך עלייה | ה'תקפ"ו |
| כינוי | רבי עמרם חסידא |
| עיסוק | רבן של אירשא ומאד |
| רבותיו | רבי מרדכי בנט |
| בת זוג | ביילא חיה |
| אב | רבי משה נחום רוזנבוים |
| חותנים | רבי ישראל ברי"ל |
רבי עמרם רוזנבוים (כונה: רבי "עמרם חסידא", על שם חסידותו וצדקותו; ה'תק"ן, 1790 - ט"ז בחשוון ה'תק"ץ, 1829) היה רב בהונגריה ולאחר מכן בארץ ישראל.
ביוגרפיה
נולד בהונגריה, לרבי משה נחום אב"ד וואשאן. בגיל 13 נשא את ביילא חיה בתו של רבי ישראל ברי"ל אב"ד פלאטא[1]. למד בישיבתו של רבי מרדכי בנט.
בשנת תקע"ד בגיל 24 נקרא לכהן כרבה של אירשא, ושש שנים לאחר מכן בשנת תק"פ נתקבל כרבה של מאד[1], שם כיהן גם כראש ישיבה[2].
נודע כבעל מופת. היה בידידות עם רבי משה סופר, בעל "החתם סופר", ועם רבי צבי הירש מליסקא. שהעריכוהו מאוד[2].
בשנת תקפ"ו (1826) עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת. בצפת עמד בראש עדת החסידים[3]. הוא תיכנן לעבור להתגורר בירושלים אך נפטר בטרם הספיק לעבור[4]. נפטר בט"ז בחשוון תק"צ (1830), בהיותו בן ארבעים. מסופר כי לפני פטירתו בירך בשם ומלכות: "ברוך המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית"[5]. נטמן בבית העלמין העתיק בצפת בין קברו של האריז"ל לקברו של רבי משה אלשיך. על פי המקובל, כ-150 שנה לפני פטירתו הפסיקו לקבור בבית העלמין העתיק בצפת מחוסר מקום, והוא זה שגילה ברוח הקודש את המקום הפנוי שם נטמן[6].
החתם סופר הספידו: "שממש המית את עצמו מתוך צער השכינה... מלבד שהיה גברא רבא וגאון וצדיק מפורסם בהיותו בחו"ל, גם כי עלה לארץ ישראל ונעשה כתרי מינייהו..."
הערותיו על התלמוד הירושלמי נדפסו בתלמוד ירושלמי מהדורת וילנא (ה'תרפ"ו)[7].
בתו מרים נישאה בזיווג ראשון לרבי אלימלך דיין[8], ובזיווג שני לרבי יצחק יעקב בלום אב"ד שאמשאן.
על שמו הוקם בית מדרש גבוה לרבנות ודיינים בירושלים ואשדוד, בראשות הרב עמרם גרינוולד[9].
תלמידיו
- רבי זאב וולף טננבוים אב"ד סענדרא[10].
- רבי משה לייב הלר, אחיו של רבי שמואל הלר. שו"ב בטבריה[11].
קישורים חיצוניים
- רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, הרב מו"ה עמרם (חסידא) ראזענבוים, שם הגדולים מארץ הגר, פאקש, תרע"ד, עמ' 50, חלק א', "מערכת גדולים", אות ע', ערך י"ד, באתר היברובוקס.
- רבי שמואל שווארץ, הה"ג מו"ה עמרם ראזענבוים ז"ל, תולדות גאוני הגר, טולצוה, תרע"א, עמ' ג, באתר אוצר החכמה.
- רבי עמרם חסידא וצאצאיו בבלוג תולדות ושורשים-עצי משפחה.
- הגה"ק רבי עמרם חסידא זי"ע באתר אביר יעקב.
- רבי עמרם ב"ר משה נחום זי"ע רבי עמרם חסידא אב"ד מאד באתר Yuhrzeit.com.
- רבי עמרם רוזנבאום - חסידא באתר MyTzadik.
- פני יהושע - הגהות בכת"י מרבי עמרם חסידא באתר קדם.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, הרב מו"ה עמרם (חסידא) ראזענבוים, שם הגדולים מארץ הגר, פאקש, תרע"ד, עמ' 50, חלק א', "מערכת גדולים", אות ע', ערך י"ד.
- ^ 2.0 2.1 תולדות בית נפתלי, תשנ"ז, עמ' כ"ט.
- ↑ הגאון שנשכח, תשמ"ב, עמ' 147; כרם חב"ד, תשמ"ז, עמ' 132, גיליון 2.
- ↑ מתוך הספד החת"ם סופר עליו.
- ↑ ספר "ערוגות הבושם" וספר "דברי תורה"
- ↑ רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, הרב מו"ה עמרם (חסידא) ראזענבוים, שם הגדולים מארץ הגר, פאקש, תרע"ד, עמ' 50, חלק א', "מערכת גדולים", אות ע', ערך י"ד בהערה.; רבי שמואל שווארץ, הה"ג מו"ה עמרם ראזענבוים ז"ל, תולדות גאוני הגר, טולצוה, תרע"א, עמ' ג.
- ↑ ראו בשער תלמוד ירושלמי - זרעים, זרעים א, באתר אוצר החכמה.
- ↑ ראו אודותיו בתולדות גאוני הגר, דף ה
- ↑ אוצר הברכה (ספרין חיים יעקב, סוף ההקדמה
- ↑ שבעת הרועים, תשנ"א, עמ' ל"ח, פרק שני.
- ↑ היכל הבעש"ט, עמ' י"ג, גיליון ל"ה.
עמרם_רוזנבוים20780966Q16128909
