רבי נתן פייטל רייניץ
| לידה |
ה'תקנ"ז רייניץ (מורביה) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ט' בניסן ה'תרנ"ב (בגיל 95 בערך) | ||||
| מקום קבורה | מאד | ||||
| חיבוריו | דברי רנ"ף | ||||
| עיסוק | רבן של טט, גיסינג (אנ'), ג'נג'ש ומאד וראש ישיבה | ||||
| רבותיו | אביו רבי אברהם; החת"ם סופר; רבי צבי יהושע הורוביץ; הברוך טעם | ||||
| תלמידיו | רבי אליעזר דייטש | ||||
| בת זוג | רייזל | ||||
| אב | רבי אברהם | ||||
| אם | דבעריל | ||||
| חותנים | רבי יצחק דוב | ||||
| |||||
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
הרב הגדול המפורסם מו"ה נתן המכונה פייטל בן דבעריל אשר ישב על כסא הרבנות י"ט שנים
נוגה כאור היה לנו נפטר ונקבר יום ד' ט' ניסן תרכ"ב לפ"ק
תנצב"ה |
רבי נתן פייטל רייניץ ( ~ ה'תקנ"ז - ט' בניסן ה'תרנ"ב) היה רבן של טט, גיסינג (אנ'), ג'נג'ש ומאד וראש ישיבה.
קורות חייו
נולד בעיירה רייניץ שבמורביה לרבי אברהם שכיהן כרבה של העיר ולדבעריל[1]. למד תחילה בישיבתו של אביו ואחר כך נכנס ללמוד בישיבת פרשבורג אצל החת"ם סופר[2][3], משם עבר ללמוד אצל רבי צבי יהושע הורוביץ, אחר כך החל ללמוד בלייפניק אצל הברוך טעם שם למד כמה שנים והיה לו שיעור קבוע עם רבו זה[4]. שם גם התיידד עם חתן רבו - הדברי חיים מצאנז[2].
נשא את רייזל בת הנגיד רבי יצחק דוב. תחילה כיהן כרבה של טט, משם עבר לכהן כרבה של גיסינג (Güssing) סביבות שנת ה'תקצ"ז התקבל לכהן כרבה של ג'נג'ש. בג'נג'ש לחם רבות במשכילים. סביבות שנת ה'תר"ב עזב את הרבנות ועבר למאד כדי למצא לעצמו מקור פרנסה, לאחר שהתבקש על ידי קהילת מאד לשמש כרבם הוא קיבל את משרת הרבנות במקום והחזיק בה עד פטירתו[4]. בנוסף לרבנות מאד כיהן גם כראש ישיבה בעיר[5]. אחד מתלמידיו הידועים הוא רבי אליעזר דייטש אב"ד בונהד.
נודע כאיש קדוש[1] וסיפרו עליו שלמד תורה עם אליהו הנביא[6]. נהג להיפגש פעם בחודש עם רבי צבי הירש מליסקא[1].
נפטר בט' בניסן ה'תרנ"ב ונקבר במאד, על פי צוואתו קברוהו בחלקת הקבורה של הנפלים . רבי צבי הירש מליסקא אמר בהספדו עליו כי בלילה חלם שמודיעים לו להשכים להספיד אחד מל"ו צדיקים שנפטר באותו לילה כשהתעורר משנתו באו לבקשו להספיד את רבי נתן פייטל שנפטר[1].
מעט מחידושי תורתו נדפסו בקונטרס "דברי רנ"ף" וצורפו לסוף ספר מכתב הראשון והשני של בנו רבי יהושע ברוך.
צאצאיו
- בנו רבי קלונימוס קלמן, היה תלמיד חכם גדול, קהילות רבות הפצירו בו שישמש כרבם אך הוא לא רצה[1].
- בנו רבי יהושע ברוך, "בעל המכתבים", רבה של צ'צ'וביץ. היה חתנו של רבי אשר אנשל יונגרייז בעל ה"מנוחת אשר". נפטר בו' בתשרי תרע"ג.
- בנו רבי יוסף שלמה, רב קהילת הספרדים במישקולץ.
- בנו רבי אברהם יעקב, רבה של גליל קאפיש ובאלקאן.
- בתו דבורה[7].
לקריאה נוספת
- אריה ליב וויינר, ברוך שנתן תורה, תשס"ח, עמ' קמ"א, מדור התולדות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 רבי שמואל הכהן שוורץ, תולדות גאוני הגר, תרע"א, עמ' ט', ערך ח'.
- ^ 2.0 2.1 עלי זכרון - נה, עמ' ה'.
- ↑ עלי זכרון - ב, עמ' ט"ז, ב.
- ^ 4.0 4.1 רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, שם הגדולים מארץ הגר, תרע"ד, חלק א', מערכת נ', ערך ל"ו.
- ↑ ראו גם: מאד - הקהילה היהודית של מאד, תשל"ד, עמ' 46.
- ↑ אריה ליב וויינר, ברוך שנתן תורה, תשס"ח, עמ' קמ"א, מדור התולדות.
- ↑ ראו בירור בנושא - מי היה בעלה ב: עלי זכרון - ב, עמ' י"ב, ב.