עין בוקק (מעיין)
 | |
| המעיין | |
| מיקום המעיין | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| אזור | עין בוקק |
| גישה למעיין | |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   עין בוקק | |
עין בוקק הוא מעיין המזין את נחל בוקק, הנובע ביובל קטן שבקניון שיוצר הנחל במורדות מצוק ההעתקים מעל המתחם התיירותי עין בוקק של ים המלח. הוא נמצא בתחום שמורת טבע מדבר יהודה. למעשה עין בוקק אלו מספר מעיינות, הנובעים מעל אקוויקלוד חרסיתי.
בעבר היו מי המעיינות נשפכים אל ערוצו של הנחל, אך כיום הם נשאבים ומספקים את תצרוכת המים של מלונות ים המלח. במספר נקודות יוצאות כמויות קטנות של מים מהצינורות, ומזינות את הפלג הנשפך בערוץ. הערוץ מתחת למעיינות עשיר במאובנים של שורשי וגבעולי קנה. בערוץ ישנה צמחיית מעיינות עשירה: קנה, עבקנה, מלוח, סמר, אוכם, צלף ואשל. פלג המים רצוף ואיתן, זורם עד לשער הקניון.
היסטוריה
בתקופת בית שני היה אזור עין בוקק של היום מעובד באורך ובנוי טרסות, וזה קיבל את מימיו מבריכות שאגרו את מי השיטפונות מנחל בוקק ומהמעיין. החווה נחרבה בימי המרד הגדול[1].
בסוף 1951 תיאר אפרים תלמי את עין בוקק[2]:
- "מעין אום באריק, הוא עין בוקק — מקום בעל חשיבות מימי קדם ונקודת מעבר ממזרח ים המלח, מן "הלשון" אל החוף המערבי ואל הרי חברון וירושלים. שרידי המצודה על צלע הר אחד ושארית חומות ובריכות מים מעידים על כך. המים הטובים מפכים מבין נקיקי הסלעים שבמערב, כ־70 מטר מעל פני ים המלח, ומכאן חשיבות משנה לפינה זו בישימון."
במרץ 1953 הוא תואר בעל המשמר[3]:
- "והנה הכניסה הרומאנטית לנחל בוקק — אום בע'ק בערבית. כאן, במעמקי קניון אדיר, בין קירות־סלע זקופים, פורצים מים, המהווים מפלים קטנים. עין בוקק הוא המקור היחיד של מי־שתייה בין סדום ועין־גדי, ולא ייפלא שכל המטיילים בסביבה היו מתעכבים בנקיק זה ...אך ה"רומאנטיות" תיפגם בקרוב, כשבמקום אשדות המים יקום כאן מפעל מים להספקת מפעל האשלג"...
ביולי 1952 פורסם בעיתונות הרעיון להקים במקום חוות גדנ"ע[4]. בינואר 1954 פורסם בעיתונות על המצאות כמות גדולה של ביטומן באזור[5]. לקראת סוף 1954 הוקם במקום מחנה מחקר של מחצבי ישראל לבירור הכדאיות לחציבת ביטומן באזור[6]. אנשי המקום ביצעו קידוחים להערכת כמות הביטומין[7]. בקידוחי חיפושי הנפט בהר מצדה שנעשו באותה תקופה השתמשו במים מעין בוקק[8].
בנובמבר-דצמבר 1955 קיים שמריהו גוטמן יחד עם כ-60 נערי גדנ"ע מקיבוץ נען[9] סקר ארכאולוגי באזור[10]. במרץ 1956 תיאר אפרים תלמי את המקום[11]:
- "מחנה החוצבים והחוקרים, שהיה נטוי כאן לפני זמן מה, איננו. שרדו רק גלי האבנים המסויידות וסימני המחנה שפורק. ליד צינור־המים הנטוי מן המעיין, בחגווי הסלעים למעלה, עומר חייל ועושה מקלחת מדברית ...המים זורמים בשפע ומציפים את הדרך. אך כאן אפשר גם לבזבז מים, שזורמים הם מהמעיין ללא שימוש. פעם היה כאן מחנה סוללי הדרך מסדום לעין־גדי. אחר כך ישבו כאן חוקרי "מחצבי ישראל" שבדקו את הבאטומין שנתגלה כאן, כדי לעמוד על דרך ניצולו של חומר־גלם זה להפקת כוח ומאור. עתה אין כאן מאומה. המחנה איננו. נשארו רק סימניו והצינור שהונח נשאר לשרת כל עובר ושב וכל מכונית הזקוקה ללגימה."
החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה לעלות מליחות המים שנובעים מעין בוקק, בעקבות זיהום מי התהום על ידי המפעלים במישור רותם.[12] בשנת 2015, בעקבות הזיהום, החלה הזרמה יזומה של מים מתוקים בנחל במטרה להפחית את מליחותו. למרות זאת, הנחל עדיין מזוהם ומכיל חומרים רעילים בריכוז גבוה המסכנים את חיות הבר והמטיילים באזור.[13]
בשנת 2023 קבע בית המשפט העליון שלא חלה התיישנות על זיהום שגרמו מפעלים לייצור פוספטים של חברת כימיקלים לישראל לשמורת הטבע עין בוקק ליד ים המלח ולמי התהום באזור. לכן יש לאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד המפעלים - תובענה של קבוצת תושבי הסביבה. לפי מגישי התובענה, זיהום מי התהום אף הסב פגיעה חמורה לשמורת הטבע עין בוקק.[14][15]
גלריה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עין בוקק, באתר
רשות הטבע והגנים - עין בוקק, באתר בא לי לטייל
הערות שוליים
- ↑ אליעזר ירושלמי, חווה חשמונאית הרודינית נחשפה בעין בוקק, דבר, 10 בדצמבר 1970
- ↑ אפרים תלמי, בדרך היבשה לעין גדי, דבר, 22 בנובמבר 1951
- ↑ ש. קפלן, הדרך לעין גדי, על המשמר, 2 במרץ 1953
- ↑ תכנית לפיתוח איזור דרום ים המלח, שערים, 28 ביולי 1952
- ↑ 50 טון אבן ביטומן באדמות חבל סדום, דבר, 22 בינואר 1954
- ↑ עבודות מחקר ליד סדום, על המשמר, 19 בדצמבר 1954
סיכויים לניצול ביטומין לדלק, דבר, 14 במרץ 1955 - ↑ מונע־התפוצצות יוכנס לקידוח הנפט עם חדושו, דבר, 6 ביוני 1955
- ↑ הופסק קידוח הנפט בבארי, דבר, 6 בפברואר 1955
- ↑ מורי הקיה"מ דנים על בעיות האמנות וידיעת־הארץ בחינוך, למרחב, 10 ביולי 1956
- ↑ נערי גדנ"ע עוסקים בארכיאולוגיה, דבר, 1 בדצמבר 1955
- ↑ אפרים תלמי, העלייה להר מצדה, דבר, 28 במרץ 1956
- ↑ בלכר מיכאל, תנאים לשיקום נחל בוקק: האם הם כבר קיימים?, מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 10(1), מרץ 2018, עמ' 16-24
- ↑
צפריר רינת, מחקר: מפעלי הפוספטים של כימיקלים לישראל גרמו זיהום חמור למעיינות בנגב, באתר הארץ, 27 ביוני 2021
- ↑ צפריר רינת, פסק דין תקדימי: לא חלה התיישנות על זיהום שגרמו מפעלי איי.סי.אל לשמורת הטבע עין בוקק, באתר TheMarker, 12 באוקטובר 2023
- ↑ גלעד מורג, השופטת ברון בפסק דין ביום פרישתה: "יש למנוע נזקי זיהום עתידיים", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
עין בוקק (מעיין)43256860Q26764012