לדלג לתוכן

עידו פורת (משפטן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
עידו פורת
לידה רמת גן, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל
השכלה
מנחה לדוקטורט תומאס גריי
עיסוק משפטן
מעסיק המרכז האקדמי למשפט ועסקים
פרסים והוקרה מלגת קרן רוקפלר לעמיתי מחקר (2023)
תרומות עיקריות
חקר מבחני האיזון והמידתיות, חוקתיות גלובלית, זכויות קבוצתיות, יחסי בית המשפט וחרדים, איסורים על שחיטה כשירה וברית מילה, מהפכה החוקתית ובחוקי היסוד, וקיטוב פוליטי והשפעתו על בתי משפט

עידו פורת (נולד ב-15 בספטמבר 1970) הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. מומחה למשפט חוקתי ומשפט חוקתי השוואתי.

ביוגרפיה

פורת נולד ברמת גן וגדל ברמת השרון, בנם של אל"ם יהודה פורת ופרופסור דינה פורת. הוא בוגר בית הספר התיכון תלמה ילין במגמת מוזיקה.

בשנת 1998 סיים בהצטיינות את לימודי התואר הראשון במשפטים ובפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את ההתמחות עשה בבית המשפט העליון אצל השופטת דליה דורנר. את לימודי התואר השני והדוקטורט סיים באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית ובמהלכם שימש גם כעורך בכתב העת למשפט בינלאומי של האוניברסיטה, וכעוזר משפטי לפרופ' לורנס פרידמן ומורטון הורוביץ. את עבודת הדוקטורט שלו, בהדרכת פרופ' תומאס גריי, כתב על מבחני איזון במשפט החוקתי האמריקאי.

בקיץ 2001 התמחה בחברת עורכי הדין Debevoise & Plimpton בניו יורק. עם חזרתו לישראל השתלב בסגל הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.[1] בדצמבר 2015 מונה לפרופסור חבר.[2] באפריל 2025 מונה לפרופסור מן המניין.

בין השנים 2008–2009 שימש כפרופסור אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סן דייגו, ובין השנים 2017-2018 שימש כעמית בכיר במרכז ללימודי המשפט החוקתי ההשוואתי בבית הספר למשפטים באוניברסיטת מלבורן. בשנת 2023 זכה במלגת קרן רוקפלר לעמיתי מחקר במרכז בלג'יו שבאיטליה - Bellagio Residency Fellowship.

פורת מלמד כמרצה אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הונג קונג (HKU), ולימד בעבר בבתי הספר למשפטים באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NHU).

פורת נשוי ואב לחמישה.

מחקריו

פורת כותב בתחומים של משפט חוקתי ומשפט חוקתי השוואתי. מחקריו עוסקים במבחני האיזון והמידתיות, בחוקתיות גלובלית, בזכויות קבוצתיות, ביחסי בית המשפט וחרדים, באיסורים על שחיטה כשירה וברית מילה, במהפכה החוקתית ובחוקי היסוד, ובקיטוב פוליטי והשפעתו על בתי משפט.

הספר Proportionality and Constitutional Culture

בשנת 2013 יצא לאור הספר Proportionality and Constitutional Culture[3] שהוא פרי מחקר משותף של פורת עם פרופ' משה כהן-אליה ועוסק בתופעת התפשטותה של דוקטרינת המידתיות בעולם.

בספר הם מסבירים כי התפשטות המידתיות מבטאת את "תרבות ההצדקה", כלומר תרבות המחייבת את המדינה להצדיק כל אחת מפעולותיה. הספר ממקם את דוקטרינת המידתיות בתוך הקשר היסטורי, תרבותי ופוליטי ומשווה בינה לבין האיזון האמריקאי. הטענה המרכזית בספר היא כי למרות הדמיון האנליטי בין המידתיות לבין האיזון האמריקאי, קיים פער תרבותי והיסטורי עמוק בין שתי הדוקטרינות ופער זה משפיע על האופן שבו הן מובנות ומתפקדות במשפט החוקתי.

במאמר המשך לספר על מידתיות טוען פורת כי את התפשטות המידתיות במשפט החוקתי הישראלי בפרט, ואת תפיסת הזכויות החוקתיות בישראל בכלל, יש להבין בהקשר ההיסטורי של התפתחות המשפט החוקתי בישראל מתוך המשפט המנהלי.[4]

במחקריו על האיזון פורת מבקש לנתח זכויות חוקתיות מרכזיות כמבקשות לחשוף טעמים פסולים וכוונות פסולות של המדינה ולאסור עליהן. לעומת זאת, זכויות שאינן קשורות לטעמים פסולים הן בעלות עצמה פחותה יותר וחשופות לאיזון, וייתכן שמקומן מחוץ למשפט החוקתי כלל ובתוך המסגרת הפוליטית.[5] כוונה פסולה מנחה את פורת גם בעמדותיו לגבי הפסלות המוסרית של טרור, וההבחנה בינו לבין פעולות אלימות אחרות.[6]

זכויות קבוצתיות וזכויות מיעוטים דתיים

במאמריו על הזכויות הקבוצתיות טוען פורת כי יש להבחין בין תביעות לזכויות קבוצתיות של מיעוטים שהן דפנסיביות – כאלו המשמשות בעיקר להגנת הקבוצה וחבריה מפני לחציה של החברה הכללית, לבין תביעות שהן אופנסיביות – כאלו התומכות בהתרחבות הקבוצה ותביעותיה כלפי קבוצת הרוב והחברה הכללית. תביעות אופנסיביות (כגון תביעות של החרדים בישראל בנוגע לאופי השבת במרחב הציבורי, או תביעות של המיעוט הערבי בישראל לשינוי שמות רחובות לערביים) הן ככלל מוצדקות פחות מתביעות דפנסיביות.[7]

עם זאת, לגבי החרדים בישראל, טוען פורת כי חל היפוך ביחס הרגיל של בתי משפט כלפי מיעוטים דתיים (כגון יחס בתי המשפט למוסלמים, סיקים, ויהודים בארצות אירופה וצפון אמריקה). זאת, כיוון שבתי המשפט בישראל לרוב מבטלים הישגים קבוצתיים של המיעוט החרדי בשם הגנה על זכויות הרוב, במקום תפקידם המקובל יותר, כמגינים על קבוצת המיעוט כנגד הרוב. פורת מבקר מגמה זו, וטוען כי בתי משפט צריכים להתרכז בהגנה על הפליה כנגד מיעוטים, ולהשאיר את התביעות הקבוצתיות לבירור במסגרת הפוליטית.[8]

במחקריו על ההגבלות שמוטלות באירופה על שחיטה כשירה וברית מילה, טוען פורת כי מדובר בהפליה כנגד מיעוטים, כיוון שהמגבלות האלה מכוונות רק כלפיהם, ולא מוטלות מגבלות דומות כלפי פגיעות מקבילות של הרוב באותם אינטרסים וזכויות (זכויות בעלי חיים וזכויות ילדים).[9]

חוקי יסוד והמהפכה החוקתית

במספר מאמרים, פורת מבקר את ה"מהפכה החוקתית" ותורת הסמכות המכוננת של הנשיא אהרן ברק בפסק דין בנק המזרחי, וטוען כי היא אחראית למבנה החוקתי הבעייתי בו שרויה ישראל מאז 1995.[10] פורת תומך בעמדה שנקט בה השופט חשין בפסק דין בנק המזרחי, לפיה חוקי היסוד אינם מהווים חוקה, ואינם מסמיכים את בית המשפט העליון לבטל חוקים, פרט למספר מצומצם של הוראות בחוקי יסוד שבהם הכנסת ביקשה במפורש להגביל את כוח החקיקה שלה בעתיד.[11]

פורת מבקר גם את הגישה המהותית לביקורת שיפוטית, המצדיקה ביטול חוקי יסוד, וגם חוקים רגילים, מבלי צורך בהסמכה מפורשת של הכנסת לסמכות זו, ומכוח עקרונות יסוד דמוקרטיים.[12] גישה זו - שאפיינה את הנשיא ברק בפסק הדין לאו"ר, ומאפיינת את חלק משופטי בית המשפט העליון כיום - טוען פורת, אינה מתיישבת עם עקרונות דמוקרטיים.[13][14]

קיטוב פוליטי ובתי משפט

במספר מאמרים מאז 2020, ובספר שעומד לצאת בשנת 2026 בהוצאת קיימברידג' (Polarization and Courts),[15] חוקר פורת את השפעת העלייה בקיטוב הפוליטי בישראל, כמו גם במדינות רבות אחרות, על בתי משפט עליונים וחוקתיים. במחקרים ההשוואתיים שלו מראה פורת כיצד תרבות חוקתית והסדרים מוסדיים שונים משפיעים על המידה שבה קיטוב מצליח לחדור לתוך בתי משפט עליונים וחוקתיים. פורת מבחין בין קיטוב "משקף" - שבו הרכב בית המשפט משקף את הקיטוב הפוליטי בחברה, ומפוצל בדומה לפיצול בחברה, ובין קיטוב "חד צדדי" - בו יש רוב ברור לצד אחד בתוך בית המשפט, לאו דווקא זה שמשקף את הרוב בחברה, כגון בארה"ב ובישראל.[16][17]

לטענתו, ככל שבמדינה מתקיימים שלושה תנאים, החדירה של קיטוב לתוך בית המשפט תהיה בלתי נמנעת: קיטוב פוליטי גבוה, בית משפט בעל סמכויות פוליטיות נרחבות, והעדר מנגנונים תרבותיים ומוסדיים ממתנים. חדירה זו תתבטא בארבע דרכים: בהחלטות שיפוטיות שתהיינה צפויות לפי החלוקה הפוליטית של השופטים, במאבקים פוליטיים על מינויי שופטים,[18] באמון בבית המשפט שיתפצל לפי מחנה פוליטי, ובניסיונות רפומה והשתלטות של הצד ה"מפסיד" כאשר בית המשפט נשלט על ידי הצד השני.[19] כל המאפיינים הללו, טוען פורת, מתקיימים בישראל.[20] פורת טען גם כי המשבר החוקתי סביב הרפורמה המשפטית בשנת 2023 הוחרף על ידי הקיטוב הפוליטי.[21] על מנת להפריד את בית המשפט מן הקיטוב, פורת ממליץ על אימוץ המודל הבריטי, שבו בית המשפט אינו מוסמך לבטל חוקים. מודל זה מפחית את כוחו הפוליטי של בית המשפט, ולכן גם את התמריץ של כל אחד מן הצדדים להשתלט עליו.[22]

פורת מתנגד לטענה כי ישראל עברה השתלטות חוקתית.[23]

פרסומים נבחרים

ספרים

מאמרים ופרקים מספרים

פוסטים אקדמיים

הרצאות וראיונות

מאמרי דעה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עידו פורת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ עמוד המרצה פרופ' עידו פורת באתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן
  2. ↑ פוסט של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, פייסבוק, 2 בדצמבר 2015
  3. ↑ (Proportionality and Constitutional Culture, (Cambridge University Press, 2013) (co-authored with Moshe Cohen-Eliya
  4. ↑ עידו פורת, "המינהליזציה של המשפט החוקתי", עיוני משפט ל"ז, 2016
  5. ↑ Iddo Porat, The Dual Model of Balancing: A Model for the Proper Scope of Balancing in Constitutional Law, Cardozo Law Review 27, 2006
  6. ↑ עידו פורת, מה באמת ההבדל? תגובה למאמרו של דוד אנוך, 'מה ההבדל בין פעולות טרור לחיסולים? מחשבה על ההבחנה בין גרימת נזק מכוונת לבין גרימת נזק צפויה לחפים מפשע', מחקר מדיניות 71, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2007, עמ' 137
  7. ↑ עידו פורת, זכויות קבוצתיות בישראל - שלושה מבחנים מנחים, מחקרי משפט ל, 2015, עמ' 389
  8. ↑ דני סטטמן (עורך), חרדים במרחב הציבורי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏2024
  9. ↑ Iddo Porat, The Starting at Home Principle: On Ritual Animal Slaughter, Male Circumcision and Proportionality, Oxford Journal of Legal Studies 41, 2021-03-18, עמ' 30–58 doi: 10.1093/ojls/gqaa027
  10. ↑ עידו פורת, פוליטיקה חוקתית ופוליטיקה רגילה - חוק הלאום, תורת הסמכות המכוננת, ודואליזם חוקתי, תרבות דמוקרטית 20, 2020
  11. ↑ מודל הסמכות המכוננת – קביים שניתן להשליך / עידו פורת, באתר ICON-S-IL Blog, ‏2019-09-17
  12. ↑ הצגת כל הפוסטים מאת Chagai.schlesinger, סימפוזיון בנושא בג"ץ הסבירות והנבצרות: פנינו לאן – חלק ח' | ביטול חוקי יסוד בשל פגיעה בעקרונות היסוד – ביקורת / עידו פורת, באתר ICON-S-IL Blog, ‏2024-04-18
  13. ↑ עידו פורת, הבעיה ה"מוסדית" בגישה ה"מהותית" - מאמר תגובה למאמרו של ברק מדינה: "האם יש לישראל חוקה? על דמוקרטיה הליכית ועל דמוקרטיה ליברלית", פורום עיוני משפט מד, תשפ"א 2021
  14. ↑ יובל שני, ידידיה שטרן, ספר הפרשנות של חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2023
  15. ↑ Polarization and Courts: Supreme and Constitutional Courts in the Age of Polarization, ICONS
  16. ↑ Iddo Porat, Solving One-Side Polarization: Supreme Court Polarization and Politicization in Israel and the U.S., Law & Ethics of Human Rights 15, 2021, עמ' 221
  17. ↑ Iddo Porat, Court Polarization: A Comparative Perspective, repository.uclawsf.edu
  18. ↑ עידו פורת, סימפוזיון בנושא שמרנות במשפט – חלק ט' | שמרנות, ליברליות, ופולריזציה שיפוטית – מבט השוואתי ומקומי, באתר ICON-S-IL Blog, ‏2022-04-06
  19. ↑ Iddo Porat, Apex Courts in Polarized Societies - A Comparative Study of Brazil, India, and Israel, American Journal of Comparative Law, 2025
  20. ↑ גדי טאוב: שומר סף (2025-05-26), האם הקיטוב בחברה הישראלית יילך ויגבר? שומר סף 305 עם פרופ' עידו פורת., נבדק ב-2026-01-24
  21. ↑ פרופ' עידו פורת, קיטוב פוליטי והמשבר החוקתי בישראל, באתר כתב העת רשות הרבים, ‏2024-05-29
  22. ↑ IsraelDemocracyIns (2025-12-29), הכנס השנתי לחברה משותפת 2025 | היום ה-2 | זירת המשפט: פרופ' עידות פורת, פרופ' סוזי נבות, נבדק ב-2026-01-25
  23. ↑ עידו פורת, השתלטות חוקתית בישראל – האמנם?, באתר ICON-S-IL Blog, ‏2017-06-08

עידו פורת (משפטן)42608460Q112628551

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עידו_פורת_(משפטן)&oldid=3630838"