משה כהן-אליה

משה כהן-אליה
לידה	10 במאי 1967 (גיל: 58)
ענף מדעי	משפט חוקתי
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים

משה כהן-אליה (נולד ב-10 במאי 1967) הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז.^[1] משמש בנוסף כפרשן ופאנליסט בערוץ הטלוויזיה "עכשיו 14" ובכלל זה בתוכנית "הפטריוטים".

ייצג את העותרים בבג"ץ שגיא צמח.^[2]

קורות חיים

נולד בשם משה כהן להורים יוצאי עיראק וסוריה. גדל בחיפה, באזור שוק תלפיות. למד בתיכון חוגים. בצבא שירת ביחידה 8200. בשנת 1993 סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. את התמחותו עשה אצל עו"ד נילי ארד, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

בשנת 1995 למד בארצות הברית בתוכנית לתואר שני בתחום זכויות האדם. בשנת 1996, עם חזרתו לישראל, התקבל למסלול הישיר לדוקטורט במשפטים באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט כתב, בהנחייתו של פרופ' קלוד קליין, על פסקאות ההגבלה בחוקי היסוד.^[3]

בשנים 1994–1999 כיהן כעורך דין במחלקה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח בישראל בסניפי ירושלים וחיפה. במהלך עבודתו באגודה נקרא לתת חוות דעת על חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים שאושרה בשנת 2000.^[4] כמו כן ייצג יחד עם עו"ד דן יקיר את העותרים בבג"ץ שגיא צמח. בפסק הדין שנתן בית המשפט העליון בעתירה זו בשנת 1999, נקבע כי הוראה בחוק השיפוט הצבאי, שהתירה מעצר של חייל למשך 96 שעות בטרם הבאתו בפני שופט, פוגעת בזכות לחירות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל כן בטלה. זו הייתה הפסיקה הראשונה שבה נפסל חוק בשל פגיעה בזכות המעוגנת בחוק היסוד.

בשנת 2000 הצטרף לסגל הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. בשנת 2002 כיהן כעמית מחקר במסגרת לימודי פוסט-דוקטורט בתוכנית לזכויות אדם של בית הספר למשפטים בהרווארד, ובשנת 2009 כעמית פקולטי במרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת הרווארד, בראשות לורנס לסיג. בשנת 2007 ייסד את כתב העת "Law & Ethics of Human Rights"^[5]. בשנת 2013 ייסד את סדנת החוקרים הצעירים של הפקולטות למשפטים בישראל, ובשנת 2015 הקים את הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למשפט ציבורי (ICON-S (International Constitutional Law Society.

משנת 2010 ועד 2015 כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. החל מחודש אפריל 2015 כיהן כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים. בחודש יוני 2015 קודם לדרגת פרופסור מן המניין.

משנת 2023 משתתף בפאנלים בתוכניות בערוץ 14, ומ-2024 הוא פאנליסט קבוע בתוכנית "הפטריוטים".

חיים אישיים

משה כהן אליה היה נשוי לסופרת איריס אליה כהן ונולדו להם 4 ילדים. לאחר 26 שנות נישואים התגרש.^[6] מתגורר בתל אביב.

עמדותיו

ב-26 במאי 2024, במהלך כנס משותף של הפורום הישראלי למשפט וחירות ומכון עיון, אמר כי בשנה האחרונה איבד את האמון במערכת המשפט הישראלית^[7]. ב-13 בפברואר 2025, יום השבעתו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, פרסם כהן-אליה פוסט שכותרתו "אני מאשים", שבו תקף בחריפות את מערכת המשפט הישראלית.^[8]

בפברואר 2026 הוביל חתימה על עצומה במטרה לגייס 100 אלף חתימות, הקוראת לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ "להשית סנקציות על היועצת המשפטית לממשלה של מדינת ישראל, גלי בהרב-מיארה, ועל נשיא בית המשפט העליון של ישראל, יצחק עמית, וזאת כדי לחלץ את הדמוקרטיה הישראלית ממה שאנו רואים כמרד של המערכת המשפטית כנגד ריבונות העם".^[9]^[10] כהן-אליה שלח מכתב לשופט נעם סולברג, בבקשה שיתמוך ביוזמה, אך סולברג הזהיר אותו במכתב תגובה כי מהלך כזה של הזמנת מעורבות זרה בענייניה הריבוניים של המדינה, עלול להוביל למלחמת אזרחים ואובדן ריבונות כפי שהיתה בימי מלכות החשמונאים.^[11]^[12]

מחקריו

מחקריו של משה כהן אליה עוסקים בתאוריה חוקתית, עילת המידתיות, חוקתיות גלובלית, שחיתות מוסדית, עקרון איסור ההפליה, רב-תרבותיות וזכויות האדם.

כהן אליה חקר ביחד עם פרופ' עידו פורת את תופעת התפשטות דוקטרינת המידתיות בעולם. במספר מאמרים שפרסמו יחדיו וגם בספר משותף שפרסמו ב-2013 בשם Proportionality and Constitutional Culture, הם מסבירים את התפשטות המידתיות ברחבי העולם כמבטאת את "תרבות ההצדקה", כלומר תרבות המחייבת את המדינה להצדיק כל אחת מפעולותיה. הספר ממקם את דוקטרינת המידתיות בתוך הקשר היסטורי, תרבותי ופוליטי ומשווה בינה לבין האיזון האמריקאי. הטענה המרכזית בספר היא שלמרות הדמיון האנליטי בין המידתיות לבין האיזון האמריקאי, קיים פער תרבותי והיסטורי עמוק בין שתי הדוקטרינות ופער זה משפיע על האופן שבו הן מובנות ומתפקדות במשפט החוקתי.

במחקרים שפרסם ביחד עם ד"ר יואב המר, בזמן שהותו במכון ספרא לאתיקה באוניברסיטת הרווארד, טען כי אף על פי ששתדלנות עשויה לקדם את ההליך הדמוקרטי ולעודד השתתפות אזרחית בקבלת החלטות פוליטיות, השתדלנות התאגידית מעוררת חששות לפגיעה בתקינות ההליך הדמוקרטי, שכן היא מעוותת את סדר היום הפוליטי. כהן אליה והמר טענו כי השתדלנים מצליחים לעוות את ההליך הדמוקרטי במיוחד בתחומי נישה כמו שוק ההון או הביטוח, שלחברי הכנסת ולציבור הרחב אין עניין גדול בו ואין הבנה עמוקה. כדי להתמודד עם בעיה זו, הציעו הכותבים לחייב את כל השתדלנים להעלות לאתר אינטרנט כל חומר כתוב שהם מעבירים לחברי הכנסת. כך ניתן יהיה להקטין עלויות פיקוח ולעודד שתדלנות מתחרה מצד יריבים כלכליים ולהקטין את הסכנה לעושק הציבור. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' הגישה הצעת חוק המבוססת על רעיון זה לכנסת.