יותם ראובני

יותם ראובני
	יותם ראובני, 2000
שפות היצירה	עברית

יותם ראובני (שמו בלידה: ז'אן ריבֶן, Jean Riven, נולד ב-2 בדצמבר 1949 ביאשי שברומניה) הוא משורר, סופר, מתרגם ומו"ל ישראלי. ראובני, שמושפע ממרסל פרוסט ופנחס שדה, בולט בספרות העברית כנציג של כתיבת זרם התודעה^[1].

ביוגרפיה

ראובני נולד בדצמבר 1949 ביאשי שברומניה במשפחתו של חייט יהודי. בשנת 1957 התייתם מאמו ואחרי שהתחיל ללמוד בבית ספר יסודי ביאשי, חלק משנותיו המוקדמות בילה בכפר ביבולאר, קרוב לנהר פרוט, שם המשיך בלימודים בבית הספר היסודי המקומי. עם מורי בית הספר נמנה באותה תקופה מורה יהודי לשפה ולספרות הרומנית, לאון וולוביץ', לימים היסטוריון וחוקר ביד ושם שהתרשם מצמאונו של הילד לקריאה ולתרבות. עלה לישראל בשנת 1964 עם אביו ושלושת אחיו והתיישב באשדוד. למד בתיכון הממלכתי א' בעיר, אחר כך שהה בקיבוץ משגב עם, השתלב שם בגרעין נח"ל ושירת בצבא בחטיבת נח"ל. הוא עיברת את שמו ושימש כעורך בעיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". ב-2000 הקים את הוצאת נמרוד. הטקסט הראשון שפרסם בעברית, ב-6 בפברואר 1970, בעיתון "הארץ", נקרא "למה אמרתי מה שאמרתי על זכריה סטנקו".

ספרו הראשון, "בעד ההזיה", הופיע ב-1978 ועסק בנושאי תועבה שהיו חריגים ונדירים מאוד באותם ימים. בספר נכלל סיפורו הנודע "השערות על מותו של פייר פאולו פאזוליני" (במאי קולנוע איטלקי נודע שנרצח).

ב-1979 פרסם ראובני את ספר השירים "דיווח מתוך התרחשות", ובאותה שנה פרסם גם המשך ל"בעד ההזיה" - קובץ הסיפורים "התפכחות". ראובני כתב מאז יצירות רבות, לרבות את "הבלדה למדחת יוסף" בעקבות הפקרת חייל מג"ב מדחת יוסף למותו בקבר יוסף בשכם.

באוגוסט 2017 יצא לאור אלבום מוזיקה עם 28 משיריו של ראובני, בהפקה עצמית של דויד פרל, עם יותר מ-30 זמרים ואמנים שעיבדו, הלחינו וביצעו את שיריו של ראובני לכדי אלבום שנקרא "השעה הכי יפה".

בשנת 2019 יצא סרט הקולנוע התיעודי "הדווקאים", שכולל בתוכו ראיונות עם ראובני.

ספרי פרוזה

בעברית:

בעד ההזיה (1978, הוצאה מחודשת - 2018) סיפורים - מבחר דברי וידוי על מצבו של האדם ביקום, בחלל, בלילה, בעזובה ובשממון
התפכחות (1979, 2003)
מלים (1982), רומן
חסד: מחול הונגרי (1984)
יומן לילה, יומן לילה 2, (1987) יומן לילה 3 (1989)
כיכר הקוקיה (1990)
ימי דגון (1992)
היסטוריה עולמית של גברים (2002)
יובל (2006)
פשר המעשים (2006-2005)
מיסדר אֶפֶמֶרָה (2011)
האמנות היא הגאולה: על מצבו של פנחס שדה (2011) - ראיונות עם פנחס שדה
הרוצח השכיר של העם היהודי (2012)
האוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן, אפיק - ספרות ישראלית (2015)
אשדודים, אפיק (2017)
ישזמן: פרגמנטים, הוצאת נמרוד (2018)