נשים בגינה
תבנית יצירת אמנות ריקה
נשים בגינה (בצרפתית: Femmes au jardin) הוא ציור שמן מאת קלוד מונה. מונה התחיל לצייר את היצירה הגדולה באוויר הפתוח בשנת 1866, ולאחר מכן השלים את הציור בסטודיו שלו. מאז שנת 1986, מהווה הציור חלק מאוסף מוזיאון ד'אורסה בפריז.
תיאור היצירה
קלוד מונה צייר את "נשים בגינה" בתחילת הקריירה שלו, בתקופה שבה עדיין חיפש סגנון אישי ונושאים מובהקים ליצירתו. בשלב זה הוא ניסוי בציור דמויות גדולות בתוך נוף, לדוגמה ביצירה הבלתי גמורה Le Déjeuner sur l'herbe ("ארוחת הצהריים על הדשא").
במקרה של נשים בגינה, בחר מונה שלא להתחיל ברישומים מקדימים כפי שנהג קודם לכן, אלא לצייר ישירות על הבד באוויר הפתוח (en plein air). בשל ממדיו הגדולים של הציור, נאלץ לחפור תעלה באדמה כדי שהקנבס יוכל להשתלב בה, וכך שמר על נקודת מבט אחידה גם בציור החלקים העליונים.
חברתו של מונה, קמיל דונציו (Camille Doncieux), שימשה כמודל לכל הדמויות הנשיות בציור, אם כי פניהן צוירו בצורה מטושטשת ואינן נחשבות לפורטרטים ממשיים. את ההשראה לשמלות המרהיבות לבשו הנשים שאב מונה מאיורים במגזינים של אופנה בני התקופה.[1]
ביקורת
מונה הציע את הציור "נשים בגינה" לתצוגה בסלון הפריזאי של שנת 1867. למרות שבעבר התקבלו עבודותיו על ידי ועדת הסלון הפריזאי, הפעם נדחתה היצירה. בתקופה זו, ציורים בעלי ממדים גדולים נחשבו מתאימים בעיקר לנושאים היסטוריים או דתיים, ולכן היצירה של מונה, שנראתה כחסרת נושא "רציני", זכתה למעט הערכה בלבד.
בנוסף, משיחות המכחול הברורות — שהפכו בהמשך לאחת מהחתימות הסגנוניות של מונה — נחשבו אז לחיסרון המעיד על חוסר מיומנות. אחד מחברי חבר השופטים אף הצהיר:
"יותר מדי צעירים רוצים להמשיך בדרך הנוראה הזו. הגיע הזמן להגן עליהם ולהציל את האמנות."[2]
גם בשנים שלאחר מכן המשיך הציור "נשים בגינה" לעורר תגובות מעורבות. מעריצים, כמו הסופר אמיל זולא, שיבחו את האופן שבו מונה הצליח ללכוד את משחקי אור השמש והצללים על השמלות ובגינה. מאידך, מבקרים אחרים טענו כי הדמויות אינן משתלבות היטב בנוף.
כריסטוף היינריך, למשל, כתב על הדמות הימנית בציור כי היא "מרחפת מעל הקרקע כאילו יש עגלה נסתרת מתחת לשמלתה".
למרות הביקורת, לציור "נשים בגינה" שמור מקום מרכזי ביצירתו של מונה, שכן בו הופיעה לראשונה באופן ברור משיכתו המרכזית: תיאור אור, ובפרט אור שמש, באמנות הציור.[3]
גלריה
-
סקיצה עבור ארוחת צהריים על הדשא. (1865)
השוואות ליצירות אחרות
יש המשווים את "נשים בגינה" של קלוד מונה ל"יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי לה גראנד ז'אט" של ז'ורז' סרה, כשתי יצירות העוסקות בבילוי בורגני בטבע, אך מציגות גישות אמנותיות מנוגדות. מונה מצייר סצנה חופשית ותזזיתית, המדגישה את הרגע החולף דרך אור, צל ומשיחות מכחול חיות. לעומתו, סרה יוצר קומפוזיציה נוקשה ומדויקת, בה הדמויות עומדות דוממות כמעט כפסלים, תוך שימוש בטכניקת הפואנטיליזם המעניקה לציור אופי שיטתי ומחושב. בעוד מונה שואף לתפוס את התחושה והרגע, סרה מייצר ייצוג קר ומרוחק של אותה מציאות חברתית.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Anne Distel, Michel Hoog, Charles S. Moffett, Metropolitan Museum of Art, Impressionism: A Centenary Exhibition, 1975 p 135
- ↑ "Trop de jeunes gens ne pensent qu'à poursuivre dans cette abominable direction. Il est grand temps de les protéger et de sauver l'art !" geciteerd van de museumwebsite
- ↑ "gliding across the ground as if she had a trolley concealed beneath her dress" Christoph Heinrich, Claude Monet: 1840-1926, Keulen, 2000 p 17
- ↑ Zuzanna Stańska, Everything You Have to Know About A Sunday on the Island of La Grande Jatte by Georges Seurat, DailyArt Magazine, 2024-07-31 (באנגלית אמריקאית)
| קלוד מונה | ||
|---|---|---|
| ציורים | אורנים, קאפ ד’אנטיב • אישה עם שמשייה - מאדאם מונה ובנה • בריכת שושני המים • גלים נשברים • התרשמות, זריחה • נשים בגינה • שושני המים • שושני מים (אחרי 1916) • שושני מים בפריחה • ערבה בוכייה • ערימות השחת | |
| אישים קשורים | ז'אן מונה (בן) • מישל מונה (בן) • קמיל- לאוני דונסיה (אנ') (בת זוג) | |
| עליו ועל יצירתו | ציוריו של קלוד מונה מז'יברני | |
| שונות | מוזיאון מרמוטאן מונה | |
נשים בגינה41245436Q2734892