אורנים, קאפ ד’אנטיב

אורנים, קאפ ד’אנטיב
Pins, cap d'Antibes

"אורנים, קאפ ד’אנטיב", קלוד מונה, 1888
מידע כללי
צייר	קלוד מונה
תאריך יצירה	1888
ממדים בס"מ
רוחב	92.3
גובה	73.7

אורנים, קאפ ד’אנטיב (בצרפתית: Pins, cap d’Antibes) הוא אחד מציוריו של קלוד מונה, צייר האימפרסיוניזם הצרפתי, אשר נכלל בסדרה של כ-40 ציורי נוף שצייר במהלך שהותו בדרום צרפת, בריביירה הצרפתית, בין ינואר לאפריל 1888. ציור זה שייך לקבוצת ציורים המתמקדת בעצי אורן על חופי אנטיב — עיר מבוצרת באזור קאפ ד’אנטיב, השוכנת בין ניס לקאן.

רקע: מונה בריביירה הצרפתית

ביקורו של מונה באנטיב היה השלישי בדרום צרפת. לראשונה נסע לאזור בדצמבר 1883 יחד עם פייר-אוגוסט רנואר, והשניים סיירו באזור מונקו. בשנת 1884 שב לבדו, והתארח בעיירה האיטלקית בורדיגרה למשך שלושה חודשים. בביקורו השלישי בחר להשתכן באנטיב, תיאר אותה במכתבו לבת זוגו, אליס הושדה, כ"עיר קטנה מבוצרת, אפויה לשכבה זהובה בשמש, ניצבת מול הרים כחולים וורודים, ושרשרת הרי האלפים עטורת שלג נצחי".

חוקר האמנות פול טאקר הסביר את משיכתו של מונה לריביירה:

"כצייר של אור שמש, אזורים אלו התאימו לו להפליא... הם איפשרו לו להדגים את גמישות סגנונו ולהביע את השפעת הנוף הגאוגרפי של צרפת כולה על יצירתו".

תהליך היצירה באנטיב

מונה הגיע לאנטיב באמצע ינואר 1888, וכבר בשבוע הראשון זיהה "חמישה או שישה מוטיבים נהדרים", כהגדרתו. הוא כתב: "מזג האוויר כל כך מופלא, שזה יהיה פשע לא להתחיל מיד בעבודה". מאוחר יותר תיאר את השמש הדרומית כ"נפלאה ונצחית", והוסיף: "מה שאביא מכאן יהיה מתוק וטהור: קצת לבן, קצת ורוד, קצת כחול – וכל זה באוויר של אגדה". עם זאת, במכתב אחר לרנואר, השווה את עבודתו למאבק: "זה כמו סיוף היאבקות עם השמש". למבקר גוסטב ז’פרואה כתב: "אני מודאג מאוד ממה שאני עושה. כל כך יפה כאן, כל כך צלול ומואר! הכול עטוף באוויר כחול – זה מפחיד".

למרות הקשיים, עבודתו באנטיב הייתה פוריה מאוד. מונה צייר 39 יצירות שונות, שכללו תיאורים של 18 אתרים. גם כאשר האור גרם לו למאמץ עיניים, המשיך לעבוד בקצב אינטנסיבי עד סוף אפריל, אז שב לז’יברני.

קבוצת ציורי האורנים

הציור הוא חלק מקבוצת שבעה ציורים שצייר קלוד מונה במהלך שהותו באנטיב, המתמקדים כולם בעצי אורן על רקע נוף ים תיכוני. הציורים נוצרו בשלוש נקודות תצפית שונות לאורך קו החוף, בין קאפ ד’אנטיב לעיירה גולף ז’ואן. חלקם מתארים חורשה שהשתרעה באותם ימים לאורך הרצועה שבין קאפ ד’אנטיב לגולף ז’ואן, אחרים מציגים את חוף ז’ואן-לה-פן, לא הרחק מהמלון שבו התגורר מונה, "שאטו דה לה פינה", ואילו השאר צוירו באותו אזור, כשהם כוללים ברקע את רכס הרי האלפים, המזוהה לפי קו הרכס הייחודי שלו.

למרות השוני הגאוגרפי בין המקומות, הציורים מאורגנים במבנה שיטתי יוצא דופן. חמישה מהציורים מתארים קבוצות של עצים ונעשו על בדים בגודל אחיד (73x92 ס"מ), ואילו שניים אחרים מתמקדים בעץ יחיד וציירם על בדים קטנים יותר (65x92 ס"מ). בכל אחד מהזוגות ניתן לראות קומפוזיציה כמעט זהה, אך בתנאי תאורה שונים, בהתאם לשעות היום שבהן צוירו. לדוגמה, Pins, cap d’Antibes מציג את עצי האורן באור צהריים בהיר, כפי שניתן להסיק מהאור החזק על העלים ומהיעדר הצללים, בעוד שציורו המקביל מציג את אותם עצים בשעת ערב, עם צללים ארוכים ועלווה בגוונים כהים יותר של ירוק-כחלחל.

החוקר ז’ואקים פיסארו ציין שהמבנה של הקבוצה דומה לזה של שיר סונטה: שלושה זוגות של ציורים הדומים זה לזה, ולצדם ציור בודד, בתבנית שאפשר לתאר כ־a-a b-b c d-d. הוא אף הציע שהמבנה הפואטי הזה עשוי לשקף את זיקתו של מונה למשורר הסימבוליסט סטפאן מלארמה, שהשפעתו ניכרת ביצירות רבות של מונה מתקופה זו.

הקשרים אמנותיים והמשך דרכו של מונה

ציורי האורנים באנטיב מהווים נדבך משמעותי בהתפתחות טכניקת ה"סדרות" של מונה – ציור אותו נושא בתנאי אור שונים. הם מבשרים סדרות איקוניות שבאו לאחר מכן, ובהן קתדרלת רואן, גשר צ'רינג קרוס בלונדון, ובריכת חבצלות המים בגניו בז'יברני. ויליאם סייץ כתב:

"באנטיב, באחת ההצגות הסדרתיות השיטתיות הראשונות של אור... גוני העלים, הענפים והאדמה מפנים מקומם לחדירתו המנצנצת של אור ים-תיכוני בבוקר, בצהריים ובאחר הצהריים".

לציורי אנטיב יש זיקה מיוחדת גם לסדרת הפופולרים שעל נהר האפט (1891), שם המשיך מונה לחקור קומפוזיציות של עצים מול מים. חשיבותם בעיניו הייתה כה רבה, עד ששילם כדי למנוע כריתת עצים שאותם צייר.

בנוסף לסדרת האורנים, יצר מונה סדרה נוספת קטנה באנטיב – ארבעה ציורים של העיר אנטיב המזדקרת לים, כשהיא ממוסגרת בקדמת התמונה בעצים.

קבלה וביקורת

ב-4 ביוני 1888, כחודש לאחר שובו מצרפת, מסר מונה עשרה מציורי אנטיב, בהם יצירה זו, לגלריה "בוסו וולאדון" בפריז, שם עבד תאו ואן גוך. התערוכה נפתחה מיד ונמשכה עד יולי. להבדיל מציוריו מ־1884 בבורדיגרה, שהתקבלו באדישות יחסית, ציורי אנטיב עוררו שבח מיידי.

גוסטב ז’פרואה כינה את מונה "המשורר וההיסטוריון של דרום צרפת" בכתבת ביקורת לעיתון La Justice. גם וינסנט ואן גוך כתב בהתפעלות לאמן ג'ון ראסל:

"אחי מציג תערוכה של עשרה ציורים חדשים של קלוד מונה... למשל נוף עם שקיעה אדומה וקבוצת עצי אורן על שפת הים. השמש האדומה מטילה השתקפות כתומה או אדומה-דם על העצים הכחולים והאדמה. הלוואי שיכולת לראות זאת".

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אורנים, קאפ ד’אנטיב41086440