נישואי קרובים
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
נישואי קרובים הם נישואים של אדם עם קרוב משפחה. ברוב החברות האנושיות קיימים איסורים על גילוי עריות - נישואים בין קרובי משפחה מסוימים, אך מידת הקרבה של הקרובים שעליהם חל האיסור משתנים מחברה לחברה. נישואים בין אח ולאחות ובין הורים לילדיהם אסורים כמעט בכל חברה אנושית. מהאיסור על קיום נישואים בין קרובים נגזר האיסור על נישואים בין קרובים אלה. לעומת זאת, נישואי קרובים שלא נאסרו היו רווחים למדי.
האיסור על גילוי עריות
ערך מורחב – גילוי עריות
ברוב החברות האנושיות קיימים איסורים על גילוי עריות - נישואים בין קרובי משפחה מסוימים. אנתרופולוגים תוהים, זה שנים, מהו מקורו של איסור כמעט-אוניברסלי זה, ונתנו לכך מגוון הסברים:
- קירבה מולידה סלידה: האנתרופולוג אדוארד ווסטרמארק טען כי קרבה מולידה סלידה - אנשים המבלים את רוב זמנם יחדיו מילדות, כמו בני אותה משפחה, מפתחים סלידה הדדית ואינם רואים זה בזה בני זוג מתאימים.
- הסבר פרוידיאני: לטענת זיגמונד פרויד קיימת משיכה בין קרובים ומקורו של האיסור על גילוי עריות הוא בסופר אגו.
- הסבר פונקציונליסטי: האנתרופולוג ברוניסלב מלינובסקי הניח כי לאיסור על גילוי עריות, כמו לכל רכיב בחברה לפי גישת הפונקציונליזם הסטרוקטוראלי, יש תפקיד בקיומה התקין של החברה. התפקיד שייחס מלינובסקי לאיסור גילוי העריות הוא מניעת בלבול תפקידים במשפחה.
- איסור גילוי עריות כמביא לחליפין: לפי האנתרופולוג קלוד לוי שטראוס, לאיסור גילוי העריות תפקיד מפתח בעיצוב החברה האנושית. איסור זה מונע מהמשפחה לתפקד כיחידה אוטרקית, שכן פרטיה מחויבים להתרבות בעזרת פרטים מקבוצות אחרות, וכך נוצר מנגנון של חליפין בין קבוצות.
בעת העתיקה
נישואי אח ואחות (ולעיתים גם של הורה וצאצאיו) רווחו בחצר המלוכה של מצרים העתיקה.
ביהדות
בתנ"ך מתוארים מקרים רבים של נישואי קרובים. אברהם נשא את שרה שהייתה בת אחיו. יצחק נשא את רבקה בתו של בתואל בן דודו, ויעקב נשא את רחל ולאה, בנות דודו לבן הארמי. גם עמרם, בנו של קהת בן לוי נשא את יוכבד דודתו הלא היא אחות קהת, לאישה ולפי מדרשי חז"ל[1], עם כל אחד מבני יעקב נולדה תאומה שאיתה התחתן. לפי הסברו של המהר"ל, נישואי קרובים נחשבו לדבר הגון מאוד בטרם נאסרו על ידי התורה, ולכן גם נישואי אחות או דודה, שנחשבים לאיסור עריות, היו מותרים ואף נחשבו מצווה לפני האיסור במעמד הר סיני.
איסור עריות אוסר על נישואים בין קרובי משפחה: אב ובתו, אם ובנהּ, אח ואחות, וכן נכללים באיסור זה אם חורגת, כלה, דודה (אך לא האחיינית), גיסה, חמות, נכדה ועוד. איסור זה הוא מהחמורים ביותר – אחת משלוש העברות שהן בגדר "ייהרג ואל יעבור". מאיסור זה נגזר איסור על נישואים בין קרובי משפחה אלה.
בהיימנות של קהילת ביתא ישראל נאסרים נישואי בני דודים עד דרגה שביעית, הנקראים זמד.
למרות שבכלל איסורי עריות גם קרבה שעל ידי נישואין, לעיתים איסורים אלו מתבטלים (בשונה מקרבת דם שאינה בטלה אף פעם). כך למשל איסור אחות אשה, בטל לאחר מות האשה, וכן מצוות ייבום מחייבת אדם, שאחיו מת בלא שהשאיר אחריו צאצאים, לייבם את אשת אחיו, כלומר לשאת אותה לאישה, ו'להקים לאחיו שם' על ידי העמדת צאצאים מאשת אחיו. לחלופין, מתבצע טקס חליצה בו האח מצהיר בפומבי על סירובו לייבם את אשת אחיו, ולאחריו האישה מותרת להינשא לכל גבר.
נישואין של קרובים במעגל השני, כמו אחיינית, נחשבים למומלצים במיוחד, בשל קרבת הדעת שיש בין אדם לאחיו, שעשויה לגרום לכך שיחבב את אשתו ביותר[2]. במדרש[3] נאמר: "אמר רבי תנחומא, נשא אדם אשה מקרובותיו, עליו הוא אומר 'עצם מעצמי'[4]. יש מן האחרונים[5] שכתב, שחז"ל עודדו נישואי קרובים למרות שידעו שאלו מגבירים את הסיכון למחלות גנטיות, משום שלדעתם נישואין כאלו שייעשו לשם שמים לא יגרמו לנזק, ואכן בזמננו יש לחשוש שהנישואין אינם נעשים בכוונה טהורה בלבד, ולכן יש להימנע מנישואי קרובים, כמו שכתב רבי יהודה החסיד[6].
בתרבויות אומות העולם
בנצרות
בנצרות נאסרו נישואי קרובים אלא באישור הכנסייה.
באסלאם
בפרשת הנשים בקוראן מפורטים איסורי גילוי העריות שברובם חופפים את האיסורים ביהדות. אסורות האם, הבת (כולל בנות חורגות), האחות, הדודות, אחייניות, החותנות וכן מיניקות ו"אחיות ליניקה" כלומר מי שהונקה מאותה מינקת. בדומה לאיסורי העריות ביהדות אסורה גם אשת האב ונישואים לשתי אחיות בו זמנית. בשונה מההלכה היהודית אוסר האסלאם נישואים לאחיינית ולעומת זאת מתיר את נכדתה של האישה. "לא תקחו (לנשים) את (הנשים) אשר לקחו אבותיכם..אסורות עליכם: אימותיכם ובנותיכם ואחיותיכם ודודותיכם אחיות אביכם ואחיות אמכם ובנות האח ובנות האחות ואימותיכם אשר הניקו אתכם ואחיותכם ליניקה, ואמות נשיכם ובנותיכם החורגות החוסות בכם ילידות נשיכם אשר באתם אליהן..ונשי בניכם אשר מחלציכם (יצאו), ולא תקחו שתי אחיות" (קוראן, פרשת הנשים כ"ו-כ"ז, תרגום יוסף יואל ריבלין)
בחקיקה
ישראל
בישראל הנישואים נערכים לפי כלליהן של הדתות השונות, ובהתאם לכך קרובים שדתם אוסרת עליהם להינשא זה לזה, אינם יכולים להינשא בישראל.
נישואים בין קרובי משפחה מקרבה ראשונה ואף שנייה נחשבים לדבר לא מקובל ואף אסור מבחינה חברתית. ובמיוחד לאור חוסר ההמלצה לכך מפאת המחקרים המדעיים המראים על סיכויים גבוהים למחלות גנטיות.[7]
ארצות הברית
בארצות הברית מדינות רבות אוסרות נישואים עם דוד ודודה וברוב המדינות אף אסורים נישואים עם בני דודים ראשונים.
שכיחות
בגלל מגבלות המרחק שהתקיימו בעבר, מעריכים שנישואים רבים היו נישואי קרובים והיה מי שהעריך ש-80% מכל הנישואים בהיסטוריה היו עם בני דודים שניים או קרובי משפחה קרובים יותר[8]. ההערכה היא שכיום קצת מעל 10% מהנישואים ברחבי העולם הם בין בני דודים שניים או קרובים יותר[9].
קישורים חיצוניים
- נישואי קרובים - מידע כללי עבור הצוות הרפואי, באתר משרד הבריאות, מאי 2014, סיון תשע"ד.
הערות שוליים
- ^ מובא ברש"י על הפסוק ויקמו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, פרשת וישב.
- ^ תלמוד בבלי יבמות סב, ב ורש"י.
- ^ מדרש רבה בראשית פרק יח.
- ^ כתגובתו של אדם הראשון למראה חוה, שנלקחה מצלעו, בראשית ב, כג
- ^ ציץ אליעזר חלק טו אות מד.
- ^ צוואת רבי יהודה החסיד אות כב.
- ^ נישואי קרובים - משרד הבריאות.
- ^ Richard Conniff, Go Ahead, Kiss Your Cousin, August 2003
- ^ SARAH KERSHAW, Shaking Off the Shame, November 25, 2009, The New York Times
27651121נישואי קרובים