ניגון לחסידי הצמח צדק
 | ||||||
| תווי הניגון בספר הניגונים | ||||||
| שיר | ||||||
| ||||||
ניגון לחסידי הצמח צדק הוא ניגון חב"די ללא מילים. בשנת 2011 הוא התפרסם בציבור החרדי בגרסה מהירה יותר מהקצב המקורי של הניגון, והפך ללהיט. בשל פרסומו המחודש כשיר ריקוד, מכונה "הניגון האבוד".
אודות הניגון
לפעמים הוא נקרא בטעות "ניגון הצמח צדק אך הוא של חסידי הצמח צדק ולא של הצמח צדק עצמו.
השיר מיוחס בחסידות חב"ד לזמן הצמח צדק שכיהן במאה ה-19. זהות המלחין אינה ידועה. בספר הניגונים חב"ד הוא מופיע במספר מ"ב (42) במחלקת "ניגונים מיוחסים", כלומר ניגונים עתיקים שהולחנו על ידי האדמו"רים או על ידי חסידים מובחרים. הניגון היה יחסית עלום אף בחסידות חב"ד, והושר לעיתים רחוקות. במקורו, הניגון מושר בקצב איטי ובדבקות. בפרויקט היכל הנגינה מבוצע הניגון בסולו[1].
בשנת תשמ"ה עיבד שלום הורביץ, מלחין וזמר חב"די, את הניגון על המילים "ילכו מחיל אל חיל"[2] לכבוד יום ההולדת של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהשמטת קטע הסיום ובמקצב מהיר יותר. הגרסה המחודשת בעלת האופי העליז נוגנה במספר חתונות במשפחת הורביץ אך לא הייתה מוכרת בציבור משך עשרות שנים. בשנת ה'תשע"א, בחתונה של בחור מישיבת מאור עיניים (חסידות רחמסטריווקא), המקורב להרב ישכר בער לייפער האדמו"ר מבישטינא, החל האדמו"ר לרקוד לצלילי ניגון זה. משם התפרסם הניגון בחסידות רחמסטריווקא ובחתונת בתו הבכורה של האדמו"ר, בה השתתפו חסידים רבים, הושר ניגון זה כניגון השמחה המרכזי. מאז הופץ בכלל הציבור החרדי, והושר גם בטישים ובחתונות חרדיות.
בה'תשע"ב פתח הניגון את ריקודי סיום הש"ס של הדף היומי, כשבוצע במקצב חזני על ידי ילד הפלא יענקי שטרן למילות המשנה הראשונה של מסכת ברכות "מאימתי קוראים את שמע בערבית", ולאחר מכן החלו לרקוד בניגון זה על המילים "קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא"[3]. המילים חוברו לשיר על ידי הרב חיים שמרלר, בעת נישואי נכדתו עם נכד האדמו"ר מויז'ניץ.
הניגון כתוב בסולם מינורי.
בשנת 2019 זכה השיר בביצוע בערי וועבער במקום התשיעי במצעד העשור של רדיו קול חי וקול חי מיוזיק[4].
קיים ניגון ידוע נוסף בשם זהה, גם ללא מילים, המופיע במספר מ"ג (43)) בספר הניגונים חב"ד, איטי ובעל אופי לירי, התפרסם אף הוא בשנת 2011 באלבום "כיסופים" של מרדכי בן-דוד, וכן באלבומם של אורן צור ונדב בכר ובביצועים נוספים[דרוש מקור: לאלבומים הללו]
עיבודים מוזיקליים
בה'תשע"ב יצא הניגון כסינגל באלבומו של הזמר בערי וועבער. וב־2013 הופיע באלבום "יוצאין בשיר" של הרכב הלב והמעיין[5]. ב-2019 יצא באלבום של יעקב שוואקי במחרוזת חב"ד[6]. בה'תשפ"ב יצא הניגון בביצוע של אברהם פריד כחלק מאלבום צמאה 6[7].
קישורים חיצוניים
ביצועים
- השיר בביצועו של יאיר כלב, אתר יוטיוב
- השיר בביצועו של בערי וועבער, אתר חב"ד אינפו
- השיר בביצועו של הגיטריסט אליהו מאיר דאלי (אלי דאלי), מתוך פרויקט "תפילה מתכתית"
אודות
- פנחס ביכלר, הניגון של פורים תשע"ב, המבשר, אדר תשע"ב
- נחמן גור, נמצאו הבעלים של "הניגון האבוד" • מיוחד לפורים באתר בחדרי חרדים. 24/02/2013
- יאיר טוקר, בעל המנגן החסידי מספר על הניגון האבוד באתר כיכר השבת, 24/02/2013
הערות שוליים
- ^ Heichal Menachem: Heichal Neginah, www20.chassidus.com
- ^ ספר תהילים פרק פ"ד
- ^ משפט ארמי המבוסס על הזוהר שמשמעותו: הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל הם אחד
- ^ תוצאות מצעד העשור
- ^ הלב והמעיין • ניגון לחסידי הצמח צדק
- ^ קטע מתוך השיר ניתן לשמוע בפרומו בקטע חב"ד דקה 3:30. והקטע המלא כאן (שוואקי מפתיע: אלבום חדש עם מחרוזת ניגוני חב"ד ■ טעימה ראשונה, באתר web.archive.org, 2019-12-12)
- ^ אברהם פריד, צמאה 6, ניגון לחסידי הצמח צדק
38347143ניגון לחסידי הצמח צדק