גאם (או "גאם יוונית") היא האות גמא, ואין שום סיבה לייחד ערך לשימושים התלמודיים. בקום זאת אפשר לתמצת בפסקה "ביהדות" בערך הנ"ל. בעלי זכות הצבעה
נושא בדף שיחה:גאם/ארכיון
מראה
מושג חשוב שלא אמור להיות טפל כ3 שורות בשולי איזה ערך יווני. למעשה קיומה של האות היוונית נועד כדי שישתמשו בה בתלמוד, ולא להיפך. התרבות היוונית כבר אינה קיימת היום, אבל התלמוד הבבלי נלמד על ידי מליונים כל יום ויום.
לא טענתי שזה לא חשוב, אלא שזה לא מושג בפני עצמו אלא סה"כ כינוי.
חשוב להבחין בין מושג תורני לבין סימן בעלמא שנקטו חכמים מתוך מציאות זמנם.
בעד איחוד.
אני גם לא בטוח שיש צורך לפרט את כל השימושים התלמודיים בגאם, כמו שלא נפרט כך לגבי אמה או שיעורים דומים.
השאלה היא אם אין מחלוקת בין הראשונים לגבי זהותה של האות גאם, מה שבעצם יכול להבדיל אותה מהאות גמא שכיום הכוונה היא לצורה מסויימת אחרת.
כתוב במפורש "גאם יוונית" או "גמא".
התכוונתי שגמא כיום הכוונה היא לצורה מסויימת: (אות גדולה: Γ, אות קטנה: γ).
אך לגבי הגמא של הגמרא יכול להיות (אני עדיין לא יודע) שיש מחלוקת לגבי צורתו כך שיכול להיות שגמא הקדומה הייתה בצורה אחרת של הגמא שהראשונים הביאוהו כדוגמא. (בעצם גם נמצא מחלוקות בראשונים על דברים מציאותיים כשהם נחלקו על זה בכל זאת כך שאפילו אם האות גמא לא השתנתה במשך הזמן, אזי בכל זאת אצל הראשונים הכוונה לצורה אחרת ואכמ"ל)
אדרבה, הבא חומר, עד אז זה לא משנה.
אני לא עברתי על הנושא אך בערך מוזכר שני דעות של רש"י. בהלכות עירובין- הכוונה לאות כ' רגילה (כפופה), ובהלכות פסח ועוד מדובר באות כ' פתוחה (אות סופית). העתקתי.
כמו שהסביר לעבדיג ישנם דיעות רבות מה הם הגמא. בערך הזכרתי עוד 1 מלבד הדעה הרווחת והמקובלת, וכעת אוסיף עוד. מה שבטוח שכלל לא בטוח שהכל כאן בטוח.
מה שבטוח, שמדובר באותה אות, ולכן גם הערך צריך להיות אותו ערך.
לא בטוח. יתכן מאוד שהויכוח בין הראשונים הוא לא במהות האות היוונית, אלא בפרשנות כיצד מפרשים את השימוש של המשנה והגמרא באות זאת. כלומר מסתבר מאוד שרש"י לא סותר את עצמו למשל במהותה של אות זאת, שהיא קוי אורך ורוחב, אלא שבמקומות מסויימים הוא סובר שישנם שני קוי רוחב וקו אורך אחד. באופן דומה ניתן לפרש את שיטת הרמב"ם והשרטוט בכתב ידו. כל זה נושא שמסתמא יש שכבר דנים בו (יש כאן שמכירים יותר טוב את המחקרים בנושאים אלו.) בכל מקרה כלל לא ניתן לקבוע בטוחות שמחלוקת הראשונים היא מחלוקת בצורת האות היוונית. הרמב"ם וגם רש"י כנראה הכירו טוב מאוד את צורת האות שקיימת כיום.
ראה מכון ירושלים - ירחון תורני, מוריה - רסה-רסו (שנה כג א-ב), רסה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם). בכל מקרה, מה שלא יהיה - מדובר באותה אות, גם אם נניח שיש צורותו שונות לכצוב את זה, ולכם אין בכך בכדי להצדיק ערך נפרד.
אשמח אם קודם כל תשים את הקישור בערך. אם יוחלט לאחד, גם הקישור יאוחד. מדובר אגב בעמ' קטו.
זה מה שאני לא מבין. יש טענה ש"גאם" של חז"ל אינה זו הנקראת "גמא"?
כנראה שלא. גאם של חז"ל הכוונה לגמא. אבל השרטוט שאותו ציירו חז"ל לשרטט בהחלט ניתן למחלוקת. ז. א. הרי לחז"ל לא היה ענין לעשות כמו האות גא"ם אלא שהשתמשו בה במקום לכתוב קו מאונך וקו מאוזן שנפגשים. השאלה היא בכמה קוים מדובר (ראה רמב"ם), מה אורך הקוים אם הם באורך שווה (ראה בגור אריה), ובכל מקרה לא מדובר בשרטוט שבהכרח שווה לאותה אות יוונית.
אם גאם של חז"ל היא גמא, הדרא סברא לדוכתא שההתיחסות לגאם צריכה להיות בערך גמא, גם אם יש ויכוח על צורתה של גאם או גמא.
אמנם אין ויכוח על צורתה של הגמא, אך בכל זאת יש ויכוח על צורת מה שחז"ל קראו לו גאם. קרא היטב את מש"כ.
באיחור, וגם אין לי דעה ברורה, אבל כן אני רוצה להעיר שנהניתי לראות את כל המקומות שחז"ל השתמשו בגא"ם. וכמובן שאם היו המון כמו ב"אמה" אז זה דין שונה ואין צריך להביא את כולם.
הורדתי בינתיים את התבניות של דיון איחוד ושל בעבודה
למה? נראה שהייתה כאן תמיכה באיחוד.
2 נגד 2 זה נקרא אצלך 'תמיכה באיחוד'? נכון לעת כתיבת שורה זאת היו לך רק 2 תומכים. אח"כ נוסף עוד 1.
לא ראיתי כאן תומכים נוספים מלבדך.
להבנתי לעבעדיג תמך בדעתי. 2 מול 2.
לא עיינתי, אם כן אז אפשר לאחד, הסרתי רק כי נראה שהדיון מוצה.
בוודאי לאחד.
וכמו שהוזכר למעלה אין צורך לפרט את כל השימושים התלמודיים בגאם.
לא הייתי כאן בעת הדיון. נראה לי שכדאי לאחד. ונראה לי שהפירוט ממש מוסיף לערך, מכיון שלא מדובר בהמון מקרים.
כאמור בדיון האיחוד אין לי דעה, אבל אני מסכים שהפירוט מוסיף.