נו"ן הפוכה
| נו"ן הפוכה (׆) | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
  
| ||||||||||||
| אלפבית עברי | ||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
| ק | ר | ש | ת | |||||||||
| אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
| סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
| ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
| קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
| חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
| שווא • חטף | ||||||||||||
| דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
| קו מפריד • מקף | ||||||||||||
| טעמי המקרא | ||||||||||||
נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמן נ' הפוכה, ככתב ראי, המופיע במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות:
- פעמיים בספר במדבר. בפרק י', לפני ואחרי שני הפסוקים ל"ה-ל"ו (פרשת ויהי בנסוע).
- שבע פעמים בספר תהילים. במזמור ק"ז, (בכתר ארם צובא ובמהדורות שלפיו: לפני כל פסוק ופסוק מששת הפסוקים כ"ג-כ"ח ולפני פסוק ל"א; בכתב יד לנינגרד: לפני כל פסוק ופסוק משבעת הפסוקים כ'-כ"ו).
רש"י בפירושו למקרא מציין מופע של נו"ן סופית הפוכה בספר בראשית, פרק י"א, פסוק ל"ב, ואזכור לכך מופיע בדברי הרמ"א בהקדמתו להערותיו על הטור, אולם סימון זה אינו מופיע בשום כתב יד של המסורה שיש בידינו. כמו כן נחלקו הדעות האם נו"ן זאת מייצגת את הסימן המדובר, או תופעה נפרדת.[1]
מהות הסימן וטעמו
חוקרי מקרא מציינים כי סימון זה הוא סימון סופרים מקובל בעת העתיקה, ובמקורות היוונים הוא מכונה ἀντίσίγμα (אנטיסיגמה, סיגמא הפוכה).[2] הסיגמא (Σ) והאנטי-סיגמא שמשו את סופרי העת העתיקה כדי לציין את תחילתה וסופה של גרסה שיש להשמיטה או שאיננה במקומה. מסימון יווני זה התפתח גם הסימון המודרני של הסוגריים.[3] סימון זה מופיע גם במגילות ים המלח כדי לציין פסוקים שמופיעים שלא במקומם הנכון.[4]
ואכן, בתרגום השבעים היווני, שתורגם מנוסח עברי השונה מנוסח המסורה, מופיעים הפסוקים הרלוונטיים מבמדבר י' לפי הסדר הבא: ל"ג, [ל"ה-ל"ו], ל"ד. עובדה זו יש בה כדי לאשש את הסברה שמיקומם של פסוקים ל"ה-ל"ו היה רופף במסורות השונות.
פרשת ויהי בנסוע הארון
ערך מורחב – פרשת ויהי בנסוע
התלמוד הבבלי מתייחס אף הוא לסימון זה בהקשר להימצאותו בתחילת וסוף פרשת ויהי בנסוע הארון, ואף מציין בין היתר כי סימון זה מרמז על פסוק שמופיע שלא במקומו:
ת"ר: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" - פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. ר' אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו.[...] תניא: רשב"ג אומר, עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן? כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה.
התייחסות נוספת לסימון זה מופיעה במסכת סופרים, חיבור ארץ ישראלי שחובר אולי בתקופת הגאונים, מאות 7–8 לספירה.[5]
הכותב צריך לעשות שיפור[6] בפתיחה של ויהי בנסע הארון מלמעלן ומלמטן, שהוא ספר בפני עצמו [...] הכותב צריך לעשות שיפור[7] בפתיחה של ויהי העם כמתאוננים מלמעלן ומלמטן שהוא ספר בפני עצמו [...]
— מסכת סופרים, ו, א (מהדורת הייגער, עמ' 165-166)
האות ׆ מופיעה בטבלת היוניקוד, ומספרה 05c6.
|
|
|
|
| וריאציות שונות לנו"ן הפוכה בכתב סת"ם, הכתב המשמש לכתיבת ספרי תורה. | ||
לקריאה נוספת
- עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא, בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית ומוסד ביאליק, ירושלים 1997, עמ' 43–44. מסת"ב 965-342-541-2
- Emanuel Tov, Textual criticism of the Hebrew Bible, pp. 54-55
- ישראל ייבין, מבוא למסורה הטבריינית, ירושלים תשל"ו, עמ' 38–39
- שאול ליברמן, יוונים ויוונות בארץ ישראל, ירושלים תשכ"ג, עמ' 178–184
- יצחק רצאבי, ספר כתב התורה ואותיותיה, חלק שני - "האותיות המשונות בתורה", בתוך: תורה שלמה, כרך 29. הוצאת "בית תורה שלמה", ירושלים תשלח 1927. עמ' 78–79, 124–130, 162–164.
- יוסף ויכלדר, נוני"ן הפוכות, 'המבשר תורני' ט"ו סיון תשע"ג, עמ' 3–6.
הערות שוליים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נו"ן הפוכה |
- ^ ראו למשל מנחת שי במקום, וספר חומת אנך של החיד"א, ושו"ת מהר"ם לובלין סימן ע"ה.
- ^ כינויים נוספים הם: παραγραφή או περὶγραφή. לדוגמאות לשימוש בסימון זה במקורות יוונים ראו: E. G. Turner, Greek Manuscripts of the Ancient World (Oxford 1971), plates 15,25.
- ^ Emanuel Tov, Textual criticism of the Hebrew Bible, pp. 54-55
- ^ מגילה 11QpalooLev (מגילה ממערה 11 בקומראן, של ספר ויקרא, הכתובה באלפבית העברי העתיק) - באמצע פסוק כ"ז שבפרק י"ח נכתבו שני פסוקים מפרק כ' (פסוקים כ"ג-כ"ד), והם מוקפים בנו"נים הפוכות. אותו הדבר במגילת מלחמת בני אור בבני חושך III,1, ובספר היובלים VII,8.
- ^ על פי מיכאל היגר, במהדורתו, מסכת סופרים, 1937.
- ^ כך במרבית כתבי היד, אחרים גרסו: 'שיפוד', 'שיעור', 'שיופר', 'שיזפר' או 'סימן'. ראו במהדורת הייגער, 1937, עמ' 165, בהערות לשורה 2.
- ^ כך במרבית כתבי היד, אחרים גרסו: 'שיפוד', 'שיעור', 'שיופר', או 'שיזפר'. ראו במהדורת הייגער, 1937, עמ' 166, בהערות לשורה 2.
| ספר תורה | ||
|---|---|---|
| כתיבת סת"ם | כתב סת"ם • דיו סת"ם • קלף • גוויל • סופר סת"ם • שרטוט בסת"ם • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות | 
|
| קריאת התורה | הוצאת ספר תורה • אתה הראת • ויהי בנסוע • בריך שמיה • קריאת התורה • בעל קורא • עלייה לתורה • ברכו • ברכות התורה • הגבהה • גלילה • מי שברך | |
| צורת האותיות | קרי וכתיב • אותיות משונות בתנ"ך • אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך • אותיות תלויות • אותיות מנוקדות • תיוג • נו"ן הפוכה | |
| נוסח התורה | מסורה • נוסח המסורה • כתב יד לנינגרד • כתר ארם צובא • כתר דמשק • תנ"ך קניקוט • ספר תאגי • ווי העמודים | |
| מצוות ואיסורים | מצוות כתיבת ספר תורה • קריאת התורה • תלמוד תורה • ספר תורה שנפל | |
| מנהגים | הכנסת ספר תורה • היכל • ארון קודש • יד • מעיל • עצי חיים • וימפל | |
32727297נו"ן הפוכה