משתמש:נוטע/דף השמחה
משנכנס אדר מרבים בשמחה
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק
פרמטרים [ מקום לימודים, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| שם במה | שמחה |
|---|---|
| מדינה | מדינה ומדינה ככתבה |
| סוגה מועדפת | צחוק |
| יצירות בולטות | גיבנת |
| תקופת פעילות | מצאת החמה – עד צאת הנשמה |
| עיסוק | בדחן, גראמער, רב פורים. |
רבי שמחה סמיילי 
, (שמייכל באידיש), נכדו חביבו של ה'דובר שקרים'[1] מקישקעפאקלאדוניה. הקפיד כל ימיו לא להיות עצוב אף שלא זכה להכיר את הסבא רבה שלו שנפטר בעודו רווק[2], רב חילו וכוחו ביצירת מצב רוח חיובי, מעורר חיוך ולפעמים גם גורם לפרצי צחוק וריגוש עד לדמעות.
ביוגרפיה
נולד בכדור הארץ[3], לאביו רבי שמחה[4] ולאמו הרבנית שמחה למשפחת שמחוני, בגיל שנתיים כבר ניכרו בו ניצני חוש ההומור בעיקר בעקבות קול נעירותיו של החמור, וכבר משחר טל ילדותו נודע בשערים והתפרסם בעקבות מעשי קונדס ושובבות בהם התמחה מאוד בלי לראות אף אחד ממטר. מאוחר יותר התעופפו בשמו אמרות כנף מבדחות, עקיצות שנונות, וההד ענה לקולו בשעה שנבח לעבר חברי החדר שהפריעו את שנת הלילה שבוששה לבא כאשר הוא לבדו בחדר החשוך שאורות ניאון מבהיקים מסנוורים את עיניו ומעירים אותו לקול פכפוך מי הברז הדולף מתוך דלי הנטילת ידיים ("נעגל וואסער" בלע"ז) שנאלץ לסחוב מהבאר בקור בגשם ותחת השמש הקופחת על ראשו העטוף בבלויי סחבות מקושטים בנוצה אדומה טריה אשר אין בה מום ולא עלה עליה עול.
בימי בחרותו הוא שמע על סגולה 40 יום בכותל כדי לזכות בזיווג, הוא הגיע יום כן יום לא, לשואלים הסביר: "אני עושה 40 יום לבוד", בסוף הוא אכן קיבל שידוך: "דופן עקומה".
בתחילת שנות הטישים הנוחרות, כאשר תקפה אותו פוביה משפיות הוא טיפל בהרבה מאוד פסיכיאטרים[5] והעמיד אותם על הרגליים האחוריות בצורה מאוד יציבה ומעורערת[6] לחלוטין של ממש, בעיקר כאשר בנו יוסלה שהתבקש על ידי הפסיכיאטר להשתמש בכינוי "יוסי" ענה לפסיכיאטר שמהיום הוא יפנה איליו רק בכינוי פסיכי. הסיפור התפרסם ברחבי הגלובוס והכה[7] גלים, שספגו את המכות בשתיקה ומילאו פיהם מים.
אורחות חייו
הוא התרחק מעישון ונהג[8] לעשן רק שלוש פעמים בשנה, בקיץ בחורף ומתי שהתחשק לו. כמו כן הרבה לצום ולעשות דיאטה כל יום בין הארוחות הרבות והמגוונות. היה בעל מידות גדול מאוד בעיקר אחרי הדיאטה של החמש עשרה מגשי פיצה ביום[9], שנועדה להוריד את הכרס - (עד לרגליים). הוא זכה להגיע ל 140 ק"ג עד שהמים במקוה עלו לקראתו בכל פעם שהיה נכנס לטבול[10]. בהמשך הוצעה לו דיאטה שנוטלים כל יום כדורים בלי צורך לאכול, הוא אכן עמד בזה בהצלחה כאשר מזונו היה רק כדורים, כדורי פלאפל כדורי שוקולד כדורי גלידה ועוד. למעשה כהיום הוא חס על החי וחי על חסה. מעולם לא כעס והתעצבן, רק כשהרגיזו אותו, בכל ויכוח היה מתרצה לפשרה "שיהיה כמו שאני אמרתי וזהו". היות והוא מאוד לא רצה להזדקק לבריות, הוא עבד בשנור, ואם מישהו סירב לתת לו הוא הקניט אותו עם צמד המילים הפוגעות "לך לעבוד[11]". בכל 20 לחודש הוא נצפה רץ לבנק עם שמיכה, כדי לכסות את המינוס בחשבון. שילם רק במזומן ונמנע משימוש באשראי בטענה שלא מחזירים לו את העודף. לשאלה "מה שלום אשתך שתחיה?" היה עונה בכעס: "אשתך שתחיה!". בערב חג הפסח כאשר אשתו העירה לו שיזהר לא להכניס לבית פירורי חמץ, הוא ענה לה בזעם "את חתיכת חמץ", והיה בהלם כאשר היא ענתה לו" "אבא שלי כבר מכר אותי לגוי".
חומרותיו
הוא חי עם נוות ביתו כמו זוג יונים, הכל עף בבית, וצלחות הפורצלן שהוא נאלץ לקנות חדשות אחת לשבוע, נטבלו במקווה אף שלא שימשו לאוכל, כיון שזוגתו החמירה שלא לזרוק צלחת שאינה טבולה, כשהציעו לו להפסיק לטבול אותם כדי להימנע מניפוצם על ראשו הוא נאנח ואמר: "מה לא עושים בשביל שלום בית?". סבל מספקות בכל פעם שגירד לו ברגליים האם עליו לגרד תחילה את רגל ימין מצד הקדמת ימין לשמאל, או קודם רגל שמאל שגירדה לו יותר משום "חביב", הוא שלח את השאלה לרב שפסק לו "יגרדם זו בזו", כדי לצאת ידי חובת כל השיטות. בתחילה הוא חשב להניח חוטי ציצית על בגד הפראק[12] שלבש כאשר קיבל משרת מג"ש סדר שלישי, אך הרב פסק לו כי מדובר בכסות לילה שפטור מציצית. נהג לשרוף את דפי חשבונות המים והחשמל בטענה שהם גורמים למינות. פעם הוא הגיע לשאול את הרב: "שכחתי לומר 'משיב הרוח' בתפילה, ותוך כדי דיבור סיימתי שמונה עשרה, מה עלי לעשות?". אם היה שוכח יעלה ויבוא בברכת המזון היה חוזר לראש הארוחה.
קריירה
מבחינת עסקים וניהול הוא ממש הצליח: עובדים תחתיו עשרות פועלים - הוא מתגורר מעל "אושר עד" (עד לקופה). בגלל העיסוק בחזנות, הוא מאוד שומר על הקול שלו, הוא סירב לשיר ולהופיע - כדי לא לפגוע בקול שיצא עליו שהוא יודע לשיר. אחרי מספר שנים הוא החליט בכל זאת לשיר, אשתו קראה לו מיד לבית דין ודרשה גט, בטענה שהוא בכלל לא יודע לשיר, הרבנים ניסו לשכנע "הרבה אנשים לא יודעים לשיר, זה לא סיבה להתגרש", האשה: "כן אבל הם לא שרים".
סגולותיו
להלן מקבץ סגולות בדוקות ומנוסות מאוצרו של רבי שמחה שמייכל:
- סגולה לשלום בית, תחזיק ברכב בקבוק קטן של קוקה-קולה, בשעה שהאשה מתקשרת לצעוק איפה אתה כל כך מאוחר, תענה מיד: "על יד קוקה-קולה, יש פקק".
- סגולה לצמוח רב גדול בישראל, לשבת וללמוד.
- סגולה להראות רזה ולרדת במשקל, להפסיק לצחצח שיניים, מרחוק תראה הרבה יותר קטן.
- סגולה לחסוך חגורה למכנסיים, ללכת על הידיים.
- סגולה להיפטר משונאים - תלווה לו סכום כסף, יותר לא תראה אותו.
אמרותיו
- החיוך שלי תמיד "על הפנים" גם המשקפיים.
- עוד אחד כמוך והיו שניים.
- עוד אחד כמוך, משיח היה מגיע - הבעיה שיש עוד אלף...
- לצחוק לא עולה כסף
- אל תהיה עצוב שאתה עצוב.
- לרווק מבוגר: "לא נורא עד החתונה זה יעבור"
- ירושלים תתן קולה! בני ברק תתן קוקה קולה!
- אם עבודה זה בריאות, תשאיר את זה לחולים
- אם אין לך מה לעשות אל תעשה את זה כאן
רבותיו
חיבוריו
- פי האתון - אמרות שנונות מהרב המפורסם 'פה מפיק שיניים'
- רגלים לדבר - הלכות גירוד רגלים ועוד.
- דובר שקרים - עובדות נפלאות שהעיד עליהם המחבר בעצמו: "בדידי הווא עובדא ולא היו דברים מעולם"
הערות שוליים
- ↑ פעם בהגיע רבי שמחה לאחד הכפרים בבגדי שיראין של אטלס ומשי, סיפרו גבאיו לקהל כי הוא נכדו של בעל ה'דובר שקרים' זי"ע, הציבור קיבל אותו בכבוד גדול, והגיע מלא התרגשות לחזות בזיו פניו ולהתברך מפיו. אחת הכפריות בראותה את הדרת פניו התפעלה בכל נימי נפשה והזדעקה בהתרגשות: "הזהו נכדו של הדובר שקרים, הלא זהו הדובר שקרים בכבודו ובעצמו!"
- ↑ במקור באידיש: "דער זיידע איז נפטר געווארן אלס בחור"
- ↑ לא ידוע באיזה
- ↑ מוזר שקראו לו שמחה כשם אביו אולי הוא התייתם לפני שאביו נולד, אבל באמת השם שלו היה "אברהם" כי בשעה שאמרו "ויקרא שמו בישראל" האבא שלו לא ענה, אז הרב החליט לקרא לו "אברהם" - אם האבא עומד כמו "תרח" אז השם של בנו צריך להיות "אברהם"...
- ↑ הוא עצמו היה לו תעודה של נורמלי
- ↑ ממש מעורערת התפעלות עצומה
- ↑ מכות רצח ממש
- ↑ הוא נהג בלי רישיון
- ↑ אחד ראה אותו יושב ליד 5 מגשי פיצה, שאל אותו: "את כל זה אתה אוכל לבד?" ענה לו: "לא! עם סלטים ותוספות".
- ↑ פעם הוא נפל לתוך חבית מלאה בטחינה,
- ↑ על מי?
- ↑ ראשי תיבות: פ'ה ר'ק א'ני ק'ובע