צחוק

בוריס ילצין וביל קלינטון צוחקים במסיבת עיתונאים להאזנה (מידע • עזרה) 

צחוק הוא פעולה פיזיולוגית קולית בבני אדם המשנה את הבעת הפנים באופן הדומה לחיוך. גלוטולוגיה הוא המדע העוסק בחקר הצחוק והשפעתו על האדם מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית.

הצחוק מתעורר בעקבות רגשות או מצבים מסוימים. הוא בדרך כלל יהיה נעים ויביא לתחושה של הרפיה בגוף. על פי רוב הצחוק בא לידי ביטוי בהקשר של הומור ושמחה, אך הוא יכול לבטא גם רגשות אחרים כמו מבוכה וחשש, פאניקה, או צחוק פראי של שמחה לאיד.

בתהליך הצחוק מתכווצים שרירים שונים בגוף - ובעיקר הסרעפת ושרירי הפנים, ועקב כך מוצא אוויר מהריאות בלחץ תוך השמעת קולות צחוק. דמעות והסמקה מאפיינות צחוק אינטנסיבי.

גורמים לצחוק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

כאמור, הצחוק יכול לנבוע כתוצאה מרגשות ומצבים שונים.

צחוק מהומור

צחוק יכול להיות ביטוי להומור ומצבים קומיים. אחת הדרכים לעורר צחוק באמצעות ההומור היא לספר בדיחה.

בספרו של אנרי ברגסון, "הצחוק", מפורטות מספר סיבות לצחוק: איבוד הגמישות, חריגה מהנורמה, חיקוי, מחווה ותנועות המזכירות מכניקה אוטומטית, הפניית הגשמי אל הרוחני, עקרון ההישנות, אפקט הדומינו וזכות בחירה מדומה. גורמים בהם הצחוק תלוי: קהל יעד, תזמון (בשיחה, בסצנה או בהרצאה), תחושות המועברות לקהל, הזדהות, מבוכה, סלידה.

צחוק מהנאה

צחוק יכול להיות ביטוי לתחושת עונג ולרגשות חיוביים כמו שמחה ואושר.

רגש השמחה יכול להתעורר גם על חשבון הזולת. במצבים כאלו הצחוק נובע משמחה לאיד.

צחוק ממבוכה וחשש

צחוק יכול להיגרם ממבוכה. אדם נבוך עלול לאמץ את הצחוק כדי להסתיר את מבוכתו - כמו אדם מפוחד שחש בצורך להסתיר את חרדתו אל מול סיטואציה מאיימת יאמץ את הצחוק כדי להתל בצופים שיגזימו בכוחו בהניחם שהסיטואציה קטנה עליו עד כדי שהוא מתייחס אליה כאל משחק.

צחוק כתגובה גופנית

הצחוק יכול לנבוע מתגובה גופנית לגירויים פיזיים או כימיקלים שונים.

דגדוג יכול לעורר צחוק באופן בלתי רצוני.

הגז חמצן דו-חנקני קרוי "גז הצחוק" משום שהוא מעורר תגובות של צחוק. הוא משמש ברפואה כתחליף להרדמה.

תרומה לבריאות

מדענים טוענים שהצחוק עוזר לבריאות ומשתתף בתהליך הריפוי אצל חולים. במחקרים נמצא שלאחר הצחוק ישנה ירידה בהורמוני הדחק כמו האדרנלין והקורטיזול, דבר המחזק את המערכת החיסונית ומוריד את לחץ הדם. הגוף גם משחרר אנדורפינים שמשפרים את מצב הרוח.

לאחרונה התפתח מקצוע רפואי המשתמש בצחוק למטרות טיפוליות בשם "ליצנות רפואית" שבו ליצנים מסתובבים בבתי חולים ומשעשעים חולים בתעלולים שונים.

השימוש בצחוק כמקדם בריאות הפך את היוגה צחוק לפופולרית ומאז שנת 2004 החלו לפעול עשרות מועדוני יוגה צחוק ברחבי הארץ.

היחס לצחוק

ביולי 2014 קבע סגן ראש ממשלת טורקיה, בולנט ארינץ', כי "לנשים אסור לצחוק בפומבי", משום שיש בכך פגיעה בצניעות. במחאת רשת שקמה בעקבות דבריו פרסמו נשים רבות תמונות שלהן כשהן צוחקות.

הצחוק בבידור

הצחוק מופיע בתרבויות שונות.

הצחוק כפעילות חברתית.

הצחוק בצורתו הבידורית כבש את תרבות הפנאי, הצחוק נתפס גם כמשדר בריאות טובה הן נפשית והן פיזית.

סביב הצחוק התפתחה תעשייה שלמה של בידור, הן בצורה של סרטים ובהם בעיקר סרטי קומדיה והן בצורה של הצגות ובהם בעיקר ז'אנר הקרוי סטנד-אפ קומדי, שבו שחקנים מספרים בדיחות או אפיזודות משעשעות.

צחוק מוקלט הוא פסקול של צחוק מוקלט אותו מוסיפים בעריכה לסדרות טלוויזיה, בעיקר קומדיות מצבים, ובתוכניות רדיו.

צחוק במסגרת משחק

הקולניות שבצחוק נועדה להכריז וליצור הבחנה בין התנהגות אמיתית לבין התנהגות לא אמיתית ועל כן גם לא מאיימת. ^{[דרוש מקור]}

הצחוק הקלאסי יופיע אצל ילדים בעת משחקם, והקולניות שבצחוק מחצינה ומסנכרנת את רוח המשחק בין המשתתפים ומוודאת שההתנהגות העכשווית "אינה אמיתית" אלא היא משחק, וכאשר אחד הילדים יחצה את הגבול שבין המשחקיות להתנהגות תוקפנית, סביר מאד להניח שקולות הצחוק ייפסקו. ^{[דרוש מקור]}

משחקיות היא התנהגות נפוצה בקרב בעלי החיים, ומהותה היא חיקוי של מצבים אמיתיים שמצריכים מיומנות כדי להתמודד עימם, ועל כן גם ההכרזה על ה"משחקיות" תהיה מצויה אצל אותם בעלי חיים שמשחקים.

אצל בעלי החיים החברותיים כגון האדם, המשחקיות משמשת גם (ואולי בעיקר) לאינטראקציה ולהידוק הקשרים והמעמדות שבקהילייה, ומקלה על ההיכרות שבין הפרטים, ועל כן שיחות הווי מאופיינים בצחוק מתמשך לכל אורכם.

על ידי הצחוק הצוחק יכול לומר לצופים שהתנהגותו המאיימת לכאורה - בעצם איננה מאיימת כלל, כגון טפיחה אדירה וחברית על השכם וכדומה, אך לעיתים סיטואציה שבה התנהגות תוקפנית של חבורה כלפי זר תתפרש אצל בני החבורה כמשחק שיאופיין בצחוק קולקטיבי של בני החבורה, ואילו לגבי הזר מדובר באיום או התקפה חד משמעית. ^{[דרוש מקור]}

כמו כן ההיררכיה - שבעל המעמד הגבוה כמו רודה בבן המעמד הנמוך יותר, ועל כן מעידה של רם מעלה בשפת גוף שסותרת את רום מעמדו, מהווה לאלו שמתחתיו מעין שיחרור שיתבטא בצחוק, כך המבוגר שמועד לעיני הילדים, או המלך הנתפס ערום על ידי נתיניו.

בתנ"ך

בתנ"ך המונח "צחוק" או "שחוק", מופיע במספר הקשרים שונים:

• מלשון שמחה כמו בפסוק: "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (בראשית, יז, יט). וכמו שכתב התרגום: "וחדי".
• מלשון גיחוך, בדיחה, כמו בפסוק: "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן" (בראשית יח, יב) וכמו שכתב התרגום "וחיכת", וכמו שאחר כך ה' שואל את אברהם: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי: הֲיִפָּלֵא מֵיהֹוָה דָּבָר?"
• מלשון עבודה זרה כמו בפסוק: "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק" (שמות לב, ו), שם מדובר על מעשה העגל.
• מלשון גילוי עריות כמו בפסוק: "וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי" (בראשית לט, יד). שם מדובר על אשת פוטיפר הטוענת שיוסף רוצה לשכב עמה באיסור.
• מלשון שפיכות דמים כמו בפסוק: "וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ" (שמואל ב, ב, יד), שם מדובר על המלחמה שהייתה בין עבדי שאול לעבדי דוד.
• מלשון תשמיש המיטה כמו בפסוק: "וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" וכמו שכתב רש"י שם: "שראהו משמש מיטתו".
• מלשון משחק, (כמו משחק עם צעצוע) כמו בפסוק: "שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" (תהלים, קד, כו) וכמו שמסביר שם המצודת דוד: "זה הלויתן הידוע ברוב גדלו אותו יצרת להיות משחק ומטייל בהים".

המהר"ל מסביר את הסיבה ששלושת עבירות החמורות נקראות כולן צחוק "ודבר ברור הוא לפי דרכי החכמה שאין מחלוקת בזה כי אלו שלושה דברים הם נקראים צחוק לפי שהם יוצאים מהנהגת העולם שהצחוק הוא דבר שאינו כמנהג המציאות כי לכך נקרא צחוק כלומר דבר בלתי מציאות רק צחוק."

ראו גם

• מוות מרוב צחוק
• מגפת הצחוק בטנזניה
• אפקט לבילי
• יום הצחוק הבינלאומי

קישורים חיצוניים

• ענת בלזברג, הצחקתם אותי, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• ‫הצחוק יפה לבריאות (ויש גם מבחן למדידת האושר), באתר ynet, 16 בפברואר 2005‬

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25360604צחוק