משתמש:מהדורא קמא/תרגומון - לפנה"ס
 |
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
|
דף זה מתעד עקרונות וקווים מנחים לכתיבה ויצירת ערכים במכלול. הכתוב משקף נורמות מקובלות שיש לפעול לפיהן. למרות זאת, יש מקום לשיקול דעת בנושא והמשתמשים מתבקשים לנהוג לפי השכל הישר. |
-
- עקרונות הכתיבה במכלול
-
- עקרונות שנקבעו במכלול ליצירת ערכים:
- טיוטות עקרונות ליצירת ערכים שיובאו מויקיפדיה:
- משפטנים
- ציירים ופסלים (טיוטה)
- ראשי רשויות מקומיות (טיוטה)
- נגנים וזמרים (טיוטה)
- צה"ל: יחידות, חיילים ונפגעי פעולות איבה
- ספרים (טיוטה)
- רשימות, מפלגות ומועמדים ישראלים (טיוטה)
- סינגלים ופזמונים (טיוטה)
- עקרונות כללים
- זכויות יוצרים
- מדיניות פנים
מתודולוגייה
מבוא
יצירת תרגומון זה נוגעת במספר סגיות שקרובות לגעת ביסודות האמונה
- הפולמוס על "ארכאולוגיה מקראית" מהמאה ה19 ועד הפולמוס בין האסכולה הירושלמית ותל אביבית
- השנים החסרות בתקופה הפרסית
עקרונות מתודולוגיים
העקרונות מתודולוגיים לעל פיהם נבנה התרגומון
המכלול והתרגומון מבקשים להמשיג לפרש ולפתח אינטואיציות חרדיות חזקות בממשקי הידע התורני הקדוש והידע החיצוני. ההנחה היא שבאופן אינטואיטיבי החרדיות נוטה למדר בין גופי הידע, ולתת לכל אחד את מלוא הלגיטימציה בתחומו, תוך שמרה על היררכיה חד משמעית, הידע התורני עומד עליון מעל כל ידע אחר לכן במקום התנגשות הכל בטל ומבוטל כנגד התורה. מכך נגזר :
- לנקוט במהלך שאוזן של המון העם החרדים לדבר ה' יכולה לשמועה (לדוגמה: לא ללכת על פי דרכו של הגאון רבי גדליה נדל זצ"ל שאינה דרך אלא ליחידי סגולה)
- לא להיבנות משיטות אזוטריות במדע אלא ללכת ככל הניתן עם הקונצנזוס המדעי. (וילקובסקים למיניהם)
- פיתוח הגישה החרדית שנוסח על ידי המהר"ל, גישה המעמידה את הסתירה בין החכמות לחכמת התורה על שני מישורים הפועלים במקביל ללא יכולת סתירה ביניהם כ'שני הפכים שאינם בנושא אחד'. מחד, הידע התורני המקודש והנבדל, ומאידך הידע החיצוני החומרי וטבעי.
חישוב מספר השנים שאינם חשובות בחז"ל (השנים החסרות)
החכמים לא שללו מהיות יותר משלשה מלכים לפרס ולא מנו אותם אבל אמרו בלבד אותם שקבלו ישראל מהם טוב או רע. דע, שהנוצרים מחברים כל שנותיהם של הארבע עשרה מלכי פרס. על כן הם יעדיפו במנין שנות היצירה על חשבונינו יותר ממאתים שנה. אך אנחנו עדת ישראל הקדושים לא נאמין בספרי דברי הימים הנעשים על ידי מחברים אשר לא מבני ישראל המה, על כן לא יבא במספר חשבון שנותינו רק השנים שנמצאו בפירוש בספרי הקדושים לכורש לאחשורוש ולארתחשסתא על פי סדר עולם רבא.
— צמח דוד ימות עולם אלף הרביעי (בדילוג)
- החל משנת 870 לפנה"ס עד 1998 לפנה"ס, בכדי להמיר משנה לועזית לשנה עברית, יש להפחית מהשנה הלועזית 130.
- החל משנת 849 לפנה"ס עד 868 לפנה"ס, בכדי להמיר משנה לועזית לשנה עברית, יש להפחית מהשנה הלועזית 134.
- החל משנת 760 לפנה"ס עד 847 לפנה"ס, בכדי להמיר משנה לועזית לשנה עברית, יש להפחית מהשנה הלועזית 139.
- החל משנת 541 לפנה"ס עד 758 לפנה"ס , בכדי להמיר משנה לועזית לשנה עברית, יש להפחית מהשנה הלועזית 164.
- שנת 869 לפנה"ס כוללת בתוכה 4 שנים עבריות: ג'כ"ד - ג'כ"ז
- שנת 848 לפנה"ס כוללת בתוכה 5 שנים עבריות: ג'מ"ז - ג'נ"ג
- שנת 759 לפנה"ס כוללת בתוכה 52 שנים עבריות: ג'מ"ז - ג'נ"ג
- שנת 540 לפנה"ס כוללת בתוכה 3 שנים עבריות: ג'שפ"ו - ג'שפ"ט
- 539 שווה ל-ג'שפ"ט. 538 שווה ל-ג'ש"צ. 537 שווה ל-ג'שצ"א
- משנת 536 עד 486 לפנה"ס (50 שנה למניינם) נכללים בשנה אחת ג'שצ"ב
- 471 - 485 שווה ל-ג'שצ"ב - ג'ת"ה
- 471 - 465 לפנה"ס (6 שנים למניינם) נכללים בשנת ג'ת"ו
- משנת 465 עד 330 לפנה"ס שווה ל- ג'ת'"ו -ג'תכ"ו
- ג'תכ"ז עד שנת ג'תמ"ב כולל מ-443 עד 330 (כל שנה עברית כ8 שנים לועזיות)
- ג'תמ"ב עד גתמ"ז כולל 330 – 313 (כל שנה עברית כ3 שנים לועזיות)
- ג'תמ"ח שווה ל- 312 וכן כל שנה ושנה אחר כך
עוגנים כרונולוגיים בין הכרונולוגיה המקובלת במחקר לבין הכרונולוגיה שלנו
- השלשלת ה-18 כשלשלת היחידה שפולחנה היה לאליל אמון שדמותו הייתה בדמות שה (ראה כאן)
- העדר עצמות חזיר כגורם מאפיין מובהק ורציף של האוכלוסייה הישראלית החל מתקופת הברזל (ושלהי הברוזנה) ועד סוף בית שני. בית ארבעת המרחבים גם הם כסימן מובהק ורציף של אוכלוסייה הישראלית החל מתקופת הברזל (ושלהי הברוזנה) ועד סוף בית ראשון.
- החל מהמאה ה-8 לפנה"ס יש שפע ממצאים ושילוב רב בין הממצאים למקרא המוסכמת על רוב החוקרים. וזאת דווקא לפי הכרונולוגיה מקובלת בקהילה האקדמית.
תרגומן - לפנה"ס
האלף ה-2 לפנה"ס - אלף השלישי
האלף ה-2 לפנה"ס - סביבות האלף השלישי
המאה ה-19 לפנה"ס - המאה הראשונה לאלף השלישי
המאה ה-18 לפנה"ס - המאה השניה לאלף השלישי
המאה ה-17 לפנה"ס - המאה השלישית לאלף השלישי
המאה ה-16 לפנה"ס - המאה הרביעית לאלף השלישי
המאה ה-15 לפנה"ס – המאה החמישית לאלף השלישי
המאה ה-14 לפנה"ס - המאה השישית לאלף השלישי
המאה ה-13 לפנה"ס - המאה השביעית לאלף השלישי
המאה ה-12 לפנה"ס - המאה השמינית לאלף השלישי
המאה ה-11 לפנה"ס - המאה התשיעית לאלף השלישי
המאה ה-10 לפנה"ס - המאה העשירית לאלף השלישי
האלף ה-2 לפנה"ס וראשית המאה הראשונה - אלף הרביעי
המאה ה-9 לפנה"ס - המאה הראשונה לאלף הרביעי
המאה ה-8 לפנה"ס - המאה השניה לאלף הרביעי
המאה ה-7 לפנה"ס - המאה השלישית לאלף הרביעי
המאה ה-6 לפנה"ס - המאה הרביעית לאלף הרביעי
המאה ה-5 לפנה"ס/ המאה ה-4 לפנה"ס מחצית הראשונה של -3 לפנה"ס - המאה החמישית לאלף הרביעי
מחצית השנייה של המאה ה- 3 ומחצית הראשונה של המאה ה-2 לפנה"ס - המאה השישית לאלף הרביעי
מחצית השנייה של המאה ה- 2 לפנה"ס ומחצית הראשונה של המאה ה- 1 לפנה"ס – המאה השביעית לאלף הרביעי
מחצית השנייה של המאה ה- 1 לפנה"ס ומחצית הראשונה של המאה ה- 1 לספירה - המאה השמינית לאלף הרביעי
טבלאות
| אירוע | תאריך עברי | תאריך לועזי
ללא חישוב |
תאריך לועזי
(+ 164) |
מקורות |
|---|---|---|---|---|
| יציאת אברהם מאור כשדים | ב' אלפים | 1762 לפנה"ס | 1892 לפנה"ס | תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י' עמוד ב' |
| עקידת יצחק | 2085[2] | 1674 לפנה"ס | 1804 לפנה"ס | ראה זוהר פרשת ויצא |
| ירידת בני ישראל למצרים | 2238 | 1521 לפנה"ס | 1651 לפנה"ס | |
| יציאת מצרים | 2448 | 1311 לפנה"ס | 1441 לפנה"ס | תלמוד בבלי, מסכת שבת , דף פ"ו עד דף פח |
| מעמד הר סיני | 2448 | 1311 לפנה"ס | 1401 לפנה"ס | תלמוד בבלי, מסכת שבת , דף פ"ו עד דף פח |
| הקמת המשכן חטא המרגלים |
2449 | 1310 לפנה"ס | 1440 לפנה"ס | ספר שמות, פרק מ', פסוק י"ז |
| הכניסה לארץ ישראל | 2488 | 1271 לפנה"ס | 1401 לפנה"ס | סדר עולם פרק י"א (היום השביעי של הקפת יריחו) |
| פטירת יהושע בן נון | 2516 | 1243 לפנה"ס | 1373 לפנה"ס | שולחן ערוך, אורח חיים תק"פ ב' |
| כינון מלכות דוד | 2884 | 877 לפנה"ס | 1007לפנה"ס | |
| בנין בית המקדש הראשון, שלמה | 2928 | 831 לפנה"ס | 961 לפנה"ס | ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ז |
| גלות עשרת השבטים | 3205 | 554 לפנה"ס | 718 לפנה"ס | |
| תחילת מלכות נבוכדנצר | 3319 | 440 לפנה"ס | 604 לפנה"ס | |
| חורבן בית המקדש הראשון | 3338 | 421 לפנה"ס | 587 לפנה"ס | תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א עמוד ב' |
| הכרזת כורש | 3390[3] | 369 לפנה"ס | ||
| פורים | 3405 | 354 לפנה"ס | מגילת אסתר, פרק ט', פסוק א' | |
| בנין בית המקדש השני | 3408 | 351 לפנה"ס | ספר חגי, פרק ב', פסוק י"ח | |
| עליית עזרא | 3415 | 344 לפנה"ס | ||
| תום הנבואה[4] תחילת מניין השטרות |
ג'תמ"ח | 311 לפנה"ס |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מלכי בבל, פרס וראשוני מלכי יון
החשובים בדברי חז"ל |
שמות מאוחדים
ומהות הזמן |
מספר שנים החשובים למינין השנים | תאריך עברי | תאריך לועזי יחסי
לפנה"ס |
מספר שנים לועזיות | כל מלכים שמלכו באותם שנים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מלכות בבל | שנה ראשונה לנבוכדנאצר | קרב כרכמיש נשלם בעצם כיבוש נינוה בירת אשור (אף שנעשה עוד קודם לכך) מפני שאשור מלכו על כל העולם,
ורק אחרי כיבוש בבל גם את מצרים חז"ל מחשיבים שהתחילה מלכות בבל בעולם אחרי מלכותה של אשור |
ג'שי"ט | 605 | ||||
| כיבוש יהויקים הראשון | ג'ש"כ
ג'שכ"א ג'שכ"ב גשכ"ג |
604
603 602 601 |
||||||
| מרידת יהויקים | גשכ"ג
ג'שכ"ד ג'שכ"ה ג'שכ"ו |
601
600 599 |
||||||
| כיבוש יהויקים השני והמלכת יהויכין גלות יהויכין (גלות החרש והמסגר) | ג'שכ"ז | 598
597 |
||||||
| חורבן הבית | ג'של"ח |
587 |
||||||
| סוף מלכות נבוכדנאצר | ג'שס"ד | 562 | ||||||
| ג'שפ"ה | ג'שפ"ה | 541 | ||||||
| בלשאצר | 3 | שפ"ו
שפ"ז שפ"ח (שפ"ט) |
540 | 1 | ||||
| מלכות פרס | סופה של ממלכת בבל.
מלכות דריוש המדי |
3 | גשפ"ט | 539 | 3 | כיבוש כורש (הגדול) את בבל | ||
| הכרזת כורש, שנה א' לכורש | סוף גלות בבל 'שבעים שנה מכיבוש יהיויקים הראשון' יסוד הבית | ג'ש"צ | 538 | |||||
| שנה ב' לכורש | ג' שצ"א | 537 | ||||||
| סוף מלכות כורש. שנה ג' לכורש
(ברש"י מיוספין שבשנה זו מלך עוד מלך חוץ מכורש) |
חזיון לדניאל שנת ג לכורש | 1 | ג'שצ"ב | 536 - 486 | 50 | מאחרי הצהרת כורש
עד ראשית מלכות חשיארש הראשון (כולל שנות דריוש הראשון) | ||
| אחשורוש | חשבון שנות סיפור המגילה | 14 | ג'שצ"ב - ג'ת"ו | 485 -465 | 20 | שנות מלכות חשיארש הראשון | ||
| דריוש | תחילת דריוש
(שנה א) |
הוא דריוש הוא ארתחשׁשׂתא | 20 | ת'"ו
ת"ז |
465
454 |
20 | ארתחששתא הראשון | |
| בנין בית שני
(שנה ב') |
שבעים לחורבן | ג'ת"ח | 463 | |||||
| חניכת בית שני
(שנה ו) |
ג"תי"ב | 459 | ||||||
| עלית עזרא
(שנה ז') |
ג"תי"ג | 458 | עלית עזרא | |||||
| עלית נחמיה.
בנין חומות ירושלים (שנה כ) |
גתכ"ו | 444 | ||||||
| סוף דריוש | דריוש, כורש וארתחשׁשׂתא חשובים כמלך אחד.
תחילת מלכותו של אלכסנדר מוקדון נחשב כסוף מלכות פרס אף קודם שכבשה |
14 | ג'תכ"ז -ג'תמ"ב | 443 - 330 | 113 | משנה 20 ארתחששתא הראשון עד מלכותו של אלכסנדר מוקדון | ||
| תקופת מעבר | ו' שנין דמלכו יונים בעילם | ממלכת פרס מכונה עילם | 6 | ג'תמ"ב - גתמ"ז | 330 – 313 | 17 | מכיבוש אלכסנדר מוקדון את פרס עד לפני כיבוש תלמי הראשון את ארץ ישראל (קרב עזה) | |
| מלכות יון | סוף נבואה תחילת מנין שטרות | הממלכה הסלאוקית היא עיקר מלכות יון והיא מלכות יון סתם. הן תלמי הראשון והן סלאוקוס הראשון
מכונים לפעמים בדברי הקדמונים אלכסנדר מוקדון |
1 | ג'תמ"ח | 312 | 1 | ניצחונו של תלמי הראשון] ב קרב עזה, מה שאיפשר את שובו של סלאוקוס הראשון לבבל
שובו של סלואקוס לבבל נחשב על ידי הסלאוקים כתאריך יסוד הממלכה הסלאוקית. | |
| 62 | 225 | סה"כ | ||||||
| -62 | שנים תורניות (עבריות) | |||||||
| +1 | שנים מקוטעות | |||||||
| 164 | סה"כ הפרש בין לועזיות לתורניות | |||||||
הערות שוליים
- ↑ צורת חישוב תאריכים לפני הספירה . יש להוסיף 6 שנים לתאריך הלועזי ואחר כך להפכו לעברי על פי הנ"ל לדוגמה ג'תתקכ"ד (שבשנה זו נפטר דודו המלך) שווה לשנת כ"ד למאה העשירית לאלף השלישי. המאה התשיעית לאלף השלישי הושווה למעלה למאה ה- 10 לפנה"ס - 970 לפנה"ס (שבשנה זו נפטר דודו המלך)=30 למאה ה-10 לפנה"ס . אם נוסיף עוד 6 שנים ובמקום 970 נכתוב 976 = כ"ד למאה העשירית לאלף השלישי. או לדוגמה ג'של"ח (חורבן בית ראשון) שווה לשנת ל"ח למאה הרביעית לאלף הרביעי. המאה הרביעית לאלף הרביעי הושווה למעלה למאה ה-6 לפנה"ס. 586 לפנה"ס (שבשנה זו חרב הבית) = 24 למאה ה-6 לפנה"ס, אם נוסיף עוד 6 שנים ובמקום 586 נכתוב 5
- ↑ שמות רבה, פרשה א, א. וכן ברש"י ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ'
- ↑ ספר עזרא, פרק א', פסוק א'
- ↑ הכוזרי מאמר ג' לט, סה
- ^ 5.0 5.1 ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'
- ↑ "קרוב" - כלומר, נמנו לשנותיו רק שנתיים, משום שלא מלך 3 שנים שלמות. וכן בהרבה מלכים ובעיקר במלכי ישראל צויין שנה פחות כיון שלא מלכו שנים שלמות
- ↑ 870 יהושפט התחיל להיות עוצר
- ↑ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק מ"ב
- ↑ נמנו לשנותיו רק 23 שנה, כי יהורם בנו, מלך 2 שנים בחייו
- ↑ 851 יהורם התחיל להיות עוצר
- ↑ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק י"ז
- ↑ 5 שנים שיהורם היה עוצר נמנים אצלינו בפני עצמם, אך במנינם הם נמנים בתוך שנות יהושפט
- ↑ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו
- ↑ ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ג'
- ↑ ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב'
- ↑ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק ב'
- ↑ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ב'
- ↑ 25 שנות צרעתו נמנים אצלינו בפני עצמם, אך במנינם הם נמנים בתוך שנות המלכים שאחריו
- ↑ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
- ↑ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק א'
- ↑ 733 עוזיהו נפטר כמצורע
- ↑ ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ב'
- ↑ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק א'
- ↑ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק י"ט
- ↑ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
- ↑ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"א
- ↑ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו
- ↑ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ח'
- ↑ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ח