המכלול:יכולת אימות מידע
-
- עקרונות הכתיבה במכלול
-
- עקרונות שנקבעו במכלול ליצירת ערכים:
- טיוטות עקרונות ליצירת ערכים שיובאו מויקיפדיה:
- משפטנים
- ציירים ופסלים (טיוטה)
- ראשי רשויות מקומיות (טיוטה)
- נגנים וזמרים (טיוטה)
- צה"ל: יחידות, חיילים ונפגעי פעולות איבה
- ספרים (טיוטה)
- רשימות, מפלגות ומועמדים ישראלים (טיוטה)
- סינגלים ופזמונים (טיוטה)
- עקרונות כללים
- זכויות יוצרים
- מדיניות פנים
במכלול, יכולת אימות מידע פירושו שקוראי המכלול יכולים לבדוק שהמידע מגיע ממקור אמין. המכלול אינו מפרסם מחקר מקורי, ולכן הערכים במכלול צריכים להתבסס על מקורות מהימנים, שפורסמו. תוכנו נקבע על ידי מידע שפורסם בעבר, ולא על פי אמונות, דעות או חוויות של העורכים. גם אם אתה בטוח שמשהו נכון, עליו להיות ניתן לאימות לפני שתוכל להוסיף אותו לערך כלשהו. אם יש מחלוקת בין שני מקורות אמינים, יש לשמור על נקודת מבט נייטרלית ולהציג את שני המקורות תוך מתן משקל נכון לכל צד. אם לא ניתן למצוא מקורות מהימנים על נושא מסוים, לא אמור להיות במכלול ערך עליו.
מדיניות "יכולת אימות המידע" מחייבת מקור מדויק עבור כל חומר שעורער או עשוי להיות מעורער, ובפרט לטענות ופרשנויות או נתונים מספריים. מדיניות האימות מיושמת בקפדנות על כל החומר במרחב הראשי - ערכים ורשימות - ללא יוצא מן הכלל, ובפרט על ביוגרפיות של אנשים חיים, האומרת: יש להסיר חומר שנוי במחלוקת על אנשים חיים (או, במקרים מסוימים, נפטרו לאחרונה) שהוא ללא מקור או שמקורו גרוע - בין אם החומר שלילי, חיובי, ניטרלי או סתם מפוקפק - יש להסיר מיד וללא המתנה לדיון.
"יכולת אימות המידע" הוא אחד מארבעת עקרונות התוכן המרכזיים של המכלול. שלושת האחרים הם "אספקלריה תורנית", "מחקר מקורי" ו"נקודת מבט נייטרלית". עקרונות אלה עומדים כמקשה אחת, ואין לפרש אותם בנפרד האחד מהשני, ועל העורכים להכיר היטב את הארבעה. העקרונות אלו אינם מאפשרים להחליפה במדיניות או קווי יסוד אחרים, ואף לא בקונצנזוס של עורכים.
אימות באמצעות מקורות
הנטל להוכיח אמיתות התוכן מוטל על העורך המוסיף את התוכן. הדרך להוכחת אמינות התוכן היא באמצעות הוספת המקור לתוכן בהערות שוליים בצמוד לתוכן הדורש מקור. על המקור להיות מקור מהימן, והוא אמור לתמוך באופן ישיר בתוכן הכתוב בערך. בכתיבת המקורות יש להיצמד לסגנון המופיע בהמכלול:ביבליוגרפיה.
בעוד שכל התוכן המופיע בערך חייב להיות ניתן לאימות, לא כל מה שניתן לאימות חייב להופיע בערך. עורכי המכלול יכולים לקבוע שמידע מסויים אינו משפר את הערך ויש להשמיטו או להציג במקומו מידע ממקור אחר.
לרוב, אם לא ניתן למצוא מקורות מהימנים על נושא מסויים, לא אמור להיות ערך על כך במכלול. כלומר, הנושא לא חשוב מספיק לאנציקלופדיה. שכן ההנחה היא, שאילו היה הנושא חשוב, היה התוכן מתפרסם בפלטפורמה אמינה כלשהי.
תבנית:דרוש מקור
אם מופיעה בערך טענה או נתון העונה על הקריטריונים המופיעים בסעיף "מתי להשתמש בהערות שוליים" שלעיל, ולא מצורף לה מקור, יש לציין זאת בעזרת קוד התבנית: {{מקור}}, וזאת רק לאחר שמציב התבנית בחן את יכולתו למצוא לטענה מקור וכאשר ישנה סבירות לכך שמשתמשים אחרים יוכלו לספק מקור זה. על מנת להימנע מחוסר בהירות, על מניח התבנית להבהיר בתקציר עריכה או בדף השיחה, מהי בדיוק הטענה הדורשת מקור. לצורך דיון באמינותם של פרטים מסוימים בערך רצוי להשתמש בדף השיחה ולא בתבנית זו.
אם לא נמצא לטענה מקור תוך פרק זמן סביר, יש למוחקה, או במקרה שמדובר בטענה מהותית שייתכן שבעתיד יימצא לה מקור מתאים - להעבירה לדף השיחה של הערך. על מנת לצמצם במספר התבניות שמונחות בערך לזמן רב, מומלץ כי מניחי התבנית יהיו אחראים לתחזוקתה ולהסרת הטענה, באם לא נמצא לה מקור.
מקורות מהימנים
ערכים צריכים להתבסס על מקורות אמינים, בלתי תלויים, שפורסמו עם בדיקת עובדות ודיוק. המשמעות היא שאנו מפרסמים רק את הניתוח, השקפות והדעות של כותבים מהימנים, ולא אלה של מכלולאים שקראו ופירשו בעצמם חומר מקור ראשוני.
לרשימה המדרגת סוגי מקורות לפי איכותם, ראו המכלול:ביבליוגרפיה#איכותם של המקורות.
המונח "פורסם" מקושר לרוב לחומרי טקסט, בפורמט מודפס מסורתי או מקוון; עם זאת, חומרי אודיו, וידאו ומולטימדיה שהוקלטו ואז שודרו, הופצו או הועברו לארכיון בעל מוניטין עשויים גם הם לעמוד בקריטריונים הדרושים כדי להיחשב כמקורות אמינים. כמו טקסט, מדיה חייבת להיות מופקת על ידי מקור מהימן ולצטט אותה כהלכה. בנוסף, עותק ארכיון של המדיה חייב להתקיים. נוח, אך בשום אופן לא הכרחי, שעותק הארכיון יהיה נגיש דרך האינטרנט.
חומרי אודיו, וידאו ומולטימדיה שהוקלטו על ידי גורם בעל מוניטין, אך לא נשמר מהם עותק ארכיון מקצועי תקין, לא נחשבים למקורות אמינים. כמו כן אם הארכיון אינו בעל מוניטין - אין החומר נחשב למקור מהימן.
בנוסף, בשימוש במקורות, יש להקפיד על ייחוס וציטוט של טענות ועובדות, תוך ציון המקורות בהערות שוליים כאשר אין הסכמה בין המקורות.
מקורות מפוקפקים ומתפרסמים בעצמם
מקורות שלא בודקים את העובדות לפני פרסומם, או הידועים בכך שהחומר לא עובר ביקורת, נחשבים למקורות מפוקפקים. מקורות כאלה כוללים אתרי אינטרנט ופרסומים המביעים דעות המפורסמות כקיצוניות, בעלות אופי קידום מכירות, או שמסתמכות במידה רבה על שמועות ודעות אישיות. מקורות מפוקפקים בדרך כלל אינם מתאימים לציטוט טענות שנויות במחלוקת על צד שלישי, הכוללות תביעות נגד מוסדות, אישים חיים או מתים, כמו גם ישויות לא מוגדרות יותר. השימושים הנכונים במקור מפוקפק מוגבלים מאוד.
תוכן ממומן
תוכן ממומן או שיווקי אינו מקובל בדרך כלל כמקור, מכיוון שהוא משולם על ידי מפרסמים ועוקף את תהליך העריכה של הפרסום. פרסומים מהימנים מציינים בבירור תוכן שיווקי או פרסומי בכותרת הכתבה או עם תגית 'פרסומת'. מסיבה זו, עיתונים ומקורות שאינם מתייגים כהוגן תוכן ממומן - אינם נחשבים למקורות מהימנים.
מקורות בהוצאה עצמית (מקוון ונייר)
כל אחד יכול ליצור דף אינטרנט אישי או לפרסם ספר משלו ולטעון שהוא מומחה בתחום מסוים. מסיבה זו, מקורות בהוצאה עצמית אינם מקובלים במידה רבה כמקור מהימן. ספרים וניוזלטרים בהוצאה עצמית, דפים אישיים באתרי רשתות חברתיות, ציוצים ופוסטים בפורומים באינטרנט הם כולם דוגמאות למדיה בהוצאה עצמית.
מקורות מומחים בהוצאה עצמית עשויים להיחשב מהימנים כאשר הם מופקים על ידי מומחה מבוסס בנושא, שעבודתו בתחום הרלוונטי פורסמה בעבר על ידי פרסומים מהימנים ובלתי תלויים.
תוכן שנוצר על ידי משתמשים
תוכן מאתרים שהתוכן שלהם נוצר ברובו על ידי משתמשים אינו מקובל בדרך כלל, במיוחד אם הם אנונימיים. אתרים עם תוכן שנוצר על ידי משתמשים כוללים אתרי אינטרנט אישיים, בלוגים אישיים וקבוצתיים (למעט בלוגים של עיתונים ומגזינים), חוות תוכן, פורומים באינטרנט, אתרי מדיה חברתית, שירותי אירוח וידאו ותמונה, רוב אתרי הויקי ואתרים אחרים שנכתבים על ידי גולשים.
דוגמאות לאתרים לא מקובלים שנוצרו על ידי משתמשים הם המכלול, ויקיפדיה, טוויטר, פייסבוק, טאמבלר, אינסטגרם, Reddit, IMDb, Find a Grave ו-ODMP. כמו כן אתרים המיועדים לדירוגים וביקורות מידע (כגון Rotten Tomatoes), על אף שהם עשויים להיות אמינים, הרי שהדירוגים מתבצעים על סמך ביקורות של משתמשים, ואלו לא תמיד אמינים.
מקורות בפרסום עצמי ומקורות מפוקפקים כמקורות על עצמם
מקורות בהוצאה עצמית או מפוקפקים עשויים לשמש כמקורות מידע טובים, במיוחד בערכים על כותבי המקורות, כל עוד מתקיימים הקריטריונים הבאים:
- החומר אינו משרת את המקור יתר על המידה או בטענה חריגה.
- החומר אינו כרוך בתביעות לגבי צדדים שלישיים (כגון אנשים, ארגונים או גופים אחרים).
- החומר לא טוען טענות חדשות על אירועים שאינם קשורים ישירות לנושא.
- אין ספק סביר באשר לאותנטיות שלו.
- הערך במכלול אינו מבוסס בעיקרו על מקורות כאלה.
השימוש בחומר ממקור עצמי צריך להיות מינימלי. הרוב הגדול של כל ערך צריך להישאב ממקורות בלתי תלויים.
חריגים לעניין זה, ערכים העוסקים בנושאים חרדיים, או בביוגרפיות על אנשים מהקהילה החרדית, בה נהוג להוציא ספרים גם בהוצאה עצמית, כך שהוצאה עצמית אינה מעידה על תוכנו הירוד של הספר.
תוכן שלא פורסם
תוכן שלא פורסם כלל אינו נחשב למקור במכלול, ללא חריגים. מסיבה זו לא ניתן לקשר לחומר המאוחסן ב-Google Drive. כמו כן תוכן הנמצא בכתב יד, או מדיה שלא הועברה לארכיון ממוסד כלשהו, אינם נחשבים כתובן שהתפרסם, ולא ניתן להפנות אליהם כמקור לנכתב בערכי המכלול.
כדי להשתמש בחומר שפורסם אך לא הועבר לארכיון ממוסד כלשהו, יש להעבירם למחלקת OTRS של המכלול, בצירוף הפרטים הרלוונטיים, ואלו יעבירו את החומר לספרייה הלאומית, ורק לאחר קבלת מספר פריט בארכיון הספרייה - ניתן יהיה להשתמש בחומר כמקור לעובדה או טענה כלשהי.
אמינות בהקשרים ספציפיים
ביוגרפיות של אנשים חיים
על העורכים להקפיד במיוחד בכתיבת חומר ביוגרפי על אנשים חיים. יש להסיר מיידית חומר שנוי במחלוקת ללא מקור על אדם חי או שמקורו לקוי; ואין להעבירו לדף השיחה. כלל זה חל על כל חומר הקשור לאנשים חיים ולא רק במרחב הערכים.
מקורות ראשוניים, משניים ושלישוניים
ערכים במכלול צריכים להתבסס בעיקר על מקורות משניים אמינים, כלומר, מסמך או הקלטה שמתייחסים או דן במידע שהוצג במקור במקום אחר.
ניתן לצטט מקורות שלישוניים בעלי מוניטין, כגון ספרי לימוד אוניברסיטאיים ברמת מבוא, אלמנכים ואנציקלופדיות. עם זאת, אף על פי שערכי המכלול הם מקורות שלישוניים, המכלול לא משתמש במנגנון שיטתי לבדיקת עובדות או דיוק. לפיכך, ערכי המכלול בעצמם אינם מקורות מהימנים לשום מטרה.
מקורות שהוצאו משימוש
מספר קטן של מקורות הוצא משימוש במכלול. זה אומר שאסור להשתמש בהם, אלא אם כן יש הסכמה ספציפית לעשות זאת. הוצאה משימוש מתרחשת באמצעות החלטת הקהילה באולם הדיונים או במועצת. זה שמור למקורות שיש להם היסטוריה משמעותית של בדיה או בעיות דיוק עובדתיות חמורות אחרות (למשל קידום תיאוריות קונספירציה מופרכות).
חלק מהמקורות נמצאים ברשימה השחורה, ולא ניתן להשתמש בהם כלל. הרשימה השחורה שמורה בדרך כלל למקורות שנוספו בצורה פוגענית, כמו אתרי חדשות מזויפות בחסות המדינה עם היסטוריה של הוספת חוות טרולים . מקורות ספציפיים ברשימה השחורה יכולים להיות רשומים מקומיים.
