משתמש:ילקוט השבעתי אתכם/טיוטה:שלוש השבועות

שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, העוסקים בשבועות שהשביע השי"ת את ישראל ואת אומות העולם. לפי חלק מהפרשנויות, השבועות אוסרות על עם ישראל לעלות בצורה מאורגנת לארץ ישראל טרם הזמן. המושג משמש בעיקר לתאור ביקורת של חסידות סאטמר כלפי המפעל הציוני, המציגה את מדרש ההלכה כראיה נגד הציונות והקמת מדינת ישראל.

המקור לשבועות

התלמוד הבבלי בסוף מסכת כתובות דן במשנה הקובעת שאדם רשאי לכפות על אשתו, ואשה רשאית לכפות על בעלה, לעלות לארץ ישראל. הגמרא מביאה אמירות שונות בזכות העלייה לארץ ישראל והישיבה בה ובגנות היציאה ממנה. מנגד, הגמרא מציינת את דעתו של רב יהודה המתנגד לעלייה לארץ ישראל מבבל וקובע שהדבר אסור באופן של לאו. במסגרת זאת מובאת האמירה של רבי יוסי בר חנינא בשם רבי זירא שסובר שאין מדובר בלאו אלא בשבועה:

רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]. ורבי זירא? ההוא - בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: (שיר השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]. ורבי זירא? ההוא - שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? 'השבעתי' אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: שלש שבועות הללו למה? - אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? - אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא - הני דאמרן; אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ (ומובא בפירש"י לישנא אחרינא שלא ידחקו גרסינן), ושלא יגלו הסוד לאומות העולם. 'בצבאות או באילות השדה' - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

— תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י- מסכת כתובות, דף קי"א

המדרש מתייחס לשלושה פסוקים דומים המופיעים במגילת שיר השירים:

• "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ז').
• "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (פרק ג', פסוק ה').
• "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, מַה-תָּעִירוּ וּמַה-תְּעֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (פרק ח', פסוק ד').

בהתאם לראייה המסורתית הרואה בשיר השירים משל ליחסי השי"ת ועם ישראל, רבי יוסי בן חנינא מפרש פסוקים אלו כקריאה שלא לדחוק בכח את הגאולה.

בהמשך, אומרת הגמרא שקיים עונש על העברה על השבועות הללו: "אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה"

סוגיא זו מוזכרת עוד בזוה"ק, מדרש רבה, ובמדרשים נוספים, ולאחר מכן גם מצויינת אצל הראשונים והאחרונים, להלכה ובדרוש.

היחס לשבועות

דעת התומכים בציונות

• שלוש השבועות הן מדרש אגדה, ולפיכך אין להן תוקף הלכתי מחייב (כדברי הרמב"ם, שאין להתחשב במדרשי אגדה לשם השגת הלכה). לפיכך. הרמב"ם עצמו, שספרו הי"ד החזקה כולל את ההלכות כולן, אף הוא איננו מזכיר את שלוש השבועות בספרו ההלכתי היד החזקה, ואף כותב באגרת תימן "השביע האומה על דרך משל ואמר השבעתי אתכם". בנוסף, אצל מפרשי הגמרא המרכזיים, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, רבי מנחם המאירי ועוד - לא נמצא כלל עניין זה של שלוש השבועות, וכן אצל מסכמי הגמרא להלכה, הרי"ף והרא"ש. החפץ חיים, שנחשב לפוסק האחרון בקהילות אשכנז, דיבר פעמים רבות על חובת העלייה לארץ ובנו, הרב לייב הכהן, מציין: "לא ראיתי שיזכור אף פעם את העניין ג' השבועות".
• המהרח"ו כתב שיש ברייתא מבית מדרשו של רבי ישמעאל, שמסייגת את תוקפן של שלוש השבועות ומצמצמת אותו לאלף שנה.
• רמב"ן כלל לא מתייחס בכתביו לשלוש השבועות, והוא כולל את העלייה ואף את הכיבוש של ארץ ישראל כמצוות עשה. כך למשל כתב:

'וירשתם אותה וישבתם בה' (דברים יא לא),... בזכות שתירש תשב. ואל תשתבש ותאמר כי המצווה היא המצווה במלחמת שבע עממים שנצטונו לאבדם... אין הדבר כן, שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו, ואם רצו להשלים נשלים עמהם, ונעזבם בתנאים ידועים, אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות.

• נפסק בשולחן ערוך כי "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה" מכיוון שהגויים הפרו את חלקם, דהיינו שיעבדו את ישראל יותר מדי, פקע גם תוקפן של שתי השבועות האחרות, ובטל האיסור לעלות בחומה.

עלייה הדרגתית איננה "כחומה". רש"י פירש "שלא יעלו כחומה - יחד ביד חזקה", לכן אם אין כל העם עולה יחד, כי אם בשלבים - אין זו עלייה כחומה.

• הצהרת בלפור ולאחריה ועידת סן-רמו, וההחלטה על תוכנית החלוקה של האו"ם ברוב קולות, מהווים רישיון להקמת מדינה מהאומות, ולפיכך הקמת מדינה אינה נחשבת כמרידה באומות.
• התעוררות האומה לשוב לארצה, היא בגדר פקידה מאת ה', המבטאת כי תם זמנן של השבועות. ואלו הם דברי הרב ישראל יהושע מקוטנא: "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה (לעלות לארץ) הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בליבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. וכן פירש המהר"ל בחידושי אגדות למסכת כתובות דף קי"ב - ה' מונע מאיתנו לעלות כחומה, אך כשיש אפשרות לעלות כחומה, סימן שבטלה גזירה. וכן כתב בעל שו"ת הריב"ש קא/שפז. וכן משמע משו"ת הרשב"ש סימן ב, וכן פסק פאת השולחן (בית ישראל א יד).
• הגר"א כתב שהשבועה איננה מכוונת לעלייה לארץ, כי אם לעלייה שמגמתה בנין בית המקדש.
• הרב פנחס הורוביץ, בעל ספר ההפלאה, כתב שנוסח השבועה מקפיד שיהיו בבבל דווקא, שנאמר (ירמיהו כז כב): "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה' והעליתים והשיבתים אל המקום הזה", כי שם, בבבל, נמצא כבוד השכינה והתורה. וזו גם כוונת השבועות, שמבבל אסור לעלות לארץ ישראל, אך אין איסור לעלות מארצות אחרות לארץ ישראל.
• "בעל השבועות", רבי זירא, חזר בו. במדרש (שיר השירים רבה, ח, על הפסוק "אם חומה היא") מסופר שר' זירא יצא לשוק לקנות דבר מה, ואמר לשוקל: שקול יפה. אמר לו אותו אדם: אין אתה זז מכאן, בַבלי שהחריבו אבותיו את בית המקדש! באותה שעה אמר ר' זירא: וכי אין אבותי כמו אבותיו של זה?! נכנס ר' זירא לבית המדרש ושמע קולו של ר' שילא שהיה יושב ודורש "אם חומה היא"- אילו עלו ישראל חומה מן הגולה, לא חרב בית המקדש פעם שנייה. אמר ר' זירא יפה לימדני עם הארץ." מכאן שחזר בו ממה שאמר "שלא יעלו כחומה".
• "אין אנו דוחקים את הקץ, אבל הקץ דוחק אותנו". הצרות של עשרות השנים שלפני הקמת המדינה דחפו והכריחו אותנו לכך.

דעת המתנגדים לציונות

• שלוש השבועות הוא מדרש הלכה, ואינו מדרש אגדה, וכן נפסק להלכה בעשרות שו"תים החל מהראשונים ועד האחרונים.

ולגבי טענת מה שכתב הרמב"ם שזה משל הכוונה היא שהפסוקים בשה"ש הם המשל והנמשל הוא מה שנפסק לנו במסכת כתובות, וכן הלאה אצל הראשונים והאחרונים

ועוד, לפי הטענה על הרמב"ם, שלא הביא ביד החזקה הרי שכן הביא באגרת תימן שכתב לאחר חתימת היד החזקה, וכוונתו באגרת זו שתתפרסם לכל קהל ישראל בכל אתר ואתר, כפי שסיים באגרת וזלה"ק

"ואנה בבקשה ממך שתשלח העתקת האגרת הזאת לכל קהל וקהל לחכמים ולזולתם לחזק אמונתם ולהעמיד רגלם לבל תמעד. ותקרא אותה על הקהל ועל היהודים כדי שתהיה ממצדיקי הרבים אחר שתזהר ותשמר תכלית ההזהרה והשמירה משום רשע שלא יפרסם ולא יגלה הדבר לאומות הישמעאלים שמא יתחדש דבר שיצילנו השם ברחמיו ממנו".

מכיוון ששלוש השבועות הינם הלכות שקשורות להלכות שבועות ונדרים ולא צריך לפרטם כל שבועה ושבועה שכתובה בתורה ובחז"ל.

ועוד נאמר שכבר הזכיר בהלכות תשובה שכל ישראל יעשו תשובה קודם הגאולה, ולכן אם יקום איש ויאמר על עצמו שהוא מלך המשיח ויכוף כל ישראל לעשות תשובה יש לשמוע לו; אבל כל זמן שלא יעשו כל ישראל תשובה, כך שלא נתגלה מלך המשיח, עדיין שייך איסור השבועות.

ראוי לציין שישנם פרשנים על הגמרא, דרשות, מוסר, מחשבה, חסידות וכיו"ב שנכתבו ע"י גדולי ישראל ששימשו כפוסקי הלכות ושילבו את ההלכה הזו בספריהם

החפץ חיים, שנחשב לפוסק האחרון בקהילות אשכנז, כן דיבר והזהיר נגד התגרות באוה"ע בספר החפץ חיים עה"ת, בפרשת שמיני (עמ' קג) פרשת דברים (קנט), וכן תלמידיו ותלמידי תלמידיו ציינו את איסור שלוש השבועות, ואם ישנו מישהו שלא שמע ממנו אין זה הוכחה.

• לגבי אלו שמנסים להסביר לפי רבי חיים ויטאל שמביא ברייתא מבית מדרשו של רבי ישמעאל שמסייגת את תוקפן של שלוש השבועות ומצמצמת אותו לאלף שנה, הרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו בכל הדורות אמרו שכן חלות השבועות . וכוונת המהרח"ו היא שהיה אמור להסתיים לאחר אלף שנה בביאת משיח צדקנו, אבל הינם עדיין חלות.

ועוד מה שנאמר שהשבועה היא רק עד אלף שנים לא נאמרו על השבועות החלות על עם ישראל, רק על השבועה של הקדוש ברוך הוא "אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי", שנשבע שלא יגאל את עמו אלא אם כן יעשו תשובה מאהבה. אולם לאחר מכן - אפילו תשובה מיראה יכולה להביא את הגאולה.

• המביאים ראיה מדברי הרמב"ן שכתב על מצות ישוב ארץ ישראל הרי שיש לרמב"ן ג' סייגים על כך

א. בהשגות לספר המצוות לרמב"ם, שכחת הלאוין

ויש לי ענין מצוה מסתפק עלי והוא שייראה לי שמצוה על המלך או על השופט ומי שהעם ברשותו להוציאם לצבא במלחמת רשות או מצוה, להיות שואל באורים ותומים ועל פיהם יתנהג בעניינם

ב. רק למי שצדיק ולא למי שפורק עול תו"מ

ג. בפירושו עה"ת אמר שהחשמונאים נענשו כי לא היו מזרע דוד המלך, אזי שאילו כל התנאים דלעיל היו מתקיימים, אזי שגם החיוב הוא רק לגבי מי שמזרע בית דוד.

בנוסף הרמב"ן כן מתייחס בכתביו לשלוש השבועות.

ולא עוד אלא שתלמידיו ותלמידי תלמידיו הביאו מדרש הלכה זה.

בנוסף חלק עליו בעל המגילת אסתר שהובא להלכה, ועוד מכיוון שמצינו שהרמב"ם באגרת תימן כן סבר שאיסור שלוש השבועות הינו תקף אזי שבעל המגילת אסתר כיוון לדעת הרמב"ם.

• לגבי מה שנפסק בשלחן ערוך כי "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה" אין זה נוגע סוגיא זו מכיוון שכתוב בגמרא שהקב"ה השביע אותנו ולא שזו שבועה בנינו לבין אוה"ע, אזי שאם הם עברו על השבועה זה לא מפקיע את השבועות שלנו
• ועוד נאמר על טענה זו שישנם הסוברים שהשבועות בטלו משום שאומות העולם הפרו את השבועה המוטלת עליהם, "שלא להשתעבד בישראל יותר מדי", אומר שאין מקור לטענה שיש קשר בין השבועות וכביכול הן תלויות זו בזו; השבועה "שלא יעלו בחומה" אינה לטובת האומות אלא לטובת ישראל, שיקבלו את כפרתם בגלות. לכן, לדבריו, לא עלה על דעתם חכמי ישראל בדורות הקודמים לייסד מדינה, גם כאשר עברו הגוים על שבועתם.
• גם אם העליה היא לא 'יחד' אבל בסופו של דבר מובילה ל'יד חזקה' היא כן נחשבת לעליה בחומה.
• גם אם אוה"ע מתירים לעלות, אסור לקבל את הרישיון/היתר זה מכיוון שזו שבועה שיש בנינו לבין הקב"ה וגוי לא יכול לבטל שבועות או לתת רשיון ו/או היתר לפי שעה וגם אם היו מתירים אסור לנו לקבל את ההיתר לעבור על השבועות.

עצם קבלת העזרה מאוה"ע היא העברה על איסור השבועות.

ומלבד כך טענו שהלימוד של 'התרת האוה"ע' מבוסס על מקורות מוטעים ומשובשים, ולא עוד אלא שהלימוד הנ"ל הוא מתייחס רק על התרת השבועה של עליה בחומה, ולא על השבועה של מרידה באוה"ע ודחיקת הקץ.

• דברי קדשו של הרי"י מקוטנא נאמרו לפני ועידת בזאל ואיננה מתייחסת כלל וכלל לגבי לעליה בחומה ומרידה באוה"ע, ועוד שפקידה היא כאשר מתגלה משיח בן דוד

וה"התעוררות שחלה באומה" כפי דברי קדשו היתה בעקבות התעוררות שחלה אצל אוה"ע לקבל עצמאות. ואיננו דן כלל וכלל באיסור שלוש השבועות, ומצינו אצל תלמידו המובהק רבי יששכר בעריש גרויבארט, שו"ת דברי יששכר, סימן קמט שכן דן בחיוב על איסור שלוש השבועות.

• לגבי מה שמביאים בשם המהר"ל דבר זה נכתב לגבי דעת רב יהודה שמדבר על כל העולה מבבל, ולא עוד אלא שהמהר"ל כותב בחריפות נגד העברה על איסור השבועות, חידושי אגדות, חלק ראשון, עמ' קסג – מסכת כתובות

"והבן הדברים האלו מאד ואין ספק שהשנוי בזה הוא דבר מסוכן מאד מאד"

ועוד בנצח ישראל, פרק כד כתב

כי דורו של שמד, אף על גב שהגיע להם המיתה בגלות, לא היו משנים, ועוד פירוש ׳בדורו של שמד׳, רוצה לומר אף אם יהיו רוצים להמית אותם בעינוי קשה, לא יהיו יוצאים ולא יהיו משנים בזה, וכן הפירוש אצל כל אחד ואחד, ויש להבין זה

.

• הגר"א כתב שהשבועה 'דחיקת הקץ' היא לגבי בנין בית המקדש. אבל לא רק, אלא כל דבר שנחשב להתנגדות קבלת השלטון השולט באותו אזור גאוגרפי נחשב למרידה, ואף העלמת מס נחשבת למרידה באוה"ע, ועוד אפ"ל מדבריו שאפ' לדבר מצוות בניית ביהמ"ק עדיין חלות השבועות, ועוד שמצינו אצל תלמידיו ותלמידי תלמידיו שדנו בכך שאסור הוא כוללני ולא רק לדבר מסויים אחד
• מה שמביאים מהרב פנחס הורוביץ, בעל ספר ההפלאה, מדבר על הלאו 'שלא יעלו מבלל לארץ' של רב יהודה ולא על איסור שלוש השבועות.
• טענת ש"בעל השבועות", רבי זירא שחזר בו איננה נכונה משום

א. מדרש אגדה הנ"ל מדבר על אלו שעלו לאחר אישור מכורש שכונה משיח הקמת בית המקדש בתקופת עזרא ע"ה, והשבועות מסתימות לאחר ביאת משיח בן דוד, ולכן אז בתקופת עזרא היו צריכים לעלות בחומה, אבל לאחר מכן לאחר חורבן ביהמ"ק חזרו השבועות לתוקפן.

ב. המדרש מצוי ג"כ בגמרא (מס' יומא דף ט ע"א) ושם איננו מציין שרבי זירא "חזר בו", 'לאו מימרא פסוקה ואגדות חלוקות הן' המדרש שבגמרא כוחו יותר מן האגדות המצוית מחוץ לגמרא.

• מה שאומרים "אין אנו דוחקים את הקץ, אבל הקץ דוחק אותנו". זו טענה שאינה מהעניין, מכיוון שהרי גם לאחר גירוש ספרד, חשבו למרוד במלכות פורטוגל ולא עשו כך משום איסור שלוש השבועות.

לקריאה נוספת

• הרב ישכר שלמה טייכטל, אם הבנים שמחה
• הרב יואל טייטלבוים מסאטמר, ויואל משה
• הרב מרדכי עטיה, סוד השבועה
• הרב מנחם מנדל כשר, התקופה הגדולה
• הרב שלמה אבינר, מאמר "שלא יעלו בחומה".
• הרב חיים צימרמן תורה לישראל מאמר "בעניין שלוש שבועות"
• הרב ראובן פרידמן, כי עת לחננה
• הרב יעקב זיסברג, נפש עדה (מהדורה ראשונה בפני עצמה ומהדורה שנייה כנספח לחלק ב' של ספרו "נחלת יעקב", בהוצאת המכון התורני אור עציון)

קישורים חיצוניים

• הרב מנחם מנדל כשר, דעת תורה על השבועה שלא יעלו ישראל בחומה לא"י
• קישורים לספרים הדנים בג' השבועות מצד המתנגדים לציונות, מתוך האתר נטרונא, דעת תורה על השבועות שלא יעלו ישראל בחומה לא"י
• הרב יעקב זיסברג נפש עדה, "ישראל בארצו - מצווה או עצה?"
• יצחק קראוס, השבועות כיסוד משנתו האנטי ציונית של ר' יואל טייטלבוים
• אפס בלתך גואלנו, בהוצאת נטרונא
• ילקוט השבעתי אתכם - ליקוט של ראשונים ואחרונים בסוגיית שלש השבועות, מאת אביעד נייגר
• שלוש השבועות בזמננו, מאמר בבלוג 'גדולת מרן הגאון ראי"ה קוק זצוק"ל'
• הרב אהרן רוזנברג, משכנות הרועים - ילקוט השלש שבועות
• תורת הגלות הוצאת אור האמונה

הערות שוליים

הדף באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0