רבי אברהם בורנשטיין

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

קבר האבני נזר ובנו השם משמואל
לידה	1838 ה'תקצ"ט בנדין, פולין
פטירה	20 במרץ 1910 (בגיל 72 בערך) י"א באדר א' ה'תר"ע
מקום קבורה	ביאלה פודולסק, פרצ'ב, נשלסק, סוכטשוב
מדינה	פולין
מקום פעילות	סוכוטשוב
חיבוריו	אבני נזר, אגלי טל
השתייכות	תנועת החסידות
רבותיו	אביו, רבי זאב נחום בורנשטיין. חותנו, רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, מקוצק. רבי יצחק מאיר אלתר מגור. רבי חנוך העניך מאלכסנדר
תלמידיו	ראו להלן
בת זוג	שרה צינא
אב	רבי זאב נחום
ילדים	רבי שמואל אסתר בריינדל בורנשטיין
חותנים	רבי מנחם מנדל מקוצק
חתנים	רבי מאיר בורנשטיין
אדמו"ר חסידות סוכטשוב ה־ראשון ה'תר"ל–ה'תר"ע רבי שמואל בורנשטיין ←

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (מכונה האבני נזר על שם ספרו; חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב. מגדולי הפוסקים והלמדנים בפולין. מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".

תולדות חייו

שנותיו הראשונות

נולד בבנדין שבפולין לרבי זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרן בורנשטיין משצ'קוצ'ין, ולדובריש. היה מצאצאי הרמ"א, הש"ך והמעשה רוקח. בשנת ה'תר"י עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב. בהקדמה לספרו 'אגלי טל' הוא כותב כי כילד ”למדני אדוני אבי מורי ורבי זצ"ל דרכי פלפול, וכד הוינא כבר עשר חידושים חידשתי”.

לאחר ניסיון שידוך עם בתו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח, בחודש אב ה'תרי"ג, בהיותו בגיל ארבעה עשר, נשא את שרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו (שנפטר בשנת תרי"ט) עד חורף שנת ה'תרכ"ג.

בשנת ה'תרט"ז לפי בקשת חותנו עבר לכהן ברבנות ביאלה פודולסק, שם פתח ישיבה והעמיד אלפי תלמידים.

בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, היה נוהג להכנס אליו הרבה, והיה מבקש ממנו כל יום שיאמר לו חידושי תורה. בהקדמת ספרו "אגלי טל" הוא מעיד:

"אחר-כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדוני מורי ורבי זצ"ל מקאצק, מקור החכמה והתבונה. ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה ייקרא חידושי תורה באמת. כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר, השגחה גדולה אשר השגיח עליי בעינא פקיחא גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".

כרב ואדמו"ר

כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, שבהם סבל מרדיפות של חסידי גיסו רבי דוד, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם, ותחת זאת היה חסיד של רבי יצחק מאיר אלתר מגור שגם הקציב לו סכום קבוע כתוספת להכנסתו מהרבנות. בשנת ה'תרכ"ז עבר לכהן כרב בקרושנוביץ. בשנים אלו נהג לנסוע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי חנוך העניך מאלכסנדר.

האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

בשנת ה'תר"ל (1870) אחר פטירת רבי חנוך העניך מאלכסנדר החל לכהן כאדמו"ר. בשנת ה'תרל"ו (1876) עבר לכהן ברבנות נשלסק. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, ובשנת ה'תרמ"ג (1883) עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד.

נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע ונקבר בבית הקברות בסוכטשוב, על קברו הוקם אהל. את מקומו מונה למלא בנו רבי שמואל.

פעילות למען ארץ ישראל

רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר":

מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות. שזה ודאי תועלת גדולה בכמה עניינים: א' – לגוף העליה, שתהיה חופשית. ב' – אל הישיבה שמה לקיום המצות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ, כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים איש את רעהו יעזורו וגו'. ג' – לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בארץ ישראל, בפרט מצוות התלויות בארץ, ירבה בה קדושה וברכה, כי מצוות התלויות בארץ נקראו חובת קרקע. וכמו האדם בקיום המצוות תתחזק נשמתו, כן הארץ בקיום מצוותיה יתרבה קדושתה וברכת הארץ תלויה בקדושתה, כי ברכת הארץ איננה טבעית רק אלוקית. ואם כן לרגלי מרבית האנשים אשר יקיימו מצות התלויות בארץ, כן יהיה ברכת ד' בפירותיה. ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בארץ ישראל. ובפרט אם יהיה להם מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל – נחשב קצת כאלו יושבים בארץ ישראל.

— הרב אברהם בורנשטיין, שו"ת "אבני נזר", תרע"ג, עמ' 290

רבי אברהם פנה לחסידים בעלי יכולת לתמוך ברעיון לרכישת אדמה למושבת חסידים בארץ ישראל, בשנת ה'תרנ"א (1891), יצאה משלחת בראשות בנו רבי שמואל ואחיו-חתנו רבי מאיר לארץ ישראל על מנת לרכוש את האדמות ושמו עיניהם לאדמה באזור ראש פינה-יסוד המעלה. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי.

משפחתו

שער הספר אבני נזר

• בנו יחידו, רבי שמואל (ה"שם משמואל"), מילא את מקומו כאדמו"ר מסוכוטשוב. בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.

• בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם הוא רבי שבתי בורנשטיין.

מתלמידיו

במסגרת ישיבתו ומחוצה לה, נמנו רבים על תלמידיו. להלן רשימה חלקית מהם:

• רבי מאיר דן פלאצקי, מחבר הספר "כלי חמדה".
• רבי יואב יהושע וינגרטן, מחבר הספר "חלקת יואב".
• רבי יצחק פייגנבוים, ראב"ד ורשה.
• רבי אריה צבי פרומר, רבה של קוז'יקלוב , מחבר הספר "ארץ צבי".
• רבי אברהם מנדלזון, דיין בוורשא ומחבר הספר "דברי אברהם"^{[דרוש מקור]}
• .רבי שאול משה זילברמן, רבה של ווירשוב ומחבר הספר "פרדס שאול".
• רבי יהודה ליב קובלסקי, רבה של וולוצלווק.
• רבי צבי יהודה ממלוק, מקאליש, מחבר הספר "אביר הרועים" על תולדות האבני נזר, וספר הפולמוס "מלחמות יהודה" להגן על פסיקתו של רבו בהלכות סת"ם.
• רבי מיכאל פורשלגר, מחבר הספר "תורת מיכאל".
• רבי אברהם ויינברג, חבר ועד הרבנים בורשה, מחבר ספר "ראשית ביכורים".
• רבי משה נטע כהנא שפירא, רבה של קשוינז, חותנו בזיווג ראשון של בנו השם משמואל, מחבר הספר "שמן למאור".
• רבי יעקב בוימאן, רבה של קהילת שערי תורה בלוס אנג'לס, מחבר הספר "חמדת יעקב".
• רבי יצחק יהודה טרונק, רבה של קוטנו.
• רבי שלמה קאליש, חתנו של החלקת יואב.
• רבי דוב בעריל זימאן מוורשא, ר"מ בישיבת תורת ארץ ישראל בצפת.

לתלמידים נוספים ראו: קטגוריה:תלמידי האבני נזר.

ספריו

שער הספר אגלי טל

• אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס לראשונה בפיוטרקוב בשנת ה'תרס"ה (1905). בהקדמה לספר הוא מפרט את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". חלקים מהספר נערכו על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה^{[דרוש מקור]}. הספר התפרסם במהירות וצעירים רבים בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה בכדי שיוכלו ללמוד בספר אגלי טל.
• אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך.
• חידושי אבני נזר - חידושים על מסכתות הש"ס, ליקוטים מספריו, מספרי תלמידיו ומכתבי יד. נערך על ידי מכון נזר.
• גליונות אבני נזר על הרמב"ם נדפס בשנת ה'תשנ"ה.
• נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד. נערך על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.
• אבני נזר על התורה (2 כרכים) - ליקוט משו"ת 'אבני נזר' 'אגלי טל', 'שם משמואל', 'נאות הדשא', 'ארץ צבי' ועוד. נערך על ידי הרב משה וינברג בשנת ה'תשפ"ב.

לקריאה נוספת

• אביר הרועים - לתלמידו הרב צבי יהודה מאמלוק, פיטרקוב ה'תרצ"ה.
• אהרן ישראל בורנשטיין, מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב.
• הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות - חלק ה, ירושלים: ה'תשט"ו.
• אליעזר שטיינמן, באר החסידות - אדמורי פולין, פרק י - רבי אברהם מסוכצוב, תל אביב: תשי"ח.
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, עמ' קנו-קצד. בני ברק, ה'תשמ"ז,
• יהודה מאירוביץ (גבריאל יהודה איליוביץ), תורת אמת הייתה בפיהו בתוך: קובץ נזר התורה חלק כ"א (אדר תש"ע) עמוד רנ"ה.
• הרב אהרן פרלוב, שיחות קודש, ירושלים תשנ"ה.

קישורים חיצוניים

• רשימת המאמרים של רבי אברהם בורנשטיין, באתר רמבי"ש
• ספרי רבי אברהם בורנשטיין, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
• ספרו אבני נזר: חלק א-ב, חלק ג-ד, חלק ה-ו; חלק ז באתר היברובוקס.
• מאיר סטרמן, מאה שנה לאבני נזר זצ"ל, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2010
• אברהם מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין, מגדולי רבני החסידות. בעל "אבני נזר". באתר דעת
• מכתב האדמו"ר מסוכטשוב 'ע"ד ספרות ועיתונות חופשית'
• רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט, מספד תמרורים, באתר היברובוקס
• אברהם יצחק ברומברג, האדמו"ר מסוכאטשוב זצ"ל, הצופה, 7 במרץ 1947
• אברהם בן נחום זאב בורנשטיין (1838-1910), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אברהם בורנשטיין36645299Q2909191