משק החלב בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרה מזן הולשטיין

משק החלב בישראל הוא שם כולל לייצור, ההפצה והצריכה של חלב בישראל.

ייצור החלב

ענף החלב מהווה את אחד מענפי המשק הוותיקים בישראל אשר עליו נשענו קיבוצים ומושבים רבים טרם הקמת מדינת ישראל ולאחריה. חלק ניכר מיישובים אלו נשען על הענף גם בהווה. אולם יישובים רבים סגרו את ענף הרפת שלהם והיום המגמה היא לעבור לרפתות גדולות יותר. גל אחד של סגירת רפתות התרחש בתחילת שנות ה-70[1].

כ-60% מתנובת החלב הארצית באים מלמעלה מ-180 משקים שיתופיים - קיבוצים ומושבים שיתופיים[2]. לאלה יש עדרים גדולים, המונים כל אחד בממוצע 300 פרות חולבות. כ-38% מתנובת החלב הכללית מיוצרים בכ-1,400 משקים משפחתיים, המצויים בתוך כ-135 מושבים[3].

בניגוד למרבית הענפים במשק הישראלי, ענף החלב מאופיין על ידי תכנון מרכזי ופיקוח הדוק אשר ראשיתם עם קום המדינה. אמצעי התכנון והפיקוח כוללים קביעת מכסות ייצור, מחירים מפוקחים ושורת אמצעים נוספים. כל אלו מוסדרים במסגרת "חוק תכנון משק החלב, התשע"א – 2011"[4] כאשר הגורם האמון על מדיניות התכנון והפיקוח והוצאתה לפועל הוא מועצת החלב (ראה פירוט להלן).

תנובת החלב הממוצעת של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם - 11 אלף ליטר בשנה, כפול מתנובות החלב של המדינות המפותחות באירופה[5]. בעקבות הסכם שנחתם ב-2006 עם גורמי ממשל סיניים, מועצת החלב הישראלית התחייבה לגלות לסינים סודות מקצועיים כדי להעלות ב-70% את תפוקת החלב, ולהגיע לתפוקה הישראלית.[6]

מניעת ייבוא

על מנת לחזק את תעשיית ייצור החלב בישראל, מוטלים מכסים גבוהים על מוצרי חלב מיובאים. כך למשל המכס על חלב נוזלי ועל גבינות רכות הוא 100%, על שמנת מתוקה הוא 220% ועל חמאה הוא 140%[7]. מכסים אלו מונעים מהצרכן הישראלי לפנות ליצרנים לא ישראליים, ומחסלים באופן מעשי כל אפשרות של תחרות מול יצרני חלב מחו"ל.

הנימוקים המרכזיים להטלת המכסים הגבוהים על מוצרי החלב הם הגנה על עובדי המגזר החקלאי העוסק בייצור החלב, תרומתם לערכי הציונות וייסוד הארץ, ומניעת תלות של ישראל במדינות אחרות בעת משבר ביטחוני או כזה הנגרם מנזקי טבע.

מחלבות

פילוח שיווק מוצרי החלב בישראל

  תנובה (49%)
  שטראוס גרופ (23%)
  טרה (11%)
  אחר (17%)

שוק מוצרי החלב בישראל נשלט ברובו המכריע על ידי 3 מחלבות עיקריות: תנובה עם נתח שוק של כ-49%, שטראוס עם נתח שוק של כ-23% וטרה עם נתח שוק של 11% (נכון ליולי 2019[8]). כל שאר היצרנים הקטנים יותר מתמודדים על כ-17% מנתח השוק.

שיווק

צריכה

בראשית ימי המדינה הייתה צריכת החלב לנפש בישראל נמוכה ורופאים התריעו על העדר חלב מספיק לילדים בשכבות העניות בישראל. משנת 1950 קיבלה ישראל מקרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים סיוע בחלב לילדים. הקרן עזרה לישראל בקביעות עד שנת 1966, כאשר שרת החוץ דאז, גולדה מאיר, הודיעה לקרן שישראל מספקת את צורכי ילדיה בחלב בכוחות עצמה[9].

בשנת תשט"ו עמדה צריכת החלב מתוצרת ישראל בישראל על 88 ליטר לנפש לשנה, בשנת תשט"ז על 90.7 ליטר לנפש לשנה ובשנת תשי"ז על 92.8 ליטר לנפש לשנה. רוב החלב נמכר כחלב נוזלי לצרכן וחלקו הועבר לתעשייה, אשר בנוסף השתמש בכ-200 מיליון ליטר אבקת חלב מיובא[10].

הגידול בצריכת מוצרי חלב מייצור מקומי היה ב-2019 2.5%, בעוד הגידול באוכלוסייה נאמד ב-2.0%. כלומר, הצריכה לנפש של מוצרי חלב עלתה ב-0.5%. סך הצריכה השנתית לנפש בשנת 2019 נאמדת ב-177.3 ליטר, לעומת 177.5 ליטר בשנת 2018. התחום שרשם את הצמיחה הגדולה ביותר הוא קטגוריית המעדנים: 8% במעדני הפרי ו-7% במעדני הקרם. התחרות הרבה, המאפיינת את הקטגוריה, מסבירה את שיעור הצמיחה הזה. אף שהצריכה במונחי נוזלים עלתה ב-2.5%, הרי שהביקוש לחלב גולמי מייצור מקומי עלה ביותר מ-5%, זאת בשל הקטנת השימושים באבקות חלב מיובאות[11].

אריזה

בראשית ימי המדינה נמכר החלב בכדים ובפחים. בשנת 1956 החלה תנובה בשיווק חלב בבקבוקים[9].

אחוזי שומן

עד שנת 1958 שווק על ידי תנובה חלב עם 2.6% שומן. בספטמבר 1958 הועלה אחוז השומן ל-3%[12]. בשנת 1960 דנה המועצה לשיווק וייצור חלב בהצעה לשווק חלב דל שומן[13], אולם ההצעה נדחתה בגלל התנגדות היצרנים[14]. בשנת 1968, החלה טנא נגה (לימים תמוזג לתוך תנובה גם כן) לשווק חלב דל שומן של 1% שומן במקביל לחלב הרגיל של 3% שומן[15]. בסוף 1971 החלה גם תנובה למכור חלב דל שומן שיוצר במחלבה החדשה ברחובות[16]. חלב רגיל נמכר עם 2.8% שומן[17].

מחיר

בראשית ימי המדינה, מחיר החלב נכלל בסל המוצרים הבסיסיים שקבע את מדד המחירים לצרכן ועל כן מחירו לצרכן היה בפיקוח ונקבע בשנת 1954 על 250 פרוטות לליטר. הממשלה העניקה ליצרנים סובסידיה של 41.6 פרוטות לליטר[18]. אל מול תלונות של יצרני החלב שדרשו את העלאת המחיר או ביטול הפיקוח[19], ודרישת משרד האוצר לבטל את הסובסידיות שהטילו עול כבד על תקציב המדינה[20], הוקמה בשנת 1954 ועדה לבחינת מחיר החלב שקבעה ביוני 1955 שאין להעלות את מחיר החלב כדי לא לפגוע בצריכה ובמקום זאת יש לייעל את הייצור[21]. בתחילת 1956 הוחלט על העלאת הסובסידיה בכ-27 פרוטות לליטר בגלל עליית מחיר המספוא[22]. בדצמבר 1956 במהלך דיוני התקציב עלתה כוונה לקצץ את הסובסידיה לחלב[23]. בפברואר 1957 החליטה הממשלה על העלאת מחיר החלב ב-50 פרוטות לליטר, תוך הורדת הסובסידיה ב-23 פרוטות לליטר[24]. אולם בעקבות ירידה בצריכת החלב שיצרה עודפי ייצור, הועלתה הסובסידיה חזרה במאי 1957[25]. באמצע 1958, אל מול גידול בייצור החלב, הוחל בדיונים לביטול הסובסידיה לחלב[26].

כחלק מהתכנון והפיקוח הכולל על משק החלב שמופעל על ידי הממשלה ומועצת החלב, מפקח משרד הכלכלה על מחירי חלק ממוצרי החלב, בהתאם לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים[27]. מחירי המוצרים המפוקחים נקבעים על ידי הממשלה, ומפורסמים בכל עת באתר משרד התמ"ת[28].

חוק תכנון משק החלב

היסטוריה

ענף החלב מתוכנן מקום המדינה באמצעות מכסות ייצור, מחירים מפוקחים ושורת אמצעים נוספים. למרות זאת, לא זכה הענף להסדרה במסגרת מועצת ייצור סטטוטורית. ההסדרה הסטטוטורית, בדמות חוק תכנון משק החלב בישראל, תשנ"ב 1992[29] - עסקה רק בחלק מהדברים, קרי, בקביעת העיקרון ולפיו, אספקת החלב הגולמי תהיה מן הייצור המקומי, ותוך קביעת המכסה הארצית וחלוקתה למכסות אישיות, בצירוף הוראות הנוגעות לעניין. עיקר ההסדרה התבצעה על בסיס הסכמים במסגרת מועצת החלב. במסגרת הסכמית זו נקבעו והוסדרו מרבית העניינים הנוגעים לענף ובהם, דרכי ייצור ושיווק החלב, איכותו ובטיחותו, הבטחת התמורה ליצרנים, ויסות הכמויות בין קיץ לחורף, המימון הנדרש וכדומה[30].

חקיקה

ב-28 במרץ 2011 אושר בכנסת חוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011[4].

מטרות החוק

  1. לפתח, לייעל ולבסס את משק החלב בישראל, תוך הבטחת איכות ובטיחות ייצור החלב ושיווקו.
  2. להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו, תוך הבטחת מחירים נאותים ליצרנים, למחלבות ולציבור ותנאים הולמים לפעילות היצרנים והמחלבות.

עיקרי החוק

  1. ייצור מקומי – שיווק חלב ומוצרי חלב בישראל יהיה מייצור מקומי בלבד, למעט יבוא שהותר באישור שר התמ"ת.
  2. היקף ייצור כולל – היקף ייצור החלב ומוצריו יקבע בכל שנה מראש על ידי שר החקלאות בהתאם להיקף החזוי של צריכת החלב לאותה שנה.
  3. קביעת מכסות ייצור – תוקם ועדת מכסות אשר בה יהיה חבר מנכ"ל מועצת החלב. ועדה זו תיקבע את מכסות החלב לכלל יצרני החלב בישראל.
  4. הרשאה לייצור חלב – אדם לא יהיה רשאי לייצר ולשווק חלב, אלא אם הוא עונה על הגדרת "יצרן" כפי שמצוינת בחוק, או שהחלב אותו הוא מייצר נועד לשימוש עצמי. כמו כן, חלב גולמי ישווק רק למחלבות מורשות.
  5. קביעת מחירים – מחיר החלב הגולמי אשר נמכר על ידי יצרני החלב למחלבות יקבע על ידי הממשלה ("מחיר מטרה").
  6. מועצת החלב תפעל לקידום ולמימוש מטרות חוק זה.

ב-2017 נטען על ידי משרד החקלאות כי מטרות משק החלב המתוכנן הן:

  1. הספקה סדירה של מוצר יסוד – תכנון היקף הייצור הנדרש בשנה תוך הבטחת יצור רציף של חלב באמצעות ויסות כמויות החלב במשק ברמה הארצית.
  2. קידום מדיניות ממשלתית – למשל תמיכה באזורי עדיפות לאומית, שמירה על שטחים פתוחים, כפי שנקבעת מזמן לזמן על ידי המשרד או הממשלה. מדיניות זו כוללת מתן הזדמנות לכניסה של יצרנים חדשים לענף.[31]

מועצת החלב

ערך מורחב – מועצת החלב

מועצת החלב או בשמה המלא "המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)" נרשמה כחברה בע"מ בנובמבר 1965. חברה זאת הוקמה על פי החלטת הממשלה דאז, בתור גוף שבמסגרתו יתקבלו ההסכמות לתפקודו של ענף החלב בישראל. לפיכך, משמשת המועצה מיום היווסדה ארגון גג, המשותף לכל הגורמים המעורבים בייצור חלב ומוצריו בישראל: ממשלת ישראל (העוסקת ברגולציה בתחום), ארגוני החקלאים ומגדלי הבקר והמחלבות. בפועל, עוסקת המועצה באופן שוטף בתכנון ובפיקוח של משק החלב בישראל.

מחאת הקוטג' 2011

ערך מורחב – מחאת הקוטג'

בחודש יוני 2011 קמה מחאה ציבורית אשר שמה על דגלה בין השאר את מחירי הקוטג' שעלו ב-45% בתוך שלוש שנים עד לכ-8 ש"ח. בעקבות הזינוק נפתחה קבוצת מחאה בפייסבוק הקוראת להימנעות מקנייה של גבינת קוטג'. הקבוצה זכתה לפופולריות גדולה במיוחד ומספר חבריה עלה על 100,000. הדבר הוביל לדיון ציבורי בנושא עליית מחירי המזון. הדיון עורר שאלות נוקבות ביחס לאופן תפקודו הכולל של משק החלב בישראל ובפרט העלה בחינה מחדש של הנושאים הבאים:

  1. שוק ריכוזי הנשלט על ידי שלוש חברות גדולות – תנובה, שטראוס וטרה.
  2. מניעת תחרות פנימית בשוק על ידי רגולציית מועצת החלב
  3. מניעת תחרות חיצונית בשוק על ידי הטלת מיסים גבוהים על ייבוא מוצרי חלב
  4. אופן התכנון והפיקוח המרכזיים של משק החלב הכוללים מחד מגבלות על תחרות בענף וקביעת מכסות ייצור ומאידך פיקוח על מחירי החלב.

בין חברי הכנסת התגלעו חילוקי דעות באשר לאופן הטיפול בכל אחד מן הנושאים הללו. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הביע תמיכה בפתיחת השוק לייבוא על ידי הקטנת מכסי הייבוא, וכך גם שר האוצר, יובל שטייניץ. טענתם היא שניסיון העבר מוכיח כי כל שוק שנפתח לייבוא הוזיל את המוצרים בשיעור ניכר[32][33]. מנגד, טענה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה כי ייבוא קוטג' יהווה "פתרון הרסני, שליפה מהמותן, והוא יביא באופן ודאי לסגירת מפעלים ולפיטורי עובדים שיועלו על המזבח האופנתי של סערת הקוטג'"[34].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גם בקיבוצים מחסלים את רפתות החלב, דבר, 1 באוגוסט 1974
  2. ^ גידול הפרה בארץ, באתר מועצת החלב
  3. ^ מתוך מרכז מידע מועצת החלב [1]
  4. ^ 4.0 4.1 חוק תכנון משק החלב, התשע"א – 2011, משרד המשפטים, אפריל 2011
  5. ^ דוד לביא, חמישים שנות הישגים במחקר החקלאי, הספרייה הווירטואלית של מטח
  6. ^ עמירם כהן, טכנולוגיה ישראלית תסייע לפרות הסיניות להגדיל את תנובת החלב ב-70%, באתר דה מרקר, 30 באוקטובר 2006
  7. ^ לין לשטייניץ: "בטל את המכסות על מוצרי החלב, 220% על שמנת מתוקה - זה דמיוני", באתר ביזפורטל
  8. ^ שני מוזס, ‏נתח השוק של תנובה בשוק החלב ירד; שטראוס ממשיכה להתחזק, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2019
  9. ^ 9.0 9.1 אתר למנויים בלבד שפרה שורץ, החלב של היום זה לא החלב של פעם, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2013
  10. ^ יוסף כנען, זבת חלב וסובסידיות, דבר, 30 ביולי 1958
  11. ^ שנתון מועצת החלב לשנת 2010, (עמוד 44) [2]
  12. ^ הועלה אחוז השומן בחלב, מעריב, 17 בספטמבר 1958
  13. ^ דנים בשיווק חלב דל־שומן, למרחב, 9 במרץ 1960
  14. ^ שלמה וגשל, חלב דל שומן, דבר, 13 במרץ 1960
  15. ^ חלב דל־שומן בקרוב בשוק, דבר, 19 בפברואר 1968
  16. ^ חלב דל־שומו באריזה פלסטית, דבר, 13 בדצמבר 1971
  17. ^ א. סדומי, בקרוב חלב דל־שומן באריזת פלאסטיק, דבר, 15 בנובמבר 1972
  18. ^ דוד גלעדי, החלב נשפך לתעלות, מעריב, 14 במרץ 1954
  19. ^ תובעים להעלות מחיר החלב, מעריב, 25 בינואר 1955
    משום מה דורשים היצרנים העלאת מחיר החלב?, הבוקר, 2 במאי 1955
  20. ^ ביטול הסובסידיות, על המשמר, 23 במאי 1955
  21. ^ לא יועלה מחיר החלב לצרכן, הבוקר, 14 ביוני 1955
  22. ^ מונעים התייקרות חלב וביצים, מעריב, 25 בינואר 1956
  23. ^ דנים בהקטנת הסובסידיה לחלב, דבר, 17 בדצמבר 1956
  24. ^ מחיר החלב יעלה ב-50 פרוטה לליטר, הצופה, 20 בפברואר 1957
  25. ^ הוזלה במחירי הביצים והחלב, הצופה, 2 במאי 1957
  26. ^ דנים בביטול הסובסידיה לחלב, דבר, 3 ביולי 1958
  27. ^ חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, באתר משרד התמ"ת
  28. ^ רשימת מחירים מרביים של מוצרי צריכה הנמצאים בפיקוח מחירים של משרד הכלכלה ושל משרד החקלאות, באתר משרד התמ"ת
  29. ^ חוק תכנון משק החלב בישראל, תשנ"ב - 1992, באתר התאגדות מגדלי הבקר
  30. ^ שנתון מועצת החלב לשנת 2010, (עמוד 62) [3]
  31. ^ 2017 תוכנית משרדית להפחתת הנטל הרגולטורי, מכסות יצור חלב, הפחתת הנטל הרגולטורי, באתר משרד החקלאות והכפר, דצמבר 2017, עמ' 5
  32. ^ רה"מ בנימין נתניהו בכתבה מאתר דה מרקר נתניהו הכריע: שוק החלב ייפתח ליבוא, 20 ביוני 2011
  33. ^ שטייניץ: נשקול להתיר יבוא מוצרי חלב - זו הדרך הטובה ביותר להוריד מחירים, דה מרקר, 14 ביוני 2011
  34. ^ הבלוג של שלי יחימוביץ' [4]
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34274402משק החלב בישראל

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משק_החלב_בישראל&oldid=2079317"