משפט שטולץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בחשבון אינפיניטסימלי, משפט שטולץ, שנקרא גם משפט שטולץ-צ'זארו, הוא משפט המקשר בין גבולות של סדרות לסכומים של טורים. לפי המשפט, הגבולות limnanbn ו-limnan+1anbn+1bn שווים זה לזה תחת תנאים מסוימים.

המשפט קרוי על שם המתמטיקאים אוטו שטולץ (18421905) וארנסטו צזארו (18591906).

ניסוח המשפט

תהא {xn}n=1 סדרה כלשהי, ותהא {yn}n=1 סדרה מונוטונית עולה ממש השואפת לאינסוף.

אם הסדרה {xn+1xnyn+1yn}n=1 מתכנסת במובן הרחב, כלומר קיים הגבול L=limnxn+1xnyn+1yn, אז גם הסדרה {xnyn}n=1 מתכנסת לאותו הגבול.

הוכחה

נוכיח את המקרה בו L סופי.

יהי ε>0 כלשהו. לפי הגדרת הגבול, קיים N טבעי, כך שלכל n>N מתקיים

Lε2<xn+1xnyn+1yn<L+ε2

.

כיוון שהסדרה {yn}n=1 מונוטונית עולה ממש, yn+1>yn, כלומר yn+1yn>0 וניתן להכפיל בו את האי שוויון. נקבל:

(Lε2)(yn+1yn)<xn+1xn<(L+ε2)(yn+1yn)

יהא k>N טבעי כלשהו כך ש- yk>0 (בהכרח קיים k כזה מכיוון שהסדרה שואפת לאינסוף). מסכימת האי שוויון לעיל לכל N+1nk נקבל את האי שוויון הבא:

(Lε2)i=N+1k(yi+1yi)<i=N+1k(xi+1xi)<(L+ε2)i=N+1k(yi+1yi) (Lε2)(yk+1yN+1)<xk+1xN+1<(L+ε2)(yk+1yN+1)

נחלק את אי השוויון ב- yk+1>0 ונקבל

(Lε2)(1yN+1yk+1)<xk+1yk+1xN+1yk+1<(L+ε2)(1yN+1yk+1)

(Lε2)(1yN+1yk+1)+xN+1yk+1<xk+1yk+1<(L+ε2)(1yN+1yk+1)+xN+1yk+1

ברור כי limk((L+ε2)(1yN+1yk+1)+xN+1yk+1)=L+ε2. לכן קיים M טבעי כך שלכל k>M מתקיים (L+ε2)(1yN+1yk+1)+xN+1yk+1<L+ε. כן ברור כי limk((Lε2)(1yN+1yk+1)+xN+1yk+1)=Lε2 לכן קיים A טבעי כך שלכל k>A מתקיים (Lε2)(1yN+1yk+1)+xN+1yk+1>Lε. לפיכך, אם נבחר Q=max{A,M,N}, נקבל שלכל k>Q יתקיים:

Lε<xk+1yk+1<L+ε, כלומר - |xk+1yk+1L|<ε

ולפיכך, limnxnyn=L.

דוגמאות

  • נחשב את הגבול limnan כאשר an=2+(32)2+(43)3+...+(n+1n)nn.
נסמן xn=k=1n(k+1k)k, ו- yn=n. נראה כי מתקיימים תנאי משפט שטולץ: yn עולה ושואפת לאינסוף. כמו כן:
limnk=1n+1(k+1k)kk=1n(k+1k)kn+1n=limn(n+2n+1)n+1=limn(1+1n+1)n+1=e
ולכן, לפי המשפט, limnan=limnxnyn=limnxn+1xnyn+1yn=e.
  • נחשב את הגבול limna1+ea2+e2a3+...+en1anen כאשר ane.
נסמן xn=k=1nek1ak, ו- yn=en. נראה כי מתקיימים תנאי משפט שטולץ: yn עולה ושואפת לאינסוף. כמו כן:
limnk=1n+1ek1akk=1nek1aken+1en=limnen(an+1)en(e1)=limnan+1e1=limnane1=ee1
השוויון האחרון נובע מכלל המנה בכללי האריתמטיקה של גבולות.
ולכן, לפי המשפט, limna1+ea2+e2a3+...+en1anen=limnxnyn=limnxn+1xnyn+1yn=ee1.

שימושים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משפט שטולץ31840216Q1052752