מרן (תואר)
מָרַן (מקובל לנקד מָרָן[1] או מָרַן[2]) בהגייה אשכנזית: מוֹרוֹן (ליטאית) הוא תואר כבוד עבור רבנים.
בעבר נעשה שימוש בתואר רק לכינוי רבנים מקובלים במיוחד. במשך השנים נשחק התואר והוא משמש לכינוי מכבד עבור רבנים ברמות חשיבות שונות, אך בעיתונות החרדית הממסדית נשמר התואר באדיקות עבור הדמויות העומדות בראש המערכת התורנית כפי שמערכת העיתון רואה אותה, אלו שמכונים גדולי הדור. המושג שכיח בעיקר בשיח הציבור החרדי, ובציבור הדתי לאומי בעיקר עבור רבנים מעדות המזרח.
כאשר התואר מופיע ללא שום תוספת, וללא הקשר מיוחד, הכוונה על פי רוב לרבי יוסף קארו, בעל ה"שולחן ערוך", ובימינו יש המכנים כך את רבי עובדיה יוסף.
מקור המושג
מקור המושג הוא בארמית גלילית, ומשמעותו "אדוננו"[3] (בארמית בבלית צריך לומר "מרנא"[4]). הביטוי אינו נפוץ בספרות חז"ל כמו התואר "מר", ללא הטיה. ברבים נאמר "מרנן". כיון שהמילה כוללת שיוך, לא נכון ליידע אותה, ('המרן')
שימושים בנוסחי תפילה
בתפילת יקום פורקן נוהגים לברך את "מרנן ורבנן חבורתא קדישתא די בארעא דישראל ודי בבבל" (אדונינו ורבותינו החבורה הקדושה אשר בארץ ישראל ואשר בבבל) ש"מרן די בשמיא יהא בסעדהון כל זמן ועדן" (אדוננו שבשמים יהיה בעזרם כל זמן ועת).
צורת שימוש
כמו רוב התארים, מופיע התואר לפני השם. התואר יכול לבוא ללא שם, כשהכוונה לאדם המוכר בקהל היעד בתואר, כמו בתואר "מרן ראש הישיבה", או בתואר "מרן הרב". כשהתואר בכל זאת בא עם שם, הוא בדרך כלל יבוא עם תואר או תארים נוספים, כמו "הרב" "הרב הגאון" וכו'. כיוון שבארמית המילה מוטה, היא אינה מגיעה עם ה"א הידיעה, אך לפעמים נעשה שימוש מוטעה בתואר "המרן"[5]. תואר שגוי נוסף הוא "מרן אדמו"ר", בו נעשה שימוש במילה הארמית לצד המילה העברית "אדוננו" (כחלק מראשי התיבות "אדמו"ר")[6].
אישים מפורסמים
התואר ניתן לכל ראש ישיבה ומנהיג עדה על ידי תלמידיו, חסידיו ומעריציו; ברמה העולמית הוא ניתן רק למי שנחשבו לגדולי דורם, לא לאור מדד אובייקטיבי של גדולתם התורנית אלא בזיקה ישירה למידת היותם "גדולי הדור".
האדם הידוע ביותר הנקרא בתואר הוא רבי יוסף קארו, הנקרא "מרן הבית יוסף", או, בציבור הספרדי, "מרן" ללא שם או תואר נלווה. מקובל להגיד דרך רמז, כי תואר זה הוא ראשי תיבות של "מאתים רבנים נסמך", ופירושו לפי דברי החיד"א[7], כי מאתים רבנים הסכימו לפסקיו של הרב קארו[8]. בחוג חזון איש משמש התואר "מרן ז"ל" כשלעצמו לתאר את הרב אברהם ישעיהו קרליץ[9], ובקרב תלמידי ישיבת מרכז הרב משמש התואר "מרן הרב זצ"ל" כשלעצמו עבור הרב אברהם יצחק הכהן קוק[10], גם בפרסומים הפונים לציבור הרחב.
התואר בעיתונות החרדית
העיתונות החרדית הממסדית שומרת בקפידה על השימוש בתואר זה לרבנים ספורים בלבד: בעיתונות החסידית מוענק התואר רק לאדמו"רי חסידויות גדולות במיוחד, ובעיתונות הליטאית היו תמורות בנושא זה במשך השנים. העיתון "יתד נאמן", שבמשך שנים היה העיתון הליטאי היחיד, העניק בראשית דרכו את התואר לשורת רבנים, בהם רבי שלמה זלמן אוירבך, רבי דוד פוברסקי, רבי מאיר חדש ורבי יוסף שלום אלישיב, זאת על פי הוראת מנהיג הציבור הליטאי דאז, רבי אלעזר מנחם מן שך, שאף לו הוענק התואר. לאחר פטירת הרב שך לא הוענק התואר לאישים שלא כונו כך לפני פטירתו, ולמעשה נשמר התואר עבור רבי יוסף שלום אלישיב באופן בלעדי[11]. לאחר החלפת מערכת העיתון בנאמני רבי אהרן יהודה לייב שטינמן, החל העיתון להשתמש בתואר זה גם לאזכור שמם של הרב שטינמן, רבי חיים קניבסקי, רבי נסים קרליץ, רבי שמואל הלוי ואזנר, ורבי גרשון אדלשטיין[12]. לאחר פטירת רבי חיים קניבסקי, קיבלו את התואר הרב דוב לנדו, רבי ברוך מרדכי אזרחי, הרב ברוך דב פוברסקי והרב מאיר צבי ברגמן. לאחר פטירת רבי גרשון אדלשטיין קיבלו את התואר גם הרב משה הלל הירש, הרב יצחק זילברשטיין הרב משה יהודה שלזינגר, הרב צבי דרבקין והרב שמואל קמנצקי.
העיתון "הפלס" לא השתמש בתואר לתיאור אנשים חיים מאז פטירת הרב אלישיב ועד לסוף 2016, בה ניתן התואר לרבי שמואל אוירבך[13]. בעיתון "הדרך" הרב עובדיה יוסף מכונה בתואר מרן ונשיא מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן מכונה בתואר "מרן ראש הישיבה".
התואר "מרן ראש הישיבה" משמש, במקורו, באופן פנימי בכל ישיבה כלפי ראש הישיבה, אך הוצמד באופן כללי בציבור הליטאי לרב שך, למרות שתואר זה כלל בהתייחס לרב שך, התייחסות לישיבת פוניבז'. מאז, רבנים בולטים שמכהנים כראשי ישיבה מכונים כך גם במרחב הציבורי, גם אם הישיבה בראשותה הם עומדים אינה מן הבולטות ביותר במגזר. לדוגמה: הרב שטינמן כונה כך כבר מתקופת כהונתו כראש ישיבת גאון יעקב, ישיבה שולית באופן יחסי.
התואר "מרן שר התורה" ניתן באופן כמעט בלעדי לרבי חיים קנייבסקי[14]. וכן התואר "מרן גאון ישראל" ניתן באופן כמעט בלעדי לרב דוב לנדו.
התואר "מרן פוסק הדור" (או: "מרן עמוד ההוראה") הוא כינוי של גדולי פוסקי ההלכה, כמו רבי יוסף שלום אלישיב, רבי נסים קרליץ, רבי שמואל ואזנר, וכיום מכונה כך הרב משה שטרנבוך.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל, תל אביב: הוצאת נצח, תשכ"ב, כרך שלישי, עמ' 1662.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מרן |
- חנן אריאל, על התואר מָרַן, בעקבות פטירתו של הרב עובדיה יוסף, מרחשוון תשע"ד, באתר האקדמיה ללשון העברית.
הערות שוליים
- ^ כן מנקד וואלף היידנהיים, שפה ברורה, בתפלת יקום פורקן, באתר היברובוקס
- ^ כך גרסת יהודי תימן.
- ^ לדוגמה, בראשית רבה, פרשה ע"ה, פסקה ה'
- ^ לדוגמה, תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"א עמוד ב'
- ^ לדוגמה, מנדי גרוזמן, המרן החדש: מי אתה, הרב מאיר מאזוז?, באתר nrg, 1 בינואר 2015
- ^ לדוגמה, כ”ק מרן אדמו”ר מפיטסבורג שליט”א יצא היום לביקור בארה”ב, באתר JDN
- ^ החיד"א, שם הגדולים, מערכת סופרים, אות ב, סימן כ"ט בית יוסף, באתר היברובוקס
- ^ יעקב ושדי, אמת ליעקב, באתר היברובוקס
- ^ לדוגמה, הרב חיים שאול גריינימן, חדושים וביאורים, זרעים, הלכות תרו"מ סי' ד', באתר היברובוקס
- ^ לדוגמה, הרב דוד כהן, קול הנבואה, ראש דבר, באתר אוצר החכמה
- ^ חיים שקדי, מדוע שינה 'יתד' את ה"מרן" ל"מורנו"?, באתר כיכר השבת, 29 באוגוסט 2011
- ^ ישראל כהן, בהוראת הגר"ח: "מרן" לגרי"ג אדלשטיין ב"יתד נאמן", באתר כיכר השבת, 2 בינואר 2014
- ^ אברמי פרלשטיין, היסטוריה ליטאית: ב'פלס' הוענק תואר 'מרן' לגר"ש אויערבך, באתר בחדרי חרדים, 30 בדצמבר 2016
- ^ לדוגמה, ישראל כהן, מרן שר התורה בהתרת נדרים ערב יום הדין, באתר כיכר השבת, 24 בספטמבר 2014
