ממשלת האחדות הפלסטינית (2014)
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| 2 ביוני 2014 – 14 באפריל 2019 (4 שנים ו־45 שבועות) | |
| תחום שיפוט | השטחים הפלסטיניים |
| ראש הממשלה | ראמי חמדאללה |
| מספר שרים | 20 |
| הקבינט הקודם | ממשלת חמדאללה השנייה |
| הקבינט הבא | ממשלת אשתייה |
ממשלת האחדות של הרשות הפלסטינית (בערבית: حكومة الوفاق الوطني الفلسطيني) כיהנה תחת נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, מיוני 2014 עד יוני 2015. זו הייתה הממשלה ה-17 של הרשות הלאומית הפלסטינית. הממשלה הוקמה לאחר הסכם בין פת"ח לחמאס, אולם לשרים לא הייתה זיקה לחמאס. לפני ההסכם, היו לפלסטינים שתי ממשלות נפרדות, אחת בשליטת הפתח בגדה המערבית והשנייה בשליטת חמאס ברצועת עזה. אף על פי שממשלת האחדות הוצגה באופן רשמי כמייצגת את שני הגופים, בפועל נותרה ביניהם עוינות רבה, וניסיונות הפיוס ביניהם כשלו. ממשלת ישראל גינתה את ממשלת האחדות וארצות הברית הסתייגה ממנה, אולם פרט לכך הממשלה זכתה לשיתוף פעולה מגופים בינלאומיים.
ב-17 ביוני 2015 התפטרו מספר שרים והממשלה התפרקה. עקב כך מינה עבאס שרים חדשים בממשלתו בטענה שמדובר בחילופי האישים "טכניים ולא פוליטיים", צעד שגונה על די חמאס. הממשלה החדשה עדיין מכונה "ממשלת קונצנזוס".
רקע
בהתאם להסכמי אוסלו, ממשלת הרשות הפלסטינית אחראית על העניינים האזרחיים של הפלסטינים בשטחי A ו-B בגדה המערבית וברצועת עזה, וכן נושאת באחריות ביטחונית בשטח A וברצועת עזה. מאז 2007 נשלטת עזה על ידי חמאס, כתוצאה מעימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה. ב-3 במאי 2011 חתמו פתח וחמאס חתמו על הסכם בקהיר ובו הוסכם על הקמת ממשלת אחדות עתידית. הסכם דומה נחתם בדוחה ב-3 במאי 2012, אולם רק לאחר מינויו של ראמי חמדאללה לראש ממשלת הרשות הפלסטינית ב-2013 בשלו התנאים להקמת ממשלת אחדות.
בראשית 2014 חמאס אף הודיע כי מפסיק להיות הממשלה בעזה ואין הוא אחראי לנושאים האזרחיים, אלא רק לנושאים הביטחוניים ול"התנגדות לישראל". זאת עקב חוסר היכולת שלו להשיג את המשאבים הנחוצים לניהול רצועת עזה, בעיקר מאיראן, עקב הריחוק על רקע מלחמת האזרחים בסוריה. חמאס תמך באופוזיציה הסונית, ואילו איראן התאמצה לשמור על ממשל אסד[1].
הקמת הממשלה
הממשלה הוקמה ב-2 ביוני 2014 בעקבות הסכם בין פת"ח וחמאס. לאחר טקס ההשבעה, הנשיא מחמוד עבאס אמר בנאום טלוויזיוני שממשלת האחדות היא ממשלה זמנית, עד לכינון בחירות חדשות ברשות. ראש הממשלה ראמי חמדאללה ראה את הקמתה כצעד הראשון לקראת סיום הסכסוך בין פת"ח לחמאס. בשיחות לקראת הקמת הממשלה התעוררה מחלוקת על המשרד לענייני אסירים, שחמאס היה מעוניין בו, אולם עבאס ביטל את המשרד והקים במקומו את "הרשות הלאומית לטיפול באסירים ובעצירים", בהתאם לבקשת ישראל וגורמים מערביים שהתנגדו לסיוע כספי לאסירים מתקציב הרשות.
שר בולט בממשלה היה זיאד אבו עין, אשר שוחרר שביצע פיגוע בטבריה וישב בכלא הישראלי. אבו עין שוחרר מהכלא בעסקת ג'יבריל ב-1985, ומת במהלך הפגנה נגד גדר ההפרדה בדצמבר 2014.
תגובות בינלאומיות
האיחוד האירופי, האו"ם, ארצות הברית, סין, הודו, רוסיה וטורקיה הכירו בממשלת האחדות ואמרו כי ישתפו איתה פעולה. עם זאת, מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, הביע "דאגה מהתפקיד של החמאס בממשלה זו" ואמר כי ארצות הברית תעקוב מקרוב אחר פעילויותיה. ממשלת ישראל גינתה את ממשלת האחדות, והודיעה על סדרת צעדים נגד הפלסטינים, ביניהם עצירת מימון, הקפאת המשא ומתן עם הפלסטינים, מניעת מעבר של ארבעה שרים מרצועת עזה לגדה המערבית, וקריאה לקהילה הבינלאומית להחרים את הממשלה הפלסטינית החדשה.
פעילות הממשלה
המשימה העיקרית של ממשלת האחדות הלאומית הייתה להיערך לבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ולנשיאות, שהיו אמורות להתקיים לאחר שישה חודשים. אולם שבועיים לאחר הקמת הממשלה אירע רצח שלושת הנערים ולאחר מכן מבצע צוק איתן שבמהלכו חמאס ירה רקטות רבות לעבר ישראל, ורוב הזמן אירועים אלה העסיקו את הממשלה.
פירוק הממשלה
הבחירות לא התקיימו לאחר שישה חודשים כמתוכנן, לכן החמאס הצהיר ב-30 בנובמבר 2014 על פירוק ממשלת האחדות. דובר חמאס, סאמי אבו זוהרי, מתח ביקורת על כך שהרשות הפלסטינית עצרה מאות פעילי חמאס וכינה זאת "רדיפה פוליטית". בנוסף אירעו מספר פיגועים של חמאס על משרדי הפת"ח בעזה, וכמו כן בוטלה אזכרה ממלכתית ליאסר ערפאת שתוכננה בעזה.
במהלך מבצע צוק איתן התפטרו מספר שרים מהממשלה, בטענה כי הממשלה לא פעלה כיאות בתגובתה למבצע. עקב כך, ב-17 ביוני 2015 הודיע מחמוד עבאס על חילופי גברי בממשלה. הוא מינה שרים חדשים במקום אלה שהתפטרו, וטען שמדובר בחילופים "טכניים ולא פוליטיים". למרות גינוי חמאס, הממשלה החדשה עדיין נחשבה לממשלת קונצנזוס.
שרי הממשלה
| שם | תפקיד/תחום שיפוט | מפלגה | הערות |
|---|---|---|---|
| ראמי חמדאללה | ראש הממשלה, שר הפנים | פת"ח | |
| זיאד אבו עמרו | סגן ראש הממשלה, שר התרבות | פוליטיקאי ללא שיוך מפלגתי | |
| מוחמד מוסטפא | סגן ראש הממשלה, שר הכלכלה הלאומית | ||
| שוקרי בשארה | שר האוצר והתכנון | ||
| ריאד אל-מאלכי | שר החוץ | פוליטיקאי ללא שיוך מפלגתי (בעבר השתייך לחזית העממית לשחרור פלסטין) | |
| סלים סקא | שר המשפטים | ||
| עדנאן אל-חוסייני | השר לענייני ירושלים | ||
| רולא מעאיעה | שרת התיירות והעתיקות | ||
| ג'וואד עוואד | שר הבריאות | ||
| חולה אל-שחשיר | שרת החינוך וההשכלה הגבוהה | ||
| עלאם סעיד מוסא | שר טכנולוגיית המידע והתקשורת, תחבורה ותקשורת | ||
| מופיד חסאינה | שר השיכון והעבודות הציבוריות | ||
| שאוקי אל-עיסא | שר החקלאות, הרווחה וענייני אסירים | ||
| היפאא' אל-אגא | השרה לענייני נשים | ||
| מאמון אבו שהלא | שר העבודה | ||
| נאיף אבו חאלף | השר לממשל מקומי | ||
| יוסוף אידיס | שר הווקף וענייני דת | ||
| חוסיין אל-שייח | השר לעניינים אזרחיים | פת"ח | |
| זיאד אבו עין (עד 10 בדצמבר 2014) | ראש המחלקה למאבק נגד גדר ההפרדה הישראלית וההתנחלויות (מקביל לשר) | פת"ח | |
| עלי אבו דיאק | מזכ"ל הקבינט (מקביל לשר) |
הערות שוליים
| ממשלות פלסטיניות | ||
|---|---|---|
| מדינת החסות של כל פלסטין(אנ') | 1948–1959 | 
|
| הרשות הפלסטינית | ממשלת ערפאת הראשונה(אנ') • ממשלת ערפאת השנייה(אנ') • ממשלת ערפאת השלישית(אנ') • ממשלת ערפאת הרביעית(אנ') • ממשלת ערפאת החמישית(אנ') • ממשלת עבאס(אנ') • ממשלת קריע הראשונה(אנ') • ממשלת קריע השנייה(אנ') • ממשלת קריע השלישית(אנ') • ממשלת הנייה הראשונה(אנ') • ממשלת הנייה השנייה(אנ') • ממשלת פיאד הראשונה(אנ') • ממשלת פיאד השנייה והשלישית(אנ') • ממשלת חמדאללה הראשונה והשנייה(אנ') • ממשלת חמדאללה השלישית • ממשלת אשתייה | |
| ממשל חמאס ברצועת עזה | 2007–2012(אנ') • 2012–2014(אנ') • 2014–2016 • 2016 ואילך | |
38602958ממשלת האחדות הפלסטינית (2014)