מוזיאון השומרונים - גריזים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוזיאון השומרונים - גריזים
ࠌࠅࠆࠉࠀࠅࠍ ࠄࠔࠌࠓࠉࠌ
מוזיאון השומרונים
מוזיאון השומרונים
מידע כללי
סוג תרבות שומרונית
מיקום קריית לוזה
מדינה יהודה ושומרון
מנהל יפת בן אשר
http://www.shomronim.co.il
השומרונים והר גריזים

מוזיאון השומרונים - גריזיםעברית שומרונית: ࠌࠅࠆࠉࠀࠅࠍ ࠄࠔࠌࠓࠉࠌ, בערבית: المتحف السامري) הוא מוזיאון הנמצא במרכז שכונת השומרונים קריית לוזה, על הר גריזים, מול בית הכנסת השומרוני. המוזיאון מנוהל על ידי הכהן יפת בן אשר ומצויים מוצגים מגוונים על התרבות השומרונית, ביניהם ספר תורה שומרוני, תערוכה מתמדת של כתבי יד, פרוכות קיר, סוכה שומרונית ודגמים של הר גריזים.

ספר התורה

במוזיאון מוצג ספר תורה מלפני 600 שנה. ספר תורה אחר, העתיק ביותר נמצא בבית הכנסת על ההר ומוצג לציבור רק פעם בשנה ביום הכיפורים. שני ספרי תורה עתיקים נגנבו.[1]

ההשוואה בין ספר דברים לבין הספר שבידי השומרונים מראה את ההבדלים בין ספרם לספר המקורי. קטע, הכולל שינויים, מחומש דברים בפרשת כי תבוא נכלל בספר דברים השומרוני, מיד לאחר עשרת הדיברות.

להלן הקטע מספר דברים:

וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת הָעָם לֵאמֹר: שָׁמֹר, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ: לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹ-הֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֶיךָ, לָךְ. וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל[2]; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד. וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַה' אֱ-לֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת מִזְבַּח ה' אֱ-לֹהֶיךָ; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לַה' אֱ-לֹהֶיךָ. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ. וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב .

פרק כ"ז, א'-ח'

המשפט הראשון אינו כלול במסורת השומרונית ובמקום הר עיבל מופיע הר גריזים. בשאלת זיהוי ההר קיימות מחלוקות.

הסוכה

ההסבר ניתן מתחת לסוכה שומרונית ובעצם חג הסוכות.[3] הסכך של הסוכה מורכב מ"פרי עץ הדר" - לפי הפירוש השומרוני מכל הפירות שיש להם "הדר". לפני סוכות הם יוצאים למטעים ובוחרים את הפירות היפים ביותר. בין הסכך אפשר למצוא גם פלפלים יפים, ירוקים ואדומים. לשם יצירת ריח טוב בסוכה מוסיפים לסכך ענפים מער אציל ואקליפטוס.

פרוכת

על קירות המוזיאון יש פרוכות אחדות. בראש הפרוכת, העשויה מבד אדום, מנורת שבעת הקנים ותחתיה קטעים מהתורה ומהתפילה. על שאר הקירות מופיעות התמונות של הכהנים הגדולים האחרונים, וכן תמונות מטקסי השומרונים מימים עברו.

ציור מרשים במיוחד כולל את עשרת הדיברות. למנהגם, עשרת הדיברות כוללות את המצווה לומר את הברכה על הר גריזים.

תולדות השומרונים

במוזיאון מוצגים שני תרשימים המספרים את תולדות העדה. הראשון, מראה את 26 הדורות שעברו מהאדם הראשון עד משה - בסיס המשותף לעם היהודי ולעדה השומרונית. השני, רשימת 136 הכוהנים הגדולים של העדה מאלעזר הכהן ועד היום.[4]

לפי דברי ימי השומרונים, ניצב המשכן על הר גריזים במשך 260 שנה, כל תקופת השופטים. כאן כהנו הכהנים הגדולים מבני פנחס בן אלעזר להם ניתנה הכהונה הגדולה. בתקופה זו שרתו הכהנים הגדולים אלעזר בן אהרן, בנו פינחס, בנו אבישע, בנו ששי, בנו עזי. מלבד הכהן הגדול ששי כל הכהנים הגדולים האלה, נזכרים בספר דברי הימים א', ה', ג'-י"ג. עם עלות עזי לכהונה, פורש עלי הכהן שהוא מבני איתמר בן אהרן ומקים משכן משלו בשילה. לדעת השומרונים, התנ"ך עובר בשתיקה מוחלטת על מאורע מכריע זה בתולדות ישראל. אולם ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו כותב בספרו קדמוניות היהודים עם מות שמשון עברה הכהונה הגדולה מבית פינחס לבני איתמר והכהן הראשון היה עלי.

לעדת השומרונים היו כוהנים, כמו אצל היהודים. לפני שנים אחדות נפטר הכהן הגדול האחרון. מאז נבחר לכהן גדול אחד מבני שבט לוי. בעדה השומרונית 12 לויים, המכהנים בתור כהנים מהעדה. תפקידם הוא בעיקר דתי.

עשרת הדיברות

עשרת הדיברות נחשבות בעדה השומרונית כנוסח שיש לכתוב אותו במקומות קדושים. זאת, בניגוד להוראת חז"ל, לפיה אין להבליט את עשרת הדברות על שאר התורה שכולה ניתנה מסיני.

לאחר עשרת הדיברות, כפי שמופיעות בספר דברים השומרוני, מופיע תוספת שאינה נכללת בתורה. (ראו צילום בפרק למעלה ספר התורה). בתוספת כלולה הפיסקה כי לאחר שבבני ישראל יעברו את הירדן הוא יקימו מזבח בהר גריזים. זאת, לעומת חומש דברים המתאר כי אירוע זה יתרחש בהר עיבל.

הדגמים של הר גריזים

במוזיאון השומרונים מצויים דגמים של מבני השומרונים בהר גריזים.

גלריה

לקריאה נוספת

  • אדם זרטל, עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל, הוצאת למשכל הוצאה לאור והפצה בע"מ - מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 2000

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לדבריו הגיע דרישה מעבר הירדן לתשלום כופר תמורתן בסכום ענק
  2. הדגשה לא במקור
  3. החג נחוג אצלם במועד שונה מאשר מופיע בלוח העברי - 29 אוקטובר 2007 - היה סוכות שומרוני
  4. שמות הכהנים האחרונים טרם נכתבו על הלוח
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מוזיאון השומרונים - גריזים39822939Q16117448