אבו אל-פתח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַבּוּ אלְ-פַתְח בְּן אַבִּי אלְ-חַסַן הַשּׁוֹמְרוֹנִיערבית: أبو الفتح بن أبي الحسن، السامري) היה היסטוריון שומרוני בן המאה ה-14.

אבו אל-פתח היה יליד דמשק וכתב בשפה הערבית, שפתם המקובלת של השומרונים בדורו.

חיבורו העיקרי הוא כִּתַאבּ א-תַַּאְרִיח' (בשמו המלא: כִּתַאבּ א-תַַּאְרִיח' מִמַּא תַקַדַּםַ עַןִ אלְ-אַאבַּא – ספר ההיסטוריה ממה שהובא מפי האבות) שזכה לתרגום לטיני במאה ה-19 בידי אדוארד וילמאר (גותה 1865)[1]. היצירה הוזמנה בשנת 1352 על ידי פנחס, הכהן הגדול השומרוני דאז, ואל-פתח החל לכותבה ב-1356. זהו אוסף של הכרונולוגיה השומרונית ממקורות קדומים, מאדם הראשון ועד מוחמד.

לקריאה נוספת

  • P. Stenhouse, The Kitab al-Tarikh of Abu 'l-Fath (Sydney, 1985)
  • Milka Levy-Rubin (translator), Continuatio of the Samaritan Chronicle of Abu L'Fath Al Samiri Al Danafi (2002)

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אבו אל-פתח36517017Q3603860