בית הרב קוק

בית הרב קוק

חצר הכניסה של בית הרב קוק (כסלו תשע"ח 2017)
מידע כללי
סוג	היסטוריה
כתובת	ירושלים
=

הקפות שניות של ישיבת מרכז הרב בבית המדרש בבית הרב קוק

שער הכניסה לחצר בית הרב קוק

בית הרב קוק הוא הבית שבו חי ופעל הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשנים ה'תרפ"ג (1923) עד פטירתו בג' באלול ה'תרצ"ה (1 בספטמבר 1935). ובו פעלה גם ישיבתו - ישיבת מרכז הרב עד שנת ה'תשכ"ה. הבית שוכן בקומה העליונה (השנייה) בבניין הבנוי סביב חצר שנקראה אז שכונת בית דוד (המושג "שכונה" היה אז מצומצם הרבה יותר מאשר בימינו), ברחוב הרב קוק 9 בירושלים, ליד בית טיכו.
כיום משמש בית הרב קוק כמוזיאון על חייו ופעלו של הרב קוק.

היסטוריה

הקפות שניות בבית הרב קוק

ב-22 בפברואר 1921 נבחר הרב קוק לרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל, ובקיץ 1921 הונחה אבן פינה לבניית בית חדש לרב במימונו של הנדבן הארי פישל. זאת, בעקבות בקשתו של הנציב הבריטי הרברט סמואל שהיה יהודי, ומחה על כך שהרב הראשי לארץ ישראל חי אז בדירת חדר עלובה ברחוב הנביאים (ליד כיכר הדווידקה של ימינו). פישל תרם את הכסף ל"ועד הכללי כנסת ישראל", אגודת הקדש וצדקה אשכנזית, כדי שזו תקים קומה שנייה מעל שכונת "בית דוד", אחת השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות.

בניית הבית הושלמה ב-1923, ומאז שימש כבית מגורים לרב קוק ולמשפחתו, וכן לפעילות ישיבת מרכז הרב. טקס חנוכת הבית נערך ב-27 במאי 1923.

לאחר פטירתו של הרב קוק, התעורר ויכוח בין "בית הרב" ל"ועד הכללי כנסת ישראל", האם הבית שייך למשפחת הרב ולמורשתו (כשם שפסק רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק), או לוועד הכללי. הוועד הכללי טען כי הוא האחראי לבית, מאחר שבית הרב נבנה כקומה שנייה מעל הקדש "בית דוד", שתרם הנדבן דוד רייז למען עניי ירושלים. הקדש זה כלל כעשר דירות שהוקדשו למגורי עניים. לאחר שנים של מאבק, קבע בית הדין הרבני הגדול שהבית יהיה בשליטת ההקדש וישמש להגשמת המטרות שלשמן הוא קם, סיוע לעניי ירושלים. בהסכם פשרה הותר לעמותת "בית הרב" להשתמש במקום תמורת דמי שימוש חודשיים שישולמו לאנשי הוועד הכללי.

בעשור השני של המאה ה-21 נהרסו רוב הבתים ההיסטוריים סביב שכונת בית דוד, ונבנו במקומם בנייני דירות רבי קומות על ידי חברת אפריקה ישראל להשקעות של לב לבייב. מתחם בית הרב נשאר השריד האחרון של השכונה המקורית.

מוזיאון הרב קוק

לאחר פטירתו של הרב, הבית שימש כמוזיאון שבו מוצגת תערוכה וסרט על חייו ופועלו (התערוכה והסרט מוצגים במקום שהייתה ספריית הישיבה, כאשר הסרט מוקרן רק בזמן הדרכה). "בית הרב" אף מוציא לאור ספרים וכתב עת, ומקיים ימי עיון העוסקים בדמותו ובהגותו של הרב קוק. וכן מוציא סיורים מודרכים באתרים בסביבה הקשורים ברב קוק או בתלמידיו הגדולים כמו הרב אריה לוין.

יו"ר בית הרב הוא הרב יוחנן פריד.

במוצאי שמחת תורה נערכות במקום הקפות שניות המושכות קהל רב.

הבית הוכרז כמבנה לשימור על ידי עיריית ירושלים.

ב-1995 זכה בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים בזכות קידום ועידוד הסבלנות, הכבוד וההבנה ההדדיים והשכנות הטובה, בחינוך ובמעשה.^{[דרוש מקור]}

החדרים בבית

בחלק הצפון-מערבי של הבית היו חדרי השינה והמטבח של משפחתו של הרב, שהיום הם משרדי "בית הרב", וכוללים מרכז תיעודי ומרכז פדגוגי. במרכז התיעודי נשמר אוסף של כל החומר התורני, הספרותי והפובליציסטי, וכן מסמכים, תעודות, ראיונות, חומר פדגוגי, תמונות וסרטים הקשורים בחיי הרב קוק, אישיותו, הגותו, פועלו ותקופתו. מטרתו של המרכז הפדגוגי היא לסייע בלימוד משנת הרב קוק על כל היקפה עומקה וסגנונה, בדרכי הוראה ובאמצעי הוראה חדשניים ומותאמים לכל דורש. במסגרתו נערכים מיזמים מיוחדים בשיתוף עם משרד החינוך לבתי ספר דתיים ולא דתיים, ולציבור הרחב הרוצה ללמוד על הרב קוק ומשנתו. המטבח ממשיך לשמש בייעודו המקורי.

הכניסה לבית הרב קוק

ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב שפירא, בהקפות שניות בבית הרב

בחלקו הדרומי של הבית נמצאים החדר שבו למד הרב קוק, חדר האורחים, ספריית הישיבה ובית המדרש של ישיבת מרכז הרב. הספרייה ובית המדרש שימשו את ישיבת מרכז הרב עד שעברה למשכנה החדש בקריית משה בה'תשכ"ד (1964).

חדר הלימוד

חדר לימודו של הרב, שאסורה הכניסה אליו ואפשר רק לראותו מבחוץ, צמוד לחלק של משפחת הרב, ובו מוצגים ארון הספרים הפרטי של הרב עם ספריו שקיבל בהקדשה וכן שולחנו, כובע הפרווה שלו (ספודיק) ועוד פריטים אישיים, הרב קוק נהג להסתגר בחדר זה וללמוד כמה שעות ביום בלי שיפריעוהו.

חדר האורחים

בחדר האורחים שבו קיבל הרב אנשים רבי מעלה וסופרים (כדוגמת ש"י עגנון ואליעזר בן-יהודה), נציגי שלטון המנדט הבריטי וכו', ישנם גם ארונות ובהם ספרי קודש שונים מאוצר הספרים של הרב, כפי שהיו שם אז, וכן תלויים על אחד הקירות חלק מתמונותיהם של גדולי ישראל שהרב קוק תלה בחדר זה: תמונת הגאון מווילנה ולצידו תמונתו של מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, ותמונות כמה מרבני ירושלים במשך השנים: מהרי"ל דיסקין, הרב שמואל סלנט, האדר"ת, וחסרה תמונת הרב חזקיה די-סילווה, מחבר הפרי חדש על השו"ע. בנוסף תלויה תמונת הרב מתקופת יפו.

הספרייה ובית המדרש

צמוד לחדר האורחים, בקצה הדרום-מזרחי, הייתה הספרייה של הישיבה, שהספרים שם היו בעצם חלק מאוצר הספרים של הרב. ובית המדרש שנשאר כפי שהיה המקום אז. בבית המדרש, שנשאר עד היום עם הריהוט והעיצוב המקורי, לימד הראי"ה קוק, ולצידו מגידי שיעורים כמו תלמידיו: הרב יעקב משה חרל"פ, בנו הרב צבי יהודה קוק, והרב דוד כהן ("הרב הנזיר"). במשך זמן מה שימש כראש ישיבה ומגיד השיעור המרכזי בגמרא, הרב אברהם אהרון בורשטיין מטבריג שהרב קוק ציווה לחרות על מצבתו "בחיר גאוני הזמן", אך לאחר כשנה וחודשיים וחצי בלבד, נפטר הרב מטבריג בפתאומיות. בקצה החדר ליד ארון הקודש נמצא כיסאו של הרב קוק, עליו ישב ב"מזרח".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הרב קוק בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של בית הרב קוק

• בית הרב קוק, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אבי גז, דלתות הבית פתוחות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 12 בינואר 2011
• יונה כהן, בית מרן הרב בירושלים, הצופה, 12 באוגוסט 1945

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33775067בית הרב קוק