מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
מידע כללי | |
---|---|
על שם | נשיא המדינה - חיים הרצוג |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 2012–2022 (כ־10 שנים) |
תאריך פתיחה רשמי | 2024 |
מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה ע"ש חיים הרצוג הוא מוסד הנצחה וחינוך הממוקם בלטרון, המוקדש להנצחת תרומתם של הלוחמים היהודים שלחמו במסגרת צבאות בעלות הברית, המחתרות והפרטיזנים במהלך מלחמת העולם השנייה.
רקע והקמה
המוזיאון הוקם ביוזמת העמותה להקמת מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, במטרה להנציח את פועלם של כ-1.5 מיליון לוחמים יהודים שלחמו בשורות בעלות הברית, מהם כ-250,000 שנפלו בקרבות.[1] המוזיאון נבנה בתוך מתחם יד לשריון בלטרון במחצית הדרך בין תל אביב לירושלים, ומשתרע על שטח של כ-2,200 מ"ר.
המוזיאון נועד להעלות על נס את גבורת הלוחמים היהודים במלחמתם נגד גרמניה הנאצית ובנות בריתה במלחמת העולם השנייה. בשנת 1939, היו בעולם כ-16 וחצי מיליון יהודים. מתוכם, כמעט כמיליון וחצי יהודים צעירים התגייסו לצבאות שלחמו באויב הנאצי. בצבא ארצות הברית שרתו כ-550 אלף חיילים יהודים בתקופה ההיא, בצבא ברית המועצות עוד כחצי מיליון. בצבא הבריטי שרתו כ-65 אלף יהודים, אליהם הצטרפו עוד כמה עשרות אלפים מיהודי ארץ ישראל, בצבא פולין, שרתו יותר ממאה אלף יהודים.[2] במוזיאון נחקרים, משמרים ומנציחים את סיפורי הקרבות והגבורה של אותם לוחמים יהודים שלחמו בקרבות צבאות בעלות הברית, הפרטיזנים ומורדי הגיטאות. במוזיאון נחשפים פרקים עלומים בתולדות העם היהודי.[3]
המוזיאון קרוי על שמו של חיים הרצוג, הנשיא השישי של מדינת ישראל, אשר שירת כקצין בצבא הבריטי במהלך המלחמה, ולימים, אלוף בצה"ל.
ב-2002 החליטה ממשלת ישראל להקים אתר הנצחה ללוחמים יהודיים שלחמו במלחמת העולם השנייה, כשנתיים לאחר מכן הוחלט לתקצב את הפרויקט בסכום של כ-4 מיליון שקל שיושקעו ב-4 שנים בהם יוקם המוזיאון אך לבסוף הדבר לא יצא לפועל. רק בשנת 2006 החליטה הממשלה על הקמת העמותה של המוזיאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.[4] מטרתו לתת ביטוי לפעילות הלוחמים היהודים והישגיהם במלחמה נגד מדינות הציר. וכדי לשמר את זכרם של הנופלים היהודים במלחמה, וכן על מנת לפעול למען הקמת מבנה למוזיאון הנצחה ללוחמים. מימון פעילות העמותה והקמת המוזיאון בא מהממשלה ומתרומות פרטיות.
בשנת 2008 נחנכה לראשונה באתר המיועד למוזיאון אנדרטה לזכר הפרטיזנים ולוחמי הגטאות, פרי יצירתו של האמן אלכסנדר בוגן. ב-2011 התקיימו דיונים נוספים אודות המוזיאון, הוחלט להאריך את תקופת ההקמה ולגייס כ-16 מיליון שקל נוספים. ב-7 במאי 2015 התקיים ליד מבנה המוזיאון השומם טקס המציין 70 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית, הממשלה הכריזה על הפתיחה החגיגית של המוזיאון למרות שלא התבצעו עבודות במקום. עבור הטקס הונפקו מדליות זיכרון מיוחדות שנשאו את שם המוזיאון, שטרם הוקם, וחולקו לווטרנים שנכחו בטקס.
משפחת הרצוג יחד עם העמותה יד חיים הרצוג נרתמה להשקיע בפרויקט. הם ערכו הסכם עם העמותה של המוזיאון וגייסו תרומות שאפשרו את הקמת המוזיאון. בפברואר 2019 החליטה ממשלת ישראל ה-34 כי המוזיאון ייקרא על שם הנשיא השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג. ב-2020 חתמה הנהלת המוזיאון הסכם עם הממשלה בו סוכם כי עלות הפרויקט תהיה כ-40 מיליון דולר, שגיוסם יחולק בין התורמים לממשלה. ב-2020 הושלם שלד המבנה[5] ובמחצית השנייה של שנת 2023 הושלמה בניית המוזיאון.
בתחילת 2024 הונחה בכנסת הצעת חוק זיכרון הלחימה והגבורה - מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ד-2024.[6]
מטרות ופעילות
המוזיאון שואף להנחיל את סיפור הגבורה והתרומה היהודית למאמץ המלחמתי העולמי נגד הנאצים ועוזריהם, לחזק את הזיקה לזהות יהודית ולאומית, ולהוות מרכז מחקר וחינוך לדור הצעיר ולציבור הכללי. תוכני המוזיאון מביאים את סיפורי הלחימה וההתקוממויות של רבבות היהודים שבמקרים רבים, שיעורם בצבאות היה רב מחלקם באוכלוסייה.[7]
עד להשלמת בנייתו ופתיחתו פעל המוזיאון במתכונת מצומצמת ביד לשריון והתקיימו סיורים בתערוכה קבועה שכללה פירוט מספרם ושמותיהם של הלוחמים שנהרגו במלחמתם נגד הנאצים ועוזריהם כולל היהודים שפעלו בשורות הפרטיזנים והמחתרות וכל אלו שמילאו משימות נגד מדינות הציר. יו"ר המוזיאון, האלוף חיים ארז, יחד עם המנכ"ל, תא"ל צביקה קן-תור והאוצרת ד"ר תמר קטקו עמלו יחד עם צוות המוזיאון ובסיוע מתנדבים רבים באיסוף מידע על הלוחמים והקרבות, איסוף מסמכים ופריטים מקוריים, במקביל לניהול עבודת הקמת המוזיאון.
במסגרת מטרות המוזיאון, להדגיש את תרומתם של לוחמים יהודים בצבאות השונים למאמץ המלחמתי, מתקיים במוזיאון מרכז חינוכי ומחקרי, מרכז מידע וספריה. נערכות בו תערוכות מתחלפות, הרצאות, ימי עיון, סדנאות ופעילויות חינוכיות לקהל הרחב. המוצגים במוזיאון מסודרים בצורה כרונולוגית ועל פי הצבאות וארגוני הלוחמים. המידע המובא הוא חלק מפסיפס סיפור המלחמה והוא תוצאה של מחקרים ארוכי שנים. ד"ר תמר קטקו, אוצרת המוזיאון, עסקה באיסוף ובבחירה של המוצגים ופרטי הידע הרלוונטיים לשליחות הלאומית שהמוזיאון נועד למלא. המוזיאון מציג את הגבורה ורוח הלחימה היהודית, מנציח כמיליון וחצי לוחמים יהודים שלחמו כנגד מדינות הציר, והקמתו מהווה אבן דרך בשימור וחיזוק המורשת הלאומית וזיכרון הגבורה לצד השואה שחווה העם היהודי. במוזיאון מוצגים סרטים תיעודיים ושחזורי קרבות מתקופת מלחמת העולם השנייה המקימים לתחייה סיפורי גבורה, שטרם נחשפו לקהל הישראלי. הסיפורים משקפים את רוחב היריעה של ההתנדבות והגבורה היהודית במלחמה ששינתה את פני ההיסטוריה.[8] עוצמת החוויה בביקור במוזיאון הוא גם בעובדות אך גם בסיפורים האישיים ובאופן הצגת המידע.[9]
מבנה המוזיאון
המוזיאון משתרע על שטח של 2.3 דונם ומוקף בגן ייחודי ומותאם לנושא המוזיאון. המוזיאון מחולק לשישה אגפים שכל אחד מהם מהווה פרק היסטורי הקשור ללוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה. סיפור המלחמה מוצג בצורה כרונולוגית דרך הצבאות וארגוני הלוחמים מתחילת המלחמה בספטמבר 1939 ועד לסיומה בכניעת יפן בספטמבר 1945. מתוארים בהם תיאורי השתתפותם של הלוחמים היהודיים במערכות המכריעות. קיימים במוזיאון אולמות לימוד, תדריך ודיון ומרכז מידע וספריה כולל ארכיון.

התצוגה במוזיאון היא אינטראקטבית ומאפשרת צפייה בקרבות שונים ובסיפורים פרטניים. בטכנולוגיה עדכנית ואמצעים ויזואליים שהם מלאכת מחשבת, מוצגים סיפורי הגבורה של לוחמים יהודים בכל החזיתות, הצבאות והתפקידים.
אגפי המוזיאון
- האגף הראשון הוא אגף המבואה המכניסה את המבקר לאווירת המלחמה ולמפגש עם דמות היהודי הלוחם דרך "מעלית הזמן" ש"מורידה" את המשתתפים אל המלחמה. פה מתחיל הסיפור הפחות מוכר של כמיליון וחצי יהודים שלחמו בחזיתות השונות, הצבאות והתפקידים, כולל התאגדויות כנגד הנאצים ועוזריהם. כ-250 אלף מתוכם נפלו במלחמה.[10]
- האגף השני הוא אגף השנים הראשונות של המלחמה (1941-1939) המתאר סיפורי קרבות של לוחמים יהודים בצבאות פולין, הולנד, בלגיה, נורווגיה, צרפת, בריטניה, יוון, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, הודו, רודזיה, קניה, דרום אפריקה.
- האגף השלישי הוא אגף ברית המועצות והצבאות שלחמו תחת חסותה והמלחמה במזרח אירופה. באגף זה מתוארות המערכות: הפלישה לברית המועצות, הקרב על מוסקבה, הקרבות על סטלינגרד ולנינגרד, הדיוויזיה הליטאית, קרב קורסק, שחרור בילרוסיה, קרבות במזרח אירופה, שחרור מחנות ההשמדה וכיבוש ברלין.
- האגף הרביעי הוא אגף ארצות הברית והלוחמים היהודים שלחמו במסגרתו בחזיתות באוקיינוס השקט ואסיה, בצפון אפריקה, סיציליה, איטליה ובמערב אירופה.
- האגף החמישי מוקדש לפרטיזנים, ללוחמי מחתרות, ולמורדי גטאות ומחנות, אליו מוביל רחוב בגטו, עם הפרצה - אל היער.
- האגף השישי עוסק בתרומת היישוב היהודי בארץ ישראל למאמץ המלחמתי ובהשפעת המלחמה על הקמת מדינת ישראל. מוצג בו התהליך בו הופך הלוחם היהודי שלחם במלחמת העולם השנייה לחייל העברי שלוחם בשירותה ובהגנתה של מדינת ישראל.[6]סיפורם של מתנדבי ארץ ישראל לצבא הבריטי – כ-36 אלף מקרב יהודי ארץ ישראל ובהם אנשי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי, חי"ל (חטיבה יהודית לוחמת). לוחמי הבריגדה היהודית המשיכו את שירותם גם אחרי סיום הלחימה, וניתן ביטוי לחלקם באיתור שארית הפליטה, מפעל הבריחה והבאתם של אלפי שורדי שואה לארץ ישראל. מקום מיוחד תופס סיפורו של הלוחם היהודי בכלל והארץ-ישראלי בפרט בבניית הכוח הצבאי היהודי בארץ, שעל יסודותיו הוקם מערך הלחימה לעצמאותה של מדינת ישראל. מפקדי צה"ל הבכירים בשני העשורים הראשונים למדינה, שהוכשרו כלוחמים בצבא הבריטי, השפיעו באופן ממשי על סדרי הכשרת הלוחם הצה"לי, על דרכי האימון ועל ניהול המלחמה. כאלה היו האלוף חיים הרצוג, האלוף שלמה שמיר, רב-אלוף מרדכי מקלף, רב-אלוף חיים לסקוב, אלוף דן אבן, אלוף מאיר זורע, אלוף דן טולקובסקי ורבים נוספים.
גן הלוחמים

הגן העוטר את מבנה המוזיאון מורכב מצמחייה שהמגוון והצבעים שלה יוצאי דופן ותואמים את תוכני המוזיאון והאווירה בו. הגן תוכנן ועוצב על ידי רועי קן-תור.
גן התקומה
מדרום למוזיאון, מול כנסיית השתקנים נמצא גן עם צמחי ארץ ישראל, המסמל בצבעיו את התקומה. גם הגן הזה תוכנן ועוצב על ידי רועי קן-תור.
דף לוחם
במוזיאון שמורים דפי לוחם ובהם שמות ופרטים של אלפי לוחמים שלחמו בצבאות השונים. מלאכת איסוף שמות הלוחמים ופרטי הקרבות בהם לקחו חלק, נמשכת שנים רבות. כל אחד מוזמן למלא דף לוחם למכריו או קרוביו, בדף המצורף[11]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, ברשת החברתית פייסבוק
- טבלת מגויסים יהודים באתר המוזיאון
- https://tour-yehuda.org.il/business/1153/
- האתר הרשמי של מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה: https://www.jwmww2.org/
- עמותת יד חיים הרצוג: https://yadchaimherzog.org.il/אבני מורשת+4עמותת יד חיים הרצוג+4עמותת יד חיים הרצוג+4
- מידע נוסף באתר אבני מורשת: https://makom.hamoreshet.org.il/landmark/museum-of-the-jewish-soldier-in-world-war-ii-latrun/אבני מורשת
לוחמים יהודים במלחמת העולם השניה, סרטון באתר יוטיוב
הצדעה ללוחם היהודי - 70 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית, סרטון באתר יוטיוב
סיור במוזיאון בהדרכת האוצרת תמר קטקו, סרטון באתר יוטיוב
מוזיאון הלוחם היהודי, מתנדבי היישוב, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ↑ מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה
- ↑ שי לוי, עם צבא מאחוריהם: לוחמים יהודים במלחמת העולם השנייה, באתר מאקו, 18 באפריל 2012
- ↑ [/https://www.idf.il/media/hlsgcgix/גיליון-מלחמת-העולם-השנייה.pdf לוחמה יהודית במלחמת העולם השניה], באתר מרכז דדו והמחלקה להיסטוריה בצה"ל, אפריל 2021
- ↑ העמותה להקמת מוזיאון ללוחם היהודי
- ↑ התקשרות עם העמותה להקמת מוזיאון הלוחם היהודי, באתר החשב הכללי
- ^ 6.0 6.1 אודות, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- ↑ לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית, באתר יד ושם
- ↑ מאיר כהן כיפה, מוזיאון חדש בלטרון ינציח לוחמים יהודים שלחמו בגרמניה הנאצית, באתר כיפה, 2 בנובמבר 2021
- ↑ אדם אקרמן, הפינה ההיסטורית, באתר כל העיר, 16.3.24
- ↑ לימור קלר, מוזיאון הלוחם היהודי: "לצד 'יד ושם', זהו סיפור נוסף שצריך לספר", באתר מאקו, 27 בנובמבר 2024
- ↑ דף לוחם, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה41151919Q123004387
- ישראל: מוזיאונים להנצחת השואה
- מוזיאונים למלחמת העולם השנייה
- מוזיאונים ואנדרטאות בלטרון
- חיילים יהודים במלחמת העולם השנייה
- ישראל: מוזיאונים עתידיים
- הנצחת חיים הרצוג
- ישראל: הנצחת חיילים יהודים בצבאות זרים
- לוחמי ארגון צבאי יהודי
- מחתרות במלחמת העולם השנייה
- פרטיזנים יהודים
- יהודים אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה