אלכסנדר בוגן

אלכסנדר בּוֹגֶן (קצנבוגן) (Alexander Bogen;‏ 24 בינואר 1916 – 20 באוקטובר 2010) היה צייר יהודי ופרטיזן.

ביוגרפיה

בוגן נולד בשם אלכסנדר (שוּרָה) קצנבוגן בדורפט שבאסטוניה. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו לעיר וילנה שפולין, שבה גדל. היה חבר בקבוצת "וילנה הצעירה". החל בלימודי ציור ופיסול באקדמיה לאמנות, שם גם סיים את לימודי המוסמך והמשיך בהשתלמות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (בוזאר) בפריז. בוגן שימש כפרופסור באקדמיה לאמנות בפולין וכמרצה לאמנות באוניברסיטה העברית.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה הצטרף לארגון הפרטיזנים המאוחד (אף-פא-או) בגטו וילנה. ב-29 ביולי 1943 ברח ליערות נַארוֹץ' שבבלארוס, כ-200 ק"מ מווילנה, ופיקד על יחידה של כ-30 פרטיזנים יהודים. הוא הבריח יהודים מהגטו ליערות, אימן אותם ללחימה והוביל אותם לפעולות נגד הגרמנים. בתקופה זו צייר את חוויותיו, ואחדות מיצירות אלה נכללות באוספים של מוזיאון לוחמי הגטאות, מוזיאון יד ושם ומוזיאון השואה בוושינגטון. לאחר תום המלחמה השלים את לימודיו באמנות בווילנה. לימד באקדמיה לאמנות בלודז' שבפולין, ונודע כצייר, פסל, תפאורן ומאייר.

בשנת 1951 עלה לישראל עם אשתו רחל ובנו מיכאל. הקים את מחלקת האמנות בבית הספר ויצ"ו צרפת. כיהן כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בישראל בשנים 1969–1981.

עיצב את אנדרטת הפרטיזנים בלטרון, שנחנכה ב-9 באפריל 2008.^[1]. כן פיסל בעץ את שער הכניסה למוזיאון ז'בוטינסקי במצודת זאב בתל אביב.

בשנת תשל"ד יצא לאור בהוצאת "יד ושם" אלבום ציוריו, "המרד". בשנת 2005 יצא לאור אלבום רטרוספקטיבי של יצירתו בישראל.

בוגן נפטר בתל אביב ב-2010, בגיל 94, ונקבר בבית העלמין קריית שאול לצד אשתו.^[2]

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב אבן שפרוט 7.

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר בוגן בוויקישיתוף

29091007אלכסנדר בוגן