מודעות
מוּדעוּת (באנגלית: Awareness) היא הגעת קיומו של דבר לידיעת האדם, או הימצאותו של דבר מה באחת מרמות התודעה האנושית, הפרטית או הכללית.
כאשר אדם יודע על עצם קיומו של דבר כלשהו (אדם אחר, מקום, חפץ, רעיון או דפוס מחשבה), תופס אותו ומכיר בו - הוא מודע לו. על פי רוב, אנשים מבוגרים שאינם סובלים מפתולוגיות יוכלו לדווח באופן כללי על מצב התודעה שלהם[1].
למונח מודעות יש משמעויות שונות, והוא משמש מספר דיסציפלינות. מודעות היא מושג יחסי. ניתן להיות מודע לאירוע כלשהו באופן חלקי, באופן תת-תודעתי או מלא. מודעות יכולה להתמקד באירוע פנימי, כמו תחושה נעימה, או באירוע חיצוני באמצעות תפיסה חושית. המודעות משמשת כחומר גלם לקווליה או למושג של חוויה סובייקטיבית.
בשפה העברית המילה מציינת גם את הנוכחות של מידע בזיכרון וברגש, ואף כעניין מחייב[2].
היבטים פסיכולוגיים-קוגניטיביים
מודעות היא מושג מפתח בפסיכוביולוגיה, פסיכואנליזה ופסיכולוגיית הגשטלט. בפסיכוביולוגיה מודעות מוגדרת כתפיסה ותגובה קוגניטיבית למצב או אירוע.
בפסיכולוגיה מודעות מוגדרת כמרכיב קוגניטיבי המאפשר קליטת גירויים מהסביבה וגירויים פנימיים, כמו מחשבות, רגשות ותחושות פיזיות. ישנם הבדלים משמעותיים בין תהליכי עיבוד מידע מודעים לתהליכים שאינם מודעים. אחד ההבדלים העיקריים הוא שלחוויה המודעת יש קיבולת מוגבלת[3]. תהליכי עיבוד מידע מודעים ונשלטים מצריכים משאבי קשב רבים ועל כן הם יכולים להתבצע רק באופן סדרתי - זה אחר זה. להבדיל, הליכים עיבוד מידע אוטומטיים אינם מכוונים או נשלטים באופן רצוני, הם יעילים ביותר ומתרחשים מחוץ למודעות של האדם[4].
מתוך שלושת המאגרים בהם עובר המידע במהלך קידודו בזיכרון, רק הזיכרון לטווח קצר יכול להיות מושפע מהמודעות. זאת משום שהוא היחיד אשר נשלט על ידי התודעה[5]. באופן זה הוא מאפשר להאיר את אופיים של תהליכים כמו למידה והתפתחות[5]. לדוגמה, שינון הוא אסטרטגיית למידה המאפשרת לשמר מידע בזיכרון לטווח הקצר לאורך זמן רב יותר[5].
על פי תאוריית מרחב העבודה הגלובלי המודעות מאפשרת להנגיש מידע באופן גלובלי עבור טווח רחב של תהליכים קוגניטיביים כמו חשיבה לוגית, שליפה מהזיכרון, יכולת תכנון, גיבוש כוונות ודיווח מילולי[1].
המודעות מאפשרת גם הפעלה יעילה של מיומנויות חשיבה גבוהות על ידי שימוש במטא-קוגניציה. היא חיונית גם לצורך פיתוח יכולת שליטה עצמית. היכולת ליצור ולשמר חוט מחשבה פנימי ללא תלות במציאות החיצונית, משחררת את האדם מהמגבלות של תגובה לאירועים סביבתיים מידיים בלבד[3].
מודעות עצמית
ערך מורחב – מודעות עצמית
מודעות-עצמית מתייחסת להפניית תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות לחיי היום יום[6]. קְשיבוּת, או, מודעות קשובה (Mindfullness) מביאה את האדם להתרכז בכאן ועכשיו של הפעולה או החוויה של ההווה.
היבט חברתי-תרבותי
במדעי החברה המילה מודעות מייצגת תשומת לב ציבורית אל נושא, בעיה או אירוע חברתי, מדעי או פוליטי. תנועות פוליטיות מנסות להחדיר למודעות הפרטית והציבורית נושאים ובעיות, כגון למחלת האיידס.
היבט טכנולוגי
במערכות מידע ובתקשורת, מערכות מודעות לסביבה יכולות להתאים את פעילותן בהתאם לנסיבות סביבתיות ללא צורך בהתערבות מפורשת של המשתמש. כאלו הן למשל מערכות מודעות מיקום כגון אפליקציות ניווט, פרסום ורשתות חברתיות מבוססות מיקום על גבי סמארטפונים וטאבלטים. מערכות מודעות לסביבה משמשות גם באפליקציות של אימות זהות ואבטחת מידע.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ג'ונתן מילר (עורך), מחשבות על מחשבות, (תרגום: מאיר ויזלטיר), תל אביב: הוצאת עם עובד, 1986.
- ישעיהו ליבוביץ, נפש ומוח - יסודות הבעיה הפסיכופיזית, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.
- קיית קמפבל, גוף ונפש, עריכה, פתח דבר והשלמות מאת ישעיהו ליבוביץ, (תרגום: יורם נבון), ירושלים: הוצאת מאגנס, 1983.
קישורים חיצוניים
- אורית כהן, דנה פרידמן, רמות מודעות, באתר מט"ח
- גידול שפם במטרה לעורר מודעות לבריאות הגבר – הרצאה מאתר TED
- The Origin of Consciousness – How Unaware Things Became Aware - על התפתחות התודעה והמודעות של אורגניזמים לסביבה מתוך יכולת התנועה והצורך במזון. הסרטון כולל הסברים על שלבים שונים של התפתחות התודעה כמו ראייה ותפיסה חזותית, ייצוג מידע, זיכרון, קביעות, תפיסת זמן, דחיית סיפוקים, תאוריה של תודעה ושפה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Shea, N., & Frith, C. D. (2019). The global workspace needs metacognition. Trends in cognitive sciences.
- ^ ראו למשל: דו"ח המבקר: למרות ביקורות קודמות: הרשויות לא מודעות למצב כשירות המקלטים, באתר הארץ.
- ^ 3.0 3.1 Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.
- ^ By Bargh, John A. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 347-348). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp.
- ^ 5.0 5.1 5.2 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
- ^ אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
30227342מודעות