פארק ז'בוטינסקי
 |
_in_Binyamina_21.JPG)
_in_Binyamina_15.JPG)
פארק ז'בוטינסקי, הנקרא גם מבצר שוני, נמצא בין בנימינה לזכרון יעקב (בתחום המועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה). המקום שימש בתקופת המנדט כבסיס ההדרכה המרכזי של האצ"ל וכיום, בנוסף על הפארק עצמו המשמש כאתר נופש פעיל, פועלים במקום מוזיאון לוחמי האצ"ל בתוך מבנה מהתקופה העות'מאנית, מוזיאון אחיעם לפיסול הכולל פסלי אבן, אורכסטרה ותיאטרון מהתקופה הרומית מהמאה השלישית לספירה, מוזיאון לתולדות ההתיישבות הבית"רית ומוזיאון ארכאולוגי.
תולדות המקום
בעת העתיקה
בתקופת המקרא המקום שכן בתחומו של שבט מנשה. השם שוני הוא כנראה שיבוש לשוני של שומי, שהיה שמו של כפר קדום שישב במקום, כפר המוזכר גם בתלמוד (תלמוד ירושלמי מסכת חלה פרק ב דף נח טור ג /ה"ב).
בתקופה הרומית הובלו מי המעיינות באמת מים משוני (ומעיינות נוספים) לקיסריה ובמאה השלישית הוקם התיאטרון בעל כ- 1000- 1500 מושבים, בו נערכו בין היתר חגיגות מים ופוריות לכבוד האלים בכחוס (דיוניסוס) וונוס (אפרודיטה). משום כך היישוב הוכר עדיין בתקופה הביזנטית בשם "מיומאס", הקשור לחגיגות המים[1][2] אולם יש להבדילו מערי הנמל מיומאס-עזה ומיומאס-אשקלון, הידועות יותר.
בתקופה הביזנטית
בתקופה הביזנטית, בימי מרד השומרונים משנת 448, ניזוק התיאטרון ואחרי כן שוקם מחדש. לאחר הגזירות האנטי-פגאניות של יוסטיניאנוס הראשון הפך התיאטרון לאתר המיועד לבתי מלאכה[1]. במקום הוקם בית בד גדול שפעל עד למאה ה-8.
בתקופת הצלבנים
הצלבנים ששלטו בחלקים של ארץ ישראל בין השנים 1099-1260 הקימו מבצר קטן על שרידי התיאטרון בכפר שומי לשעבר.
בתקופה העות'מאנית
במאה ה-18 השלטון העות'מאני בנה כאן בית אחוזה דמוי מבצר או ח'אן- החאן שוני - שנבנה סביב רחבה. משום כך המקום התחיל להיקרא בערבית "ח'אן א-שוני"[3] בנוסף לכינוי "חירבת מיומאס".
בעת החדשה
בשנת 1913 רכש הברון רוטשילד באמצעות יק"א את אדמות שוני מידי האפנדי סלים חורי כחלק מרכישת אדמות נרחבת באזור שנועדה ליצור רצף טריטוריאלי בין פרדס חנה לזכרון יעקב. את האדמה מסר לעיבודם של הגדעונים, בני איכרים מזכרון יעקב, שהתיישבו במקום וקראו למחנה שהקימו "בנימינה" על שמו של הברון, אולם פונו מהמקום במהלך מלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה הגיע למקום, לצורך הכשרה חקלאית וגיבוש, הגרעין שייסד מאוחר יותר את בנימינה וישב במקום עד ייסוד בנימינה ב-1922, המשק החקלאי המשיך להתקיים בזכות קומץ יוצאי הגדודים העבריים עד 1925 ואז ננטש המקום.
בשנת 1929 הגיעו לשוני מרדכי ריבובסקי ומשפחתו עקב התרעות על סכנה מצד ערביי קיסריה, שם התגוררה המשפחה ועבדה בחקלאות למחייתה. משפחת ריבובסקי קיבלה היתר מפיק"א לעבור ולהתגורר עם עוד שתי משפחות בשוני לצורך שמירת אדמותיה. למחייתם עבדו האב ובניו בייבוש ביצות כבארה ובבניית בתים בפרדס חנה ובנימינה. שני זוגות ממשפחת ריבובסקי התחתנו בשוני ובהזמנה הרשמית שיצאה נקרא המקום "מושב שוני על יד בנימינה". המשפחה התגוררה במקום עד 1933.
בשנת 1939, במסגרת התיישבות חומה ומגדל חידשה קבוצת אנשי בית"ר, בסיוע אביגדור מירקין, סגן מנהל פיק"א שהיה איש בית"ר, את נקודת התיישבות תל צור על גבעת אום-אל-עלק. נקודה זו נוסדה על ידי אנשי העלייה השלישית, שהוחלפו ב-1919 על ידי קבוצת לופט ואלו הוחלפו ב-1922 על ידי משמר הוולגה. המקום ננטש ב-1923. עם חידוש היישוב על ידי אנשי בית"ר, הייתה זו נקודת ההתיישבות השנייה של תנועת זו, אחרי רמת טיומקין שליד נתניה. כעבור שנתיים, ב-1941 החליטו אנשי המקום לעבור למבנה החאן של שוני.
עקב בידודו של המקום יכלו אנשי האצ"ל לערוך במקום אימונים, החל באימוני פרט, דרך אימוני כיתה ותרגילי סדר ועד אימוני נשק. במקום נערכו קורסי שימוש בנשק, חבלה וכדומה, בנוסף נערכו כאן קורסי מפקדים של האצ"ל, חלקם בפיקוד קציני צבא פולניים.
המקום היווה נקודת הערכות ויציאה למבצעים שונים, ביניהם ההשתלטות על רכבת הנשק, פריצה למחנה 80 במטרה לגנוב ממנו נשק, ההתקפה על בניין הבולשת בחיפה והפריצה לכלא עכו.
בשנת 1946 החליטו אנשי היישוב לעבור לנחלת ז'בוטינסקי אשר בבנימינה והמקום נשאר כמתקן אימונים ומחנה הדרכה של האצ"ל. במסגרת שילוב האצ"ל בצה"ל ננטש המקום, עד שהקרן הקיימת ועמותת יוצאי האצ"ל החליטו לשפצו ולהפכו לפארק לשימוש הציבור.
בשנים 1986–1988 בוצעה בפארק עבודת שימור מבנים שאיפשרה את הקמתם של מוזיאון ומסעדה בתכנון האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ ובביצוע קרן קיימת לישראל.
קשתות המבנה של חאן שוני הופיעו על שטר בערך 100 שקל שעליו התנוססה תמונתו של זאב ז'בוטינסקי.
הטיילת שלאורך הכביש המוביל מזכרון יעקב לבנימינה נקראת טיילת שוני.
בחדרים שמאחורי הבמה ובבריכה נפתח בשנת 2003 על ידי קק"ל "מוזיאון אחיעם לפיסול" לזכרו של אחיעם שושני. המוזיאון כולל כ-96 פסלי אבן, ברונזה ועץ אשר משפחתו תרמה לאחר מותו.
קישורים חיצוניים
- הפארק באתר קק"ל
- על מיומאס
- ארנון שמשוני, תל צור: יישוב 'חומה ומגדל' שנשכח ותעלומת לבני-האש הסקוטיות, בבלוג "עונג שבת", 21 במאי 2015
הערות שוליים
29638118פארק ז'בוטינסקי