רבי מאיר עראמה

רבי מאיר עראמה
לידה	בסביבות ה'ר"כ; קלטיוד
פטירה	י' בניסן, ה'רפ"ב
מקום קבורה	סלוניקי
חיבוריו	מאיר איוב, אורים ותומים, מאיר תהלות
בני דורו	רבי יצחק אברבנאל
אב	רבי יצחק עראמה
ילדים	רבי יעקב

רבי מאיר עראמה (לפני ה'רט"ו - ה'רפ"ב) היה רב, דרשן ומפרש המקרא מחכמי ספרד בתקופת הגירוש. שימש רב בקלטיוד, סרגוסה, נאפולי וסלוניקי.

ביוגרפיה

נולד לפני שנת ה'רט"ו (1455), בעיר קלטיוד (קלעת איוב) שבממלכת אראגון, כצעיר בניו של רבי יצחק עראמה. בשנת ה'רמ"ד, 1484, נשא את בתו של רבי שלמה אטורטוש מסרגוסה, ועבר לגור בעיר חותנו. בעקבות גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב, 1492, נדד עם אביו לנאפולי שבאיטליה, שם נפטר אביו בשנת ה'רנ"ה, 1495. לאחר הכיבוש הספרדי של נאפולי בשנת רע"ב, 1512, גורשו יהודי העיר, ורבי מאיר קבע את מושבו בסלוניקי שבאימפריה העות'מאנית, בה כיהן כרבה יהודי אראגון עד לפטירתו בי"ד בניסן ה'רפ"ב, 11 באפריל 1522.^[1]^[2]

חיבוריו

חיבר שלושה חיבורים עיקריים ועוד מספר חיבורים שהופיעו כהוספה לחיבורים אחרים.

מאיר איוב פירוש לספר איוב חיברו בזמן המגפה שפקדה את נאפולי בשנת ה'רס"ג, הספר נדפס לראשונה בשאלוניקי בשנת ה'רע"ז בבית הדפוס של רבי יהודה גדליה.
מאיר תהלות על ספר תהילים, חיברו בעת מגפת הדבר בסלוניקי בשנת ה'רע"ב וסיים את כתיבתו בשנת ה'רפ"א (בה הייתה בצורת), הספר נדפס בפעם הראשונה בוויניציאה בשנת ה'ש"ן על ידי רבי יצחק אבוהב (בעל מנורת המאור).
אורים ותומים פירוש לספרים ישעיה וירמיה נדפס בויניציאה בשנת ה'שס"ג.

חיבורים נוספים ממנו: פירוש לשיר השירים.^[3] פירוש למגילת אסתר^[4] בספר לקוטי שושנים שנדפס בוינציה ה'שס"ב נדפסו מפירושיו על ספר יהושע. בנוסף בספריות בעולם נמצאים כתבי יד הכוללים פירושים לתנ"ך ולתלמוד שלא נדפסו.

מהדורות של חיבוריו לאורך השנים

מאיר איוב על ספר איוב, סלוניקי, ה'רע"ז. מיינץ, ה'ש"י. ריוא דטרונטי, ה'שכ"ב. ויניציה, ה'שכ"ז. ניו יורק, ה'תשמ"ח.
מאיר תהלות על ספר תהלים, ויניציה, ה'ש"נ. ורשה, ה'תרנ"ח. ברוקלין, ה'תשמ"ה. מהדורה חדשה – ה'תשפ"א, מכון אור לישרים, עוז והדר
אורים ותומים על הספרים ישעיהו וירמיהו, ויניציה, ה'שס"ג. בני ברק, ה'תש"ל. ניו יורק, ה'תשמ"ח. אשדוד, ה'תשנ"ח.
פירוש לשיר השירים, נדפס ב: מוריה (כתב עת), 2025

קישורים חיצוניים

רבי מאיר ערמאה באתר הספרייה הלאומית
פירוש רבי מאיר עראמה לשיר השירים, עם מבוא מאת הרב יהודה זייבלד, 2025, באתר Academia.edu
יוסף הקר, איגרת רבי מאיר עראמה נגד רבי יצחק אברבנאל והתקבלותה; חידה הבאה על פתרונה, מתוך תרביץ כרך עו, באתר אוצר החכמה
מאיר איוב, באתר אוצר החכמה
מאיר תהלות, באתר אוצר החכמה
מאיר תהלות המבואר – חלק א, באתר אוצר החכמה
מאיר תהלות המבואר – חלק ב, באתר אוצר החכמה
אורים ותומים, באתר אוצר החכמה
מאיר תהלות, באתר היברובוקס
מאיר איוב, באתר היברובוקס
פירוש מגילת אסתר, ירחון האוצר, באתר Academia.edu

הערות שוליים

↑ מבוסס על זייבלד.
↑ ראו נוסח מצבתו: יצחק שמואל עמנואל, מצבות שאלוניקי א, ירושלים תשכ"ג, עמ' 39–40; מיכאל מולכו, מצבות בית העלמין של יהודי שאלוניקי, תל אביב תשל"ה, עמ' 30 (י"ש עמנואל, גדולי שלוניקי לדורותם א, תל אביב תרצ"ו, עמ' מד, העתיק: "יוד ניסן"; אך התאריך הלועזי שצוין שם (11 באפריל), תואם לי"ד בניסן כבשאר המקורות).
↑ נדפס בתוך קהלת משה, אמשטרדם, ה'תפ"ד-ה'תפ"ז וכן במוריה (כתב עת), ירושלים, ה'תשפ"ה.
↑ נדפס בשנת ה'שכ"א בריווא די טרינטו יחד עם פירוש על חמש מגילות מאביו רבי יצחק ערמה בעל העקידת יצחק. נדפס במהדורה חדשה יחד עם ספרי אביו בהוצאת הספרים עוז והדר.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מאיר עראמה42104974Q118925954

[1] מבוסס על זייבלד.

[2] ראו נוסח מצבתו: יצחק שמואל עמנואל, מצבות שאלוניקי א, ירושלים תשכ"ג, עמ' 39–40; מיכאל מולכו, מצבות בית העלמין של יהודי שאלוניקי, תל אביב תשל"ה, עמ' 30 (י"ש עמנואל, גדולי שלוניקי לדורותם א, תל אביב תרצ"ו, עמ' מד, העתיק: "יוד ניסן"; אך התאריך הלועזי שצוין שם (11 באפריל), תואם לי"ד בניסן כבשאר המקורות).

[3] נדפס בתוך קהלת משה, אמשטרדם, ה'תפ"ד-ה'תפ"ז וכן במוריה (כתב עת), ירושלים, ה'תשפ"ה.

[4] נדפס בשנת ה'שכ"א בריווא די טרינטו יחד עם פירוש על חמש מגילות מאביו רבי יצחק ערמה בעל העקידת יצחק. נדפס במהדורה חדשה יחד עם ספרי אביו בהוצאת הספרים עוז והדר.

[1]

[2]

[3]

[4]