לשכת התכנון
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
|
| סוכנות אם |
|
| תאריך הקמה | 1967 |
| חוק | חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים |
| יו"ר | יהודה אלקלעי |
| מטה מרכזי |
מחנה בית אל, |
לשכת התכנון (מוכנה גם לשכת התכנון המרכזית וגם לשכת התכנון יו"ש) הוא הגוף האחראי על תכנון פרויקטים שונים בשטח C שביהודה ושומרון – תכנון למגורים ותשתיות, רגולציה ורישוי בבינוי, והכנת תקנות ותוכניות אסטרטגיות. הלשכה פועלת תחת המנהל האזרחי, והיא הגוף המקביל למינהל התכנון הפועל בתוך שטחי ישראל הריבונית. היא פועלת מתוקף חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים לשנת 1966, אחד מהחוקים הירדניים החלים בשטח עקב מעמדו המשפטי המיוחד.[1]
מאז אוקטובר 2024 מכהן בתפקיד יושב ראש הלשכה יהודה אלקלעי. הוא מכהן במקביל בתפקיד יושב ראש מועצת התכנון העליונה. קודם למינויו, על ידי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', כיהן כמנהדס הראשי של מועצה אזורית שומרון.[2]
מטה לשכת התכנון נמצא במחנה בית אל שבבית אל, יחד עם משרדי המנהל האזרחי.
תפקידים
לשכת התכנון אחראית אחריות לתכנון הפיסי בתחומי שטח C ביהודה ושומרון, והיא האמונה על פיקוח-העל על התחום באזור זה. היא המתכנת את תוכניות המתאר המקבילות לרמות הארצית, המחוזית והמקומית, ומועצת התכנון העליונה וגופיה, אותן בסמכות הלשכה לנהל, היא המאשרת את התוכניות, לרבות תצ"רים. כמו כן, בסמכותה ליזום הכנה של תוכניות מתאר ולטפל בכאלה במקום הרשויות המקומיות שבתחומה אם התרשלו בתפקידן. כמו כן, היא אחראית לתיאום מול הרשויות בכל ענייני התכנון והבנייה, וברשותה לערוך כנסים לבכירים בהן בתחום התכנון והבנייה. בסמכותה לקבוע את מדיניות התכנון באזור ולטפל במכרזים בתחומה.[1]
הלשכה אחראית לקדם את הליכי התכנון שלה בוועדות התכנון השונות, ובסמכותה למשוך סמכויות מהן בעת הצורך. בנוסף, היא הקובעת את מרחבי התכנון עבור ועדותיה השונות ואחראית למעקב אחרי פעילותן. היא אחראית על מערכות המידע הקשורות לתחומי פעילותה, והן מערך ה-GIS (מערכת מידע גאוגרפי) של האזור ועדכון שלו, קליטת מידע גאוגרפי סטטוטורי, עיבודו והפקת מפות ממנו, ריכוז מידע ממושב בהקשר זה בחלוקה לשכבות, בית היתר בתחומי ייעודי קרקע, בעלויות קרקע, קווי ומתקני תשתית, צווים, שטחי אש ושמורות טבע. הלשכה היא האחראית לביצוע סקרי שטח בנושאים עליהם היא אמונה ולפקח על הפרות של ריבונותה.[1]
נושא רישוי הבנייה במרחב זה נמצא באחריותה בלעדית של הלשכה, לרבות רישוי בינוי חקלאי הן לישראלים והן לפלסטינים, רישוי בנייה בנושאי תחבורה וכבישים, נושאי איכות הסביבה, נושאי כרייה וחציבה, הקמת מתקני שידור קטנים וזעירים הפועלים מתוקף תמ"א 56 ובסמכותה להוציא עבורם טופסי אישור אכלוס.[1]
הלשכה בעלת סמכות ליזום הכנת חוקים, צווים ותקנות בתחומי התכנון והבניה באזור ובנוסף להחיל כאלה מכוח חוק התכנון הירדני, שפעל באזור לפני כיבושו במלחמת ששת הימים. היא גם הגוף הפועל מול מינהל התכנון, הפועל בשאר שטח מדינת ישראל, ואחראית להשתתף בוועדותיו השונות הקשורות באזור יהודה ושומרון, ומול משרדי הממשלה דוגמת הביטחון, הבינוי והשיכון, הגנת הסביבה, התחבורה, וגורמים וגופים נוספים דוגמת ההתיישבות הצבאית והמנהל האזרחי, לרבות מתן חוות דעת לגוף זה והשתתפות במליאת צוות קו כחול שלו. היא אחראית על הקשר עם כלל בתי המשפט בישראל. בנוסף, הלשכה אמונה על הקשר עם הרשות הפלסטינית בהקשר של תכנון ובנייה.[1]
הלשכה אחראית גם לקשר על האזרחים, ובתפקידה טיפול בפניות הציבור בתחום התכנון, הבניה והרישוי וקבלת קהל בנושאים אל. היא אחראית לפרסם מידע תכנוני בנוגע לנושאים עליהם היא אמונה, בהתאם לפניות ולחוק חופש המידע.[1]
מרכיבים
לשכת התכנון מורכבת ממספר גופים:[1]
- מועצת התכנון העליונה – ועדת התכנון והבנייה העליונה בשטח, והיא מנוהלת על ידי לשכת התכנון. היא מקבילה לכל הוועדות בישראל הריבונית. בסמכותה להכריז על מרחבי תכנון, לאשר תוכניות מתאר בכל הרמות, אישור תקנות בענייני התכנון והבניה באזור, טיפול בהתנגדויות ועררים כנגד החלטות ועדות המשנה שלה, קביעת מדיניות התכנון במרחב, קבלת החלטות עקרוניות בנושא עליו היא אמונה ופיקוח-על על ועדות המשנה שלה. יש לה שמונה ועדות משנה: ועדת התיישבות, ועדת תכנון ורישוי, ועדת דרכים, מסילות ברזל ושדות תעופה, ועדת איכות הסביבה, ועדת כרייה וחציבה, ועדת תמ"א 56 ועדה להתנגדויות וועדה לפיקוח. החלטות המועצה זקוקות לאישור מנהלת ההתיישבות על מנת לקבל אישור בנייה.
- מזכירות לשכת התכנון יו"ש – משמשת כמזכירות הלשכה, מטפלת בפניות הציבור, בתלונות התושבים ובבקשות למתן מידע תכנוני, ובנוסף כמזכירות מועצת התכנון העליונה וועדות המשנה שלה.
- מחלקה לתכנון במגזר היהודי (התיישבות) – מטפלת, יוזמת ומתכננת תוכניות מתאר עבור היישובים הישראליים במרחב, אחראית על רישוי הבנייה בשטחים גליליים לטובת ההתיישבות הישראלית, למתן מידע תכנוני לתושבים ולפיקוח על וועדות התכנון המקומיות. כמו כן, המחלקה מתפעלת את וועדות המשנה להתיישבות ולהתנגדויות של מועצת התכנון העליונה, ובעת הצורך גם את המועצה עצמה.
- מחלקה לתכנון במגזר הפלסטיני – מטפלת, יוזמת ומתכננת תוכניות מתאר עבור היישובים הפלסטיניים במרחב, אחראית על מנת אישורים לבנייה חקלאית הן לישראלים והן לפלסטינים, למתן מידע תכנוני לתושבים הפלסטיניים ולהשתתפות בוועדות ומפגשים עם נציגי הרשות הפלסטינית בהקשרי תכנון ובנייה, וקשר בין הרשות ללשכה. כמו כן, המחלקה מתפעלת את וועדת המשנה לתכנון ורישוי וחברה בוועדת המשנה לפיקוח של מועצת התכנון העליונה. מנהל היחידה הוא שמואל קלימי.
- אגף לתכנון אזורי – מטפל בתכנון תוכניות אזוריות, נושאיות ומרחביות ותוכניות אב ושלד, ובתשתיות אזוריות בהן דרכים, מסילות רכבת, מערכות מים, ביוב, שפכים, הידרולוגיה, ניקוז, כרייה, חציבה, מתקני שידור קטנים וזעירים ומתקני תקשורת למיניהם, תחנות דלק, אתרי פסולת, בתי קברות, קווי חשמל, ומתקני אנרגיה. האגף מטפל, בנוסף, באזורי תעשייה, שמורות טבע, פארקים ואטרקציות תיירותיות. הוא האחראי לתיאום בין הרשויות במרחק ועם הרשויות מחוץ ליהודה ושומרון, כולל הכנסת, בה הוא אחראי על ייזום תוכניות חקיקה לפי מטרות הלשכה, ובגופים אחרים בהם הוא אחראי לדאוג לצווים ותקנות בתחומי התכנון לדרישת הלשכה. האגף אחראי על תפעול וועדת המשנה לדרכים, מסילות ברזל ושדות תעופה, ועדת המשנה לאיכות הסביבה, ועדת המשנה לכרייה וחציבה, וועדת המשנה לתמ"א 56 של מועצת התכנון העליונה, וכן אחראי על המועצה עצמה בעת הצורך. מנהלו הוא יוני שרון.
- אגף לתפעול בקרה וועדות – אחראי על ניהול כוח האדם והרווחה בלשכה ומול שאר הגורמים, בהם מינהל התכנון, מטפל ומלווה מכרזים וחוזים שלה ובתקציבים שלה, ובונה עבורה תוכניות עבודה. האגף מנהל את המזכירות של הלשכה, מתפעל את ועדות התכנון שלה ואחראי על נושא המחשוב ועל הרכש היחידתי. מנהל האגף הוא ארז אטלי.
היסטוריה
לשכת התכנון החלה את עבודתה בשנת 1967, לאחר כיבוש יהודה ושומרון מידי ירדן במלחמת ששת הימים, ופעילותה מעוגנת בחוק תכנון ערים, כפרים ובניינים לשנת 1966, אחד מהחוקים הירדניים החלים בשטח עקב מעמדו המשפטי המיוחד.[1] בתחילה פעלה תחת הממשל הצבאי ולאחר שהוקם המנהל האזרחי ב-1981 עברה לפעול תחתיו. מאז הקמתה הייתה אחראית הלשכה על התכנון והבנייה בכל שטח יהודה ושומרון, עד הסכמי אוסלו ב-1993 וב-1995, בהם הועברו חלקים מהסמכויות בשטח לידי הרשות הפלסטינית, ובידי הלשכה נותרו סמכויות התכנון והבנייה בשטח C בלבד, המהווה כ-60% מכלל יהודה ושומרון ועומד על 3,516 קמ"ר.[1]
בין השנים 1988 ל-2013, במשך כ-25 שנים, שימש האדריכל שלמה מושקוביץ הן כיושב ראש לשכת התכנון והן כיושב ראש מועצת התכנון העליונה וועדת המשנה שלה להתיישבות. החל משנת 2013, עמדה האדריכלית נטליה אברבוך בראש לשכת התכנון, ובמקביל בתפקיד יושב ראש מועצת התכנון העליונה. היא פרשה בשנת 2023.[3] מאז אוקטובר 2024 מכהן יהודה אלקלעי, שמונה על ידי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', בתפקיד יושב ראש הלשכה, ובמקביל בתפקיד יושב ראש מועצת התכנון העליונה. קודם למינויו כיהן כמנהדס הראשי של מועצה אזורית שומרון.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 אודות, תקציר ומבנה לשכת התכנון יו"ש, באתר המנהל האזרחי, 30 בספטמבר 2024
- ^ 2.0 2.1 חזקי ברוך, מינוי חדש ליו"ר מת"ע: יהודה אלקלעי, מהנדס השומרון לשעבר, באתר ערוץ 7, 15 ביולי 2024
- ↑
חיים לוינסון, כך משתמשת המדינה בגופי התכנון כדי לקדם התנחלויות ולמנוע בנייה פלסטינית, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2013
לשכת התכנון42543060Q137655716