לונה-גל
 | |
|
|
הלונה גל היה פארק מים בחוף גולן, בצדה הצפון-מזרחי של הכנרת. הוא נפתח באביב 1984 ונסגר בשנת 2020.
היסטוריה
הפארק הוקם בשטח של כ-40 דונם על ידי חמישה יישובים מרמת הגולן בבעלות משותפת: אלי-עד, גבעת יואב, נאות גולן, אניעם ומעלה גמלא. יזמי הפרויקט שאפו ליצור בחוף הכנרת אטרקציית בילוי ונופש ייחודית ברמה גבוהה ארצית, בעלת כוח משיכה לקהל נרחב ככל הניתן, תכנון הפארק החל בשנת 1982 בידי האדריכלים עדנה ומיכאל גלעד (ע. ומ. גלעד אדריכלים בע"מ), אשר עוד קודם לכן התמחו ועסקו בתוכניות פיתוח אתרי תיירות מובילים (בחופי אילת, ים המלח והכנרת), ואשר חקרו והכירו מקרוב את תחום פארקי המים בארצות הברית[1]. הציוד לפארק נרכש בגרמניה[1]. הפארק נבנה כחלק מפרויקט גדול יותר, שקיבל את השם "חוף גולן", שכלל הקמת חוף מוסדר, שבו אפשר היה גם לשכור סירות, ציוד סקי מים וסקי מצנח, וקייאקים; ופעל בו פאב-מסעדה שהיה פתוח לתוך הלילה[2].
ה"לונה-גל" היה פארק המים השני שהוקם בישראל, אחרי "פארק המים שפיים", אך בניגוד לשפים בה הייתה בריכת שחיה קיימת שסביבה הוקמו בהדרגה מגלשות מים ומתקנים נוספים[1]. ב"לונה-גל" הפרויקט הוקם מתחילתו כפארק רחב היקף, בהשקעה של חמישה מיליון דולר, שמתוכם חצי מיליון היו הלוואה מהסוכנות היהודית, שני מיליון מענק ממשרד התיירות והשאר בהשקעה עצמית של חמשת המושבים שהיו שותפים בו בחלקים שווים[3]. ב-1987 נוספה לפארק גם בריכת שחייה אולימפית, בהשקעה של מיליון דולר[1]. האתר זכה להצלחה גדולה ובשנים הראשונות לאחר פתיחתו זכה לכ-3,000 מבקרים ליום בחופשת הקיץ וכ-250 אלף בעונה[4].
למרות הצלחת האתר הוא סבל מבעיות כספיות, המושבים שהקימו אותו לקחו הלוואות כדי לממן את חלקם בהשקעה, ועל רקע משבר חובות המושבים והאינפלציה הגבוהה באותן השנים, החובות גדלו[3]. בדצמבר 1991 מונה לאתר כונס נכסים, לאחר שצבר חובות של 16 מיליון שקל[4], מתוכם 12 מיליון שקל לבנק הפועלים[5]. הכונס יגאל בריטמן מצא שלמרות ההכנסות הגבוהות האתר מעולם לא יצר רווחים, ותזרים המזומנים לא כיסה את הוצאות המימון והתפעול. בנוסף חשף כי האתר נהג לחלק כרטיסי כניסה רבים בחינם לחברי המושבים שהחזיקו בו והוא העסיק 20 עובדים גם בחודשי החורף שלא הייתה בו פעילות[4].
האתר המשיך לפעול תחת כינוס נכסים; ביוני 1998 נרכש תמורת כ-9 מיליון שקל, על ידי קבוצת "מורג ייזום" ומושב כנף והוא הופעל יחד עם חוף דוגית הסמוך, תחת חברה בבעלות משותפת בשם "דוגל ייזום והשקעות"[5]. ששנה אחר כך החלה להפעיל גם אתר שעשועים בקניון חוצות המפרץ בחיפה[6].
ביולי 2001 הואשמו מצילים באתר בגרימת מוות ברשלנות, לאחר שתייר טבע בבריכת השחייה האולימפית[7]. ביולי 2004 נפצע קשה בראשו נער בן 14 לאחר שקפץ לבריכה[8].
בשנת 2004 דורג כאתר התיירות החמישי הכי פופולרי בישראל, עם 420 אלף מבקרים, במחקר שערכה חברת דן אנד ברדסטריט[9].
בשנת 2017 הוציא משרד הבריאות צו סגירה ל-30 יום, לאחר שנמצאו חריגות בריכוזי הכלור במים ועכירות במי הרחצה במרבית הבריכות הפועלות בו. המשרד הורה להפסיק את הפעלת הבריכות עד שיתוקנו הליקויים[10].
בשנת 2019 הפסיקו אחדים ממתקני האתר לפעול[11]. האתר נסגר לצמיתות ב-2020 בעקבות בעיות כלכליות כתוצאה מירידה בכמות המבקרים, בנוסף להתפשטות מגפת הקורונה ותחרות מצד פארקי מים אחרים במרכז הארץ[12].
במקום הפארק נבנה מלון חדש אשר יכלול 150 חדרי אירוח על פני 3 קומות. ב-19 בינואר 2023 החלו עבודות הריסת הפארק ובניית המלון[13]. עבודות הקמת המלון החלו ב-2024 בעלות של 275 מיליון שקל[14].
אטרקציות ומתקנים
הלונה גל הכיל מתקנים רבים, מקומות ישיבה בצל, בריכת גלים, מגלשת סלאלום איטית, בריכות קטנות, ומתקני מים, כולל:
- אבובים – מסלול האבובים הגדול והמפותל בישראל
- השבלול השחור – מתקן מים
- בריכת שחייה אולימפית – בריכת שחייה אולימפית לכל המשפחה
- הוריקן – מגלשת ההוריקן הכחולה ארוכה ומפותלת, גלישה על גבי מזרן דק
- קמיקזה – מגלשה כתומה בגובה 18 מטר
- טייפון - מגלשה בה ניתן לגלוש עם משטח, שהוא מעין גלשן, לתוך בריכה ארוכה[15]
- עולם הילד - משטח לקטנטנים מגלשות תמנון נחשים, דלי מים מתהפך, מפל ומזרקות מים מוזיקליות
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לונה-גל- יצחק דנון, חברת דוגל ייזום, שחכרה 63 אלף מ"ר להקמת הלונה-גל, טוענת כי היתה פטורה מדמי הקרקע ומדמי ההיוון בשל היות הנכס ברמת-הגולן, באתר גלובס, 24 במאי 2005
- שמעון איפרגן., מה קרה ללונה גל? מפארק המים הכי מבוקש בארץ למקום נטוש, באתר מאקו, 10 בדצמבר 2021
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 נווית זומר, 3 פארקים, 5 מיליון דולר, חדשות, 18 בספטמבר 1987
- ^ מגלשות ב"חוף גולן", מעריב, 23 במאי 1984
- ^ 3.0 3.1 משה ליכטמן, בן מאיר רוצה את ה"לונה גל", חדשות, 14 באוגוסט 1985
- ^ 4.0 4.1 4.2 עמוס לבב, הלונה־גל גלש לבוץ, מעריב, 13 בדצמבר 1991
- ^ 5.0 5.1 דוד חיון ואביבה קרול, כונס הנכסים מכר את חוף לונה גל בכינרת לחב' מורג ולמושב כנף ב-9 מיליון ש', באתר גלובס, 21 ביוני 1998
- ^ חברת "דו-גל" תפעיל את אתר-השעשועים ה"פרטיזון" בחיפה, באתר גלובס, 24 במאי 1999
- ^ מצילים חשודים בגרימת מוות ברשלנות, באתר הארץ, 9 ביולי 2001
- ^ אלי אשכנזי, בן 14 נפצע קשה בראשו בבריכת הלונה גל כשניסה לזנק לתוך המים, באתר הארץ, 15 ביולי 2004
- ^ עירית רוזנבלום, חמת גדר - אתר התיירות הפופולרי בישראל, באתר הארץ, 27 במרץ 2005
- ^ גילי מלניצקי, משרד הבריאות: הלונה גל מסכן באופן מיידי ומוחשי את בריאות הציבור, באתר TheMarker, 9 ביולי 2017
מיכל רז-חיימוביץ', משרד הבריאות סגר את פארק המים "לונה גל" ל-30 יום, באתר גלובס, 9 ביולי 2017 - ^ איתי מאירסון, הכל כאן בסדר, אבל כלום לא בסדר. ביקרתי בלונה גל באוגוסט, וחוויתי התגלות, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2019
- ^ אתי אברמוב, פרידה עצובה: ביקור אחרון בלונה גל הסגור, באתר ynet, 28 ביוני 2020
- ^ הילה ציאון, שנתיים אחרי הסגירה: החלה הריסת הלונה גל לטובת מלון יוקרה, באתר ynet, 19 בינואר 2023
- ^ יוסף חרש, ב-275 מיליון שקל: מלון יוקם על חורבות הלונה גל, באתר TheMarker, 8 בספטמבר 2024
- ^ רן דגוני, "הטייפון המקפץ" של חוף גולן, מעריב, 30 באוגוסט 1984
לונה-גל40137463Q6534599