לואיז סלוטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואיז סלוטר
Louise Slaughter
דיוקנה הרשמי של סלוטר בקונגרס, 2016
דיוקנה הרשמי של סלוטר בקונגרס, 2016
דיוקנה הרשמי של סלוטר בקונגרס, 2016
לידה 14 באוגוסט 1929
לינץ', קנטקי, ארצות הברית
פטירה 16 במרץ 2018 (בגיל 88)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית
שם מלא דורותי לואיז סלוטר
שם לידה דורותי לואיז מקינטוש
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת קנטקי
עיסוק פוליטיקאית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן זוג רוברט סלוטר (2016-1957)
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק
3 בינואר 1987 – 16 במרץ 2018
(31 שנים)
→ פרד אקרט
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-30 (1993-1987)
מחוז הקונגרס ה-28 (2013-1993)
מחוז הקונגרס ה-25 (2018-2013)

דורותי לואיז סלוטר (באנגלית: Dorothy Louise Slaughter; ‏3 באוגוסט 1929 – 5 במרץ 2018) הייתה פוליטיקאית אמריקאית שכיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק במשך 31 שנה, מינואר 1987 ועד למותה במרץ 2018. במותה הייתה החברה הוותיקה ביותר במשלחת ניו יורק לקונגרס של ארצות הברית.

סלוטר נולדה בלינץ' שבקנטקי. היא למדה מיקרוביולוגיה ובריאות הציבור באוניברסיטת קנטקי, שם השלימה לימודי תואר ראשון ותואר שני. לאחר שעברה לניו יורק והחלה לעסוק בפוליטיקה כחברת המפלגה הדמוקרטית, היא נבחרה למושב באספה המדינתית של ניו יורק ב-1982 ולבית הנבחרים של ארצות הברית ב-1986. סלוטר ייצגה את רוצ'סטר ואת רוב מחוז מונרו הסובב אותה; היא ייצגה את המחוז ה-30 בין השנים 1987 ל-1993, את המחוז ה-28 בין השנים 1993 ל-2013 ואת המחוז ה-25 משנת 2013 ועד מותה.

סלוטר שימשה כיו"ר ועדת הכללים של בית הנבחרים משנת 2007 עד 2011, וכחברת המיעוט הבכירה בוועדה בין השנים 2005 ל-2007, ומ-2011 ועד מותה. סלוטר הייתה נותנת החסות הראשית לחוק ההגנה על מידע גנטי, שנחתם כחוק ב-2008. יחד עם הסנאטור ג'ו ביידן היא יזמה את חוק המאבק באלימות נגד נשים. בעת שקדמה לפטירתה הייתה סלוטר חברת הקונגרס הוותיקה ביותר וחברת הקונגרס האחרונה שנולדה בשנות ה-20 של המאה ה-20.

ביוגרפיה

ראשית חייה, השכלה וקריירה מוקדמת

סלוטר נולדה בשם דורותי לואיז מקינטוש ב-14 באוגוסט 1929 בלינץ' שבקנטקי, עיירת מכרות פחם שנבנתה על ידי חברת בת של US Steel. היא הייתה בתם של דייזי גרייס (לבית ביירס; 1903–1987)[1] ואוסקר לואיס מקינטוש (1901–1987),[2] נפח אשר עבד במכרה פחם.[3] היו לה שני אחים, פיליפ ודייוויד, וכן שתי אחיות, מרג'ורי ווירג'יניה. אחותה וירג'יניה מתה מדלקת ריאות כשהייתה ילדה; סלוטר ציינה מאוחר יותר כי זו הייתה הסיבה שבגללה בחרה ללמוד מיקרוביולוגיה ובריאות הציבור.[4] המשפחה עברה למונטיצ'לו שבבמחוז ויין בקנטקי, וסלוטר השלימה את לימודיה בתיכון סומרסט, במחוז פולאסקי הסמוך.

סלוטר השלימה את לימודיה התיכוניים ונרשמה לאוניברסיטת קנטקי בלקסינגטון, שם למדה מיקרוביולוגיה, בהשראת אובדן אחותה מדלקת ריאות.[5] היא קיבלה תואר ראשון בבקטריולוגיה. לאחר מכן, המשיכה ללמוד והשלימה תואר שני בבריאות הציבור, גם כן באוניברסיטת קנטקי.[6] את עבודת הגמר שלה לתואר שני, שהושלמה ב-1954, היא כתבה על השימוש המופרז והלא נכון באנטיביוטיקה. בתום לימודיה, סלוטר החלה לעבוד בחברת פרוקטר אנד גמבל בניו יורק, שם ביצעה מחקרי שוק.[7]

תחילת דרכה הציבורית

סלוטר נבחרה לראשונה למועצת המחוקקים של מחוז מונרו ב-1975. עם כניסתה לתפקיד, היא הייתה אחת משתי הנשים היחידות במועצת המחוקקים של המחוז. ב-1975 קיבלה הצעה ממזכיר המדינה של ניו יורק, מריו קואומו, לעבוד תחתיו כמתאמת אזורית לרוצ'סטר רבתי. כאשר קואומו נבחר לסגן המושל ב-1979, המשיכה סלוטר לעבוד כמתאמת אזורית בלשכתו.[8]

ב-1982, תומכים דמוקרטים מקומיים פנו לסלוטר והביעו את רצונם שתייצג את מחוז הבחירה ה-130 באספה המדינתית של ניו יורק מול המועמד הרפובליקני המכהן, תומאס א. האנה. סלוטר התמודדה מול האנה, וניצחה עם 52% מהקולות. ב-1984, היא רצה לכהונה נוספת מול מועמד הרשימה המשותפת של המפלגה הרפובליקנית והמפלגה השמרנית, דונלד ס. מילטון. היא נבחרה מחדש עם 55% מהקולות. סלוטר כיהנה בוועדות המחוקקים ה-185 וה-186 של מדינת ניו יורק.[8]

בית הנבחרים של ארצות הברית

בחירות

לאחר ארבע שנים באספה המדינתית, החליטה סלוטר להתמודד על המועמדות הדמוקרטית במחוז הקונגרס ה-30 של ניו יורק. באותה תקופה, המחוז כלל את מרכז ומזרח רוצ'סטר, רוב מזרח מחוז מונרו, את כל מחוז ג'ניסי ואת צפון מחוזות ליווינגסטון ואונטריו. הרפובליקני המתון ברבר קונאבל ייצג את המחוז במשך 20 שנה לפני שפינה את מקומו ב-1985 לרפובליקני שמרן בהרבה, פרד ג'יי. אקרט. סלוטר ניצחה את אקרט בהפרש של נקודה אחת בבחירות אמצע הקדנציה ב-1986.[4]

לאחר שהפכה לדמוקרטית הראשונה לייצג את המחוז מאז 1963, סלוטר התמודדה מול חבר מועצה צעיר ממועצת המחוקקים של מחוז מונרו, ג'ון ד. בושארד בן ה-33. ככל שהמחוז שלה המשיך להתנתק משורשיו הרפובליקניים, תומכיה יצאו בהמוניהם בבחירות לקונגרס ב-1988 והיא זכתה ב-40 אלף קולות יותר מאשר ב-1986, עם 56.9% מהקולות. יריבה, ג'ון ד. בושארד, קיבל את אחד ממספרי הקולות הגבוהים ביותר שנרשמו נגד סלוֹטר לאורך כל כהונתה בוושינגטון.

החלוקה מחדש של המחוזות לאחר מפקד האוכלוסין ב-1990 שינתה את מספר המחוז של סלוטר ל-28 והפכה אותו למחוז הרבה יותר מצומצם, הכולל רצועה צרה במחוז מונרו. בתהליך זה היא קיבלה את יתרת רוצ'סטר. במקביל, המחוז ה-29 השכן של הרפובליקני פרנק הורטון, חבר קרוב של סלוטר, פורק, ושטחו צורף למחוז ה-28 החדש. המחוז כבר לא היה שמרן כמו בעבר, אך השטח החדש הפך אותו לדמוקרטי יציב. הורטון בחר לפרוש ולא להתמודד מול סלוטר.[9]

לאחר מפקד האוכלוסין בשנת 2000, חלק גדול מהמחוז של סלוטר אוחד עם המחוז ה-29 של חבר הקונגרס הדמוקרטי ג'ון לפאלס, שכלל את מפלי הניאגרה ואת השליש הצפוני של העיר באפלו. תוכניות ראשוניות קבעו כי המחוז של לפאלס יתאחד עם המחוז של הרפובליקני ג'ק קווין, שייצג את צידה השני של באפלו. המחוז החדש שמר על מספר המחוז של סלוטר, אך גאוגרפית היה מזוהה יותר עם המחוז של לפאלס. רק רצועת שטח צרה במחוז אורלינס חיברה את רוצ'סטר לבאפלו. עם זאת, לפאלס לא התמודד לכהונה נוספת, מה שהעביר את המושב לסלוטר.[10] לאחר מפקד האוכלוסין בשנת 2010, המחוז של סלוטר הוסב למחוז ה-25, שהיה הרבה יותר מצומצם מקודמו, כשכעת כלל את רוב מחוז מונרו ואיבד את השטח שלו ליד באפלו. עם זאת, הוא היה גם פחות דמוקרטי משטח המחוז הקודם שלה. בעוד שהנשיא ברק אובמה קיבל 69% מהקולות במחוז ה-28 הישן, הוא קיבל רק 59% מהקולות במחוז ה-25 החדש. היא התמודדה מול אתגר קשה מצד מגי ברוקס, יו"ר מחוז מונרו, הרפובליקנית, אך סלוטר זכתה בכהונה ה-14 שלה עם 57.4% מהקולות, ב-6 בנובמבר 2012.[11]

בבחירות 2014, ניצחה סלוטר בקושי את יריבה הרפובליקני, מפקח עיריית גייטס, מארק אסיני, בהפרש של 869 קולות. לאחר תקופת ספירת קולות ממושכת, הודה אסיני בתבוסתו ב-12 בנובמבר 2014, יותר משבוע לאחר שהתקיימו הבחירות.[12][13] זזו הייתה הפעם הראשונה בה התמודדה סלוטר במרוץ צמוד מאז מאבקה הראשון על המושב. בקרב חוזר ב-2016 מול אסיני, ניצחה סלוטר בהפרש של 55.7% מול 44.3%.[14]

כהונה

בינואר 1987 סלוטר הושבעה לתפקידה. במהלך כל כהונתה הייתה "תומכת נלהבת" במחקר רפואי, בריאות נשים, נוירולוגיה וזכויות גנטיות.[15] בשנת 1993, כחברה בוועדת התקציב של בית הנבחרים של ארצות הברית, הבטיחה סלוטר הקצבת 500 מיליון דולר למחקר על סרטן השד במכונים הלאומיים לבריאות. סלוטר גם הייתה שותפה לחוק החייאת המכונים הלאומיים לבריאות משנת 1993, ונאבקה כדי להבטיח שהחוק יכלול שפה שמחייבת את השתתפותן של נשים ומיעוטים בכל הניסויים הקליניים הפדרליים מעתה ואילך.[16] עד אז, כל המחקרים הממומנים על ידי NIH בוצעו על גברים לבנים, גם בניסויים שקשורים למחלות בעיקר נשיות כמו סרטן השד.[17] סלוטר נאבקה לכלול בחקיקה הקמת משרד מחקר לבריאות נשים. עשר שנים לאחר הקמת המשרד, מכוני הבריאות הלאומיים העניקו לסלוטר את פרס "החזון למחקר על בריאות נשים".[18]

בשנת 1994, יחד עם הסנאטור ג'ו ביידן, סלוטר הייתה שותפה לכתיבת חוק האלימות נגד נשים שנועד להפחית את מקרי האלימות במשפחה בארצות הברית ולהעניק משאבים לקורבנות.[4]

מכתב הקונגרס על סנדרה פלוק מאת לואיז סלוטר

ב-1998, יחד עם הסנאטור כריסטופר דוד מקונטיקט, הציגה את "חוק הציון להתקדמות הנשים" אשר הקים את הוועדה לציון ההתקדמות של נשים.[19]

לאחר השינוי הדמוקרטי בבית הנבחרים בבחירות האמצע ב-2006, נבחרה סלוטר לכהן כיו"ר ועדת הכללים של בית הנבחרים בתחילת הקונגרס ה-110. היא הייתה האישה הראשונה בתולדות ארצות הברית שכיהנה כיו"ר הוועדה, וכיהנה בתפקיד זה עד 2011.

בשנת 2007, הציגה סלוטר את חוק שימור האנטיביוטיקה לטיפול רפואי (PAMTA), שהיה אמור להגביל את השימוש באנטיביוטיקה במזון לבעלי חיים, כדי להתמודד עם האיום של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. היא הציגה את החוק מחדש בכל מושב קונגרס לאחר מכן. החוק אמור היה להפסיק את השימוש בשמונה סוגים עיקריים של אנטיביוטיקות בבעלי חיים בריאים המיועדים למאכל, תוך שמירה על השימוש בהם לטיפול בבעלי חיים חולים.

סלוטר תמכה בחוק הגנת המידע הגנטי של 2008. היא הציגה חקיקה זו שוב ושוב במשך 14 שנים לפני שנחתמה בחוק ב-21 במאי 2008. החוק אוסר אפליה של מעסיקים או חברות ביטוח בריאות על בסיס מידע גנטי של אדם.[20]

בשנת 2009 תבעה סלוטר ממחלקת ההגנה של ארצות הברית לחקור ליקויים באפודי מגן, לאחר שקראה כתבה ב"הניו יורק טיימס" בשם "מחקר של הפנטגון קושר מקרי מוות לאפודי מגן". הכתבה, שנכתבה על ידי מייקל מוס, דיווחה כי עד 80% מלוחמי חיל הנחתים שנהרגו במלחמת עיראק מפציעות בפלג הגוף העליון יכלו לשרוד אם היו מצוידים באפוד מגן נוסף. בעקבות פנייתה של סלוֹטר פתחה מחלקת ההגנה בחקירה, שבסופה הוחזרו כ־16,000 אפודים והוחלפו באפודים בטוחים יותר.[21]

סלוֹטר כיהנה כיושבת ראש ועדת הכללים של בית הנבחרים של ארצות הברית במהלך ניסוח חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, וניהלה את הליך העברת הכללים הנוגעים לחקיקה זו במליאת הבית. במרץ 2010 הציעה סלוֹטר להעביר כלל נוהלי שיאיץ את העברת רפורמת הבריאות. הכלל המוצע אפשר לבית הנבחרים להחשיב את גרסת הסנאט של החוק ככזו שכבר אושרה על ידי הבית – מבלי לערוך הצבעה רשמית ומתועדת עליה. מבקרי ההצעה, שכינו את המהלך "פתרון סלוֹטר" (Slaughter Solution), טענו שמדובר בפגיעה בעקרונות הדמוקרטיים ואף ערערו על חוקיותו החוקתית של הכלל. בסופו של דבר, האסטרטגיה הזו לא שימשה להעברת החוק בבית הנבחרים. תומכיה של סלוֹטר ציינו שבתי המשפט אישרו את חוקתיות הכלל, ושהרפובליקנים השתמשו בו לא פעם בעבר כדי להעביר חקיקות משמעותיות כמו חוק הפטריוט וחוק הפחתת המיסים (Tax Relief Reconciliation Act).

בניין לואיז מ. סלוטר בקמפוס RIT

בשנת 2011, השיגה סלוטר מימון פדרלי בסך 62.5 מיליון דולר עבור מעבדת אנרגיה בלייזר באוניברסיטת רוצ'סטר. מאמציה להשגת מימון עבור מחוזה זכו להכרה מהמכון הטכנולוגי של רוצ'סטר, כשהם קראו על שמה את מתקני מרכז הלימודים לייצור משולב.

לאחר הירי בגבי גיפורדס, סלוטר טענה שרשות התקשורת הפדרלית "לא עובדת יותר" וקראה לפיקוח טוב יותר על שפה פרובוקטיבית.[22]

במהלך הקונגרס ה-112, חוק ה-STOCK, אשר סלוטר הייתה ממנסחיו, אושר בחוק.[23][24] החוק אוסר על שימוש במידע לא ציבורי לרווח אישי, כולל סחר במידע פנימי על ידי חברי קונגרס ועובדי ממשלה אחרים, ודורש דיווח על עסקאות פיננסיות של חברי קונגרס תוך 45 יום.[25]

סלוטר הייתה אחת החברות הליברליות והפרוגרסיביות ביותר במשלחת הקונגרס של ניו יורק, ובקונגרס ה-110, הייתה חברת הקונגרס הפרוגרסיבית ביותר על פי המגזין "National Journal".[26]

סלוטר הייתה אחת מכמה חברי קונגרס דמוקרטיים שפרסמו ב-Daily Kos, בלוג שמיועד לדמוקרטים, והייתה חברה בקבוצת הקונגרס הפרוגרסיבית.[27] היא הייתה חברת הקונגרס המבוגרת ביותר בעת מותה.[8]

חיים אישיים ומותה

במהלך נסיעה לצורך עבודה, פגשה סלוטר את רוברט "בוב" סלוטר בסן אנטוניו, טקסס, ונישאה לו ב-1957. לאחר הנישואין, הזוג עבר לפיירפורט שבניו יורק, פרוור של רוצ'סטר, שם קיבל בוב הצעת עבודה. לזוג נולדו שלוש בנות. בוב סלוטר נפטר במאי 2014, בגיל 82.[28][29] סלוטר הייתה אפיסקופלית.[30]

תחנת לואיז מ. סלוטר ברוצ'סטר

עד יום מותה, סלוטר דיברה עם מבטא קנטקי מובהק, מה שגרם להפתעה בקרב רבים כאשר גילו שהיא מייצגת מחוז ממערב ניו יורק.[31]

ב-14 במרץ 2018, אושפזה סלוטר בבית החולים האוניברסיטאי ג'ורג' וושינגטון לאחר שעברה זעזוע מוח מנפילה בביתה בוושינגטון. יומיים לאחר מכן, ב-16 במרץ, מתה סלוטר בגיל 88.[32]

הלווייתה של סלוטר נערכה בתיאטרון איסטמן במרכז העיר רוצ'סטר. בהלוויה השתתפו יותר מ-2,000 אנשים, ונישאו נאומים מאת מנהיגת המיעוט של בית הנבחרים ננסי פלוסי, חבר הקונגרס ג'ון לואיס, הסנאטורית ומזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון, ובני משפחתה של סלוטר.[33] האירוע שודר בשידור חי בטלוויזיה המקומית, בערוצים Spectrum News, WHAM-TV ו-WHEC-TV.

יום לאחר מותה, הסנאטורים צ'אק שומר וקירסטן ג'יליברנד, יחד עם סגן מושל ניו יורק לשעבר וראש עיריית רוצ'סטר לשעבר, בוב דאפי, ביקשו מאמטרק לשנות את שם תחנת הרכבת ברוצ'סטר לכבוד סלוטר. סלוטר מילאה תפקיד חשוב בהשגת מימון להחלפת תחנת רכבת ישנה משנות ה-70 בתחנה חדשה ורבת-אמצעית שנחנכה ב-2017.[34] ארבעה ימים לאחר מכן הודיעה אמטרק כי תשנה את שמה של התחנה.[35] שם התחנה שונה ל"תחנת לואיז מ. סלוטר ברוצ'סטר" ב-25 במרץ 2019.[36]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיז סלוטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ "Daisy Grace McIntosh". Geni.com. 31 במרץ 1903. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ↑ "Oscar Lewis McIntosh". Geni.com. 12 ביוני 1901. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ↑ Joseph P. Fried (16 במרץ 2018). "Louise Slaughter, 88, 16-Term Liberal Congresswoman, Is Dead". The New York Times. נבדק ב-17 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Smith, Harrison (16 במרץ 2018). "Rep. Louise Slaughter, N.Y. Democrat who championed women's rights, dies at 88". נבדק ב-16 במרץ 2018 – via www.washingtonpost.com. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ↑ "Can Congress now take on antibiotic resistance?". American Association for the Advancement of Science. 4 במאי 2015. נבדק ב-2020-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ↑ "Rep. Louise Slaughter, New York congresswoman born in Kentucky, dies at 88". Wkyt.com. 16 במרץ 2018. נבדק ב-17 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ "Three times Louise Slaughter used her microbiology training in Congress". massivesci.com. 12 באפריל 2018. נבדק ב-2020-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 "Congresswoman Louise Slaughter dies". WHEC.com. נבדק ב-17 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ↑ Adams, Thomas (31 באוגוסט 2004). "Congressman Frank Horton dies at home in Virginia | Rochester Business Journal". Rbj.net. נבדק ב-17 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ↑ "Metro Briefing | New York: Congressman Lafalce To Retire". The New York Times. 27 ביוני 2002. נבדק ב-17 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ↑ "New York – Election 2012". The New York Times. נבדק ב-17 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ↑ Abby Livingston, "Republican Concedes Tight New York House Race", Roll Call, November 12, 2014.
  13. ↑ Paige Lavender, "Mark Assini Concedes To Incumbent Louise Slaughter In New York Congressional Race", The Huffington Post, November 13, 2014.
  14. ↑ Leffler, Scott (9 בנובמבר 2016). "Higgins cruises to victory over Schratz; Slaughter beats Assini". www.allwnynews.com. נבדק ב-6 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ↑ Dorsey, E. Ray; Shoulson, Ira (2018-07-03). "Congresswoman Louise M. Slaughter (1929–2018)". Neurology. 91 (1): 19–20. doi:10.1212/WNL.0000000000005723. ISSN 0028-3878.
  16. ↑ "Bill Summary and Status". United States Library of Congress. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2015. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ↑ "Q&A/Dr. Carolyn M. Mazure; Women's Health, Women's Differences". The New York Times. 2 במאי 1999. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ↑ "GEN Congressional Hall of Fame". Genetic Engineering & Biotechnology News. 6 בפברואר 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ↑ "Women's Progress Report 7/01" (PDF). National Park Service. ביולי 2001. אורכב מהמקור ב-21 בפברואר 2017. נבדק ב-3 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  20. ↑ "Getting the word out on GINA | The American Nurse". Theamericannurse.org. 2 בינואר 2014. נבדק ב-17 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ↑ "Department of Defense Inspector General- Advanced Combat Helmet Technical Assessment" (PDF). United States Department of Defense. 29 במאי 2013. אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 בספטמבר 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ↑ Stunned lawmakers struggle for answers after Giffords' shooting, thehill.com; accessed November 6, 2014.
  23. ↑ "What is the Stop Trading on Congressional Knowledge (STOCK) Act?". ProCon.org. 4 באפריל 2012. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ↑ "STOCK Act Becomes Law". Marketplace.org. 4 באפריל 2012. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ↑ "FACT SHEET: The STOCK Act: Bans Members of Congress from Insider Trading | whitehouse.gov". Obamawhitehouse.archives.gov. 4 באפריל 2012. נבדק ב-17 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ↑ Thomas, G. Scott. Slaughter ranked most liberal in House, buffalo.bizjournals.com; accessed February 27, 2009.
  27. ↑ "Caucus Members". Congressional Progressive Caucus. נבדק ב-30 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ "Louise Slaughter's husband dies at 82". Buffalo News. Associated Press. 21 במאי 2014. אורכב מ-המקור ב-23 בספטמבר 2015. נבדק ב-23 במאי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ↑ Fien, Christine Carrie (24 באוקטובר 2012). "Evaluating Slaughter's record". Rochester City Newspaper. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ↑ Paulsen, David (9 בנובמבר 2017). "Episcopalians bring faith perspectives to Congress on both sides of political aisle". Episcopal News Service. נבדק ב-30 ביולי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ↑ Justin Mitchell; Susan Cornwell (16 במרץ 2018). "Louise Slaughter, longtime progressive New York congresswoman, dies at 88". Reuters. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ↑ Lahman, Sean (March 16, 2018). "Congresswoman Louise Slaughter dies at 88". Democrat and Chronicle (Rochester, New York).
  33. ↑ "Louise Slaughter remembered as 'a woman of fire and force'". Rochester Democrat and Chronicle. נבדק ב-2018-03-24.
  34. ↑ WHAM. "New York Senators call on Amtrak to rename Rochester train station after Louise Slaughter". WHAM. נבדק ב-2018-03-17.
  35. ↑ Abrams, Jason (21 במרץ 2018). "Amtrak to Name Rochester Station in Honor of Congresswoman Louise M. Slaughter". Amtrak Media. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ↑ WHAM (2019-03-25). "Rochester's train station named in honor of late Congresswoman Louise Slaughter". WHAM. נבדק ב-2019-03-25.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לואיז סלוטר40821430Q299833

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לואיז_סלוטר&oldid=2942688"