לב (סמל)
הלב (בתו מחשב: ♥) משמש כסמל המתייחס אל הלב הרוחני, הרגשי, המוסרי ובעבר גם האינטלקטואלי של בן אנוש. בעבר האמונה הנפוצה הייתה שהלב הוא מקום משכנה של הדעת האנושית, ומסיבה זו המילה לב משמשת באופן פיוטי לציון הנשמה, ותיאורים מעוצבים של לבבות הם סמלים נפוצים ביותר המייצגים אהבה. לעומת זאת, תיאורים מציאותיים יותר של לבבות אדם נוטים לעורר קונוטציות הקשורות לנושאים מחרידים של מוות ושל אלימות, בשונה מהתפיסות המתקשרות ללב הפואטי והסמלי. סתירה זו היא מקור נפוץ להומור שחור.
ביהדות
בספר בראשית, פרק ו', פסוק ה' מוצב מקור רוע האדם בלבבו, ובספר שמות פרקים ה'-י"ב חוזר הצירוף בו ה' "מכביד את לב פרעה". בהכבדת הלב, המשמש כמקור הרצון, הדעת והמחשבה, ה' גורם לו לסרב לדרישת השחרור של העבדים העבריים:
...בֹּא אֶל-פּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ
בספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוק ט' כתוב:
"עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא."
כמו כן, מצוין שה' הוא השופט אשר "חוקר" את לב האדם.
במדע המוקדם ובפילוסופיה
פילוסופים ומדענים קלאסיים ומתקופת ימי הביניים, ובכללם אריסטו, החשיבו את הלב כמשכנם של החשיבה, ההיגיון והרגש, ובכך דחקו את ערכו של המוח.
הרופא הרומאי גלנוס מיקם את משכן התאוות בכבד, את משכן ההיגיון במוח והחשיב את הלב כמשכן הרגשות. בעוד זיהויו של גלנוס את הלב עם הרגשות הוצע כחלק מתאוריית מחזור הדם, הלב המשיך להיות מקור סמלי לרגשות האדם אפילו לאחר שהשערות אלו נדחו.
כצלמית (אייקון)
באומנות ובפולקלור האירופאי המסורתי, סמל הלב מצויר בצורה מעוצבת. צורה זו בדרך כלל צבועה אדום, המסמל דם או תשוקה ורגש חזק. צורת הלב (♥) וצורת היהלום (♦) הן שתי הצורות האדומות השולטות ברוב חפיסות הקלפים. הצורה מתקשרת במיוחד לשירה ואהבה; ניתן לראותה בדרך כלל על כרטיסי ברכה, על קופסאות ממתקים כסמל לאהבה.
מושא התיאור של צורת ה"לב" המסורתית הוא נושא לוויכוח. דמיונה ללב האדם הוא מטושטש. יש הטוענים שהיא בעצם מתארת את לבה של הפרה, מראה מיידי ונגיש יותר לרוב האנשים במאות הקודמות מאשר לב אמיתי של בן אדם. מכל מקום, למרות שלבבות של בקר יותר דומים לצורת הלב המופיעה בצלמית, הדמיון הוא זעום. הצורה אכן דומה ללב בעל שלושת החדרים של הצב, ולבלוטת הערמונית של האדם הזכר, אך הסבירות שהסמל צויר כשבלונה של אחד מאיברים אלו היא נמוכה מאוד.
מקור אפשרי נוסף יכול להיות המטבעות של העיר היוונית הקדומה קירנה, חלקם מתארים את הזרעים או הפרי של הצמח סילפיום, שכעת בסכנת הכחדה. צורת הזרעים היא באופן מפורש צורת לב.
הרגשון השכיח ביותר לציון לב הוא 3>. ביוניקוד, סמל הלב הוא U+2665, ולכן ניתן ליצור אותו ב-HTML על ידי הקלדת ♥ או ♥, או על ידי קיום הישות ♥ ב-HTML. במספר גרסאות של מערכת ההפעלה חלונות, החזקת Alt ולחיצה על 3 הנמצא במקלדת המספרית הקטנה ייצרו ♥ . מבחינה מתמטית, ספרה דמוית לב, המכונה קרדיואיד, מוצגת על ידי שירטוט גרף של או, בצורה קוטבית, .[1]
אני ♥
אני ♥ (נהגה "אני אוהב/ת" או "אני לב") הוא ביטוי סלנג המשמש לציון אהבה או חיבה, לעיתים הצירוף בעל קונוטציה לכך שההרגשה היא שטחית או ילדותית. זהו משחק שנבנה על הלוגו הקלאסי של מילטון גלייסר, I ♥ NY (נהגה "אני אוהב/ת את ניו יורק"). בארצות הברית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: לֵב |
ציטוטים בוויקיציטוט: לב |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבבות |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אייקונים של לבבות |
- לב באנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- בלדד השוחי, למה הסמל של הלב מצויר כמו שהוא מצויר?, באתר כלכליסט, 28 בספטמבר 2010
הערות שוליים
28156700לב (סמל)